שיעורי הרב שלמה אבינר

משתמשי האתר היקרים! נשמח לתרומות ע"מ להמשיך את פעילות האתר ולשדרגה. תודה!

חופה - מנהגים והלכות (שו"ת)

מתוך שיעורי הרב שלמה אבינר

גרסה מ־19:59, 27 במאי 2017 מאת Maale (שיחה | תרומות)

(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)

ניגון תחת החופה

ש: האם לנגן תחת החופה בין ברכה לברכה?

ת: לא. זו בעיה של הפסק בין הברכות. הגר"א שפירא, כאשר התחילו לנגן, היה מורה בידו לחדול. הרי כל הדורות שמחו מאוד וניגנו שעות, אך לא תחת החופה (עיין שו"ע או"ח סב ב. ספר הנישואים כהלכתם רסו. וכן הג"ר יהושע נויבירט, מח"ס שמירת שבת כהלכתה, לא היה ניחא לו ממנהג ההמון השרים בין הברכות בחתונה. וכן בברכה אחריתא הקפיד שהמברך יאמר: "ברוך את ד'... אשר ברא" ואז יפסיק לשירת הקהל, ולא יפסיק בטרם התחיל את תוכן הברכה. שו"ת מבשן אשיב לרב יהושע שלמה ון דייק, רבה של רמת מגשימים, סי' סח - מ"צ).


תכשיטי כלה

ש: מה המקור לכך שכלה צריכה להוריד תכשיטיה לפני החופה?

ת: אין מקור קדום, רק בעטרה. שו"ע או"ח תקס ד. ועיין שו"ע אה"ע סה ב על תכשיטי כלה.


שהחיינו בחתונה

ש: האם חתן יברך שהחיינו?

ת: כן, כשמקבל את טליתו החדש.


ש: וכלה שרוצה להיות שותפה, האם תוכל לברך שהחיינו?

ת: בודאי. אחרי שמקבלת את הטבעת, לברך בשקט. כידוע שהחיינו אפשר לומר בשקט כי אומרים לד' ולא לעשות הצגה (שו"ע או"ח רכג ג-ד).

[מסר הרב שמשון צבי לוינגר, ספרן "יד הרב ניסים": בעניין שהחיינו בנישואים – מאוד מובן שלא מברכים. הברכה נתקנה על קניית 'בית חדש וכלים חדשים'. האיש והאישה אינם חפצים הקנויים זה לזה. ואסור שיתייחסו אחד לשני כאל 'כלי' לשימוש. בכלל, בנישואים, האישה במרכז: 'מרקדים לפני הכלה' ומדברים בשבחה – לא בשבחו! בכתובה מוזכרים חיובי האיש – לא חיובי האישה. הכל להבהיר לבעל, שעבדות נטל על עצמו – לא שררה!]


שינויים בחופה

ש: אני עומדת להתחתן, ורוצה להיות שותפה. האם אוכל אני לברך שהחיינו?

ת: בודאי. אחרי שאת מקבלת את הטבעת, לברך בשקט. כידוע שהחיינו אפשר לומר בשקט כי אומרים לד' ולא לעשות הצגה.


ש: האם אוכל לומר אם אשכחך?

ת: בודאי. בזמן שהחתן שובר את הכוס. כמובן בשקט, הרי זה בשביל לזכור את החורבן ולא כדי לעשות הצגות.


ש: האם הרבנית שלי תוכל לדבר תחת החופה, - היא מאוד יקרה לי?

ת: גם זה דבר אישי, ולא נושא להצגה, לכן שתתן לך דבר תורה אישי ביחידות.


ש: האם מותר שנשים יחזיקו קלונסאות החופה?

ת: אין זה צנוע. אולי האמהות שממילא נמצאות.


עדים בחופה

עד בעל מום

ש: האם ההלכה שעד בעל מום לא יכול להיות עד בחתונה (שו"ע אה"ע קל א) אינה מורה על חוסר כבוד לנכים? ולמה לא יוכל להיות שותף באירוע?

ת: זו חומרה כלשון השולחן ערוך, ואין הלכה כן, ומעשים שבכל יום שגם נכים הם עדים.


עדים מעלימי מס

ש: הרב כתב שהעלמת מס היא גזל. בחתונה שלי היו שני עדים שעובדים בשחור. האם הקידושין שלי לא חלו?

ת: חלו. בגלל שזו עבירה שלצערנו פשטה ברבים ואנשים אינם עומדים על חומרתה. שו"ע חו"מ לד ד. לד כח. שו"ת מהר"ם לובלין טו. שו"ת רע"א צו.


הורים גרושים בחופה

הזמנת אב גרוש

ש: אני מתחתן, הוריי גרושים, אני גדלתי אצל אימי והיא מתנגדת שאזמין אבי לחתונה. מה לעשות?

ת: כיון שהיא גידלה אותך עשה כרצונה. הורים גרושים שווים אבל כלפיה יש חובת הכרת טובה. [דלא כהגרי"ש אלישיב, שהבן צריך לעשות את המוטל עליו להזמין את אביו. קב ונקי סי' רפט – רשם מ"צ.]


הורים גרושים בחתונה

ש: הוריי גרושים, אבי הודיע שאם אזמין אימי, הוא לא ישתתף בהוצאות החתונה. ואם לא אזמין, הוא ישלם הכל. מה לעשות?

ת: אל תמכור אמך בכסף.

[דלא כהגרי"ש אלישיב. קב ונקי זי' רצ – רשם מ"צ.]


גרושים שושבינים תחת החופה

ש: האם הורים גרושים יכולים לוות בנם ובתם תחת החופה?

ת: לא לכתחילה לסימן טוב. אבל אם ההורים עומדים על כך וייפגעו, מותר. שו"ת שרידי אש א צח. שו"ת מנחת יצחק ה פ. נטעי גבריאל – נישואים יד ז.


מיקום החופה

חופה בבית כנסת

ש: האם מותר לערוך חופה בבית כנסת?

ת: ספרדים כן. שו"ע שצא ג. שו"ת יביע אומר ג אה"ע י. אשכנזים לא. אגרות הראיה א קנד. אלא רק בלית ברירה. שו"ת אגרות משה אה"ע א צג.


חופה עגולה

ש: האם חופה עגולה מותרת?

ת: כן.


כוס חתן וכלה

ש: מה לעשות עם כוס חתן וכלה אחרי שבירה בחופה, כי הבנתי שאסור לזרוק אותו?

ת: מותר לזרוק. הוא זכר לחורבן.


סכום כתובה

ש: איזה סכום לכתוב בכתובה?

ת: זה אישי. אני רושם אלף גרם זהב טהור.


אם אשכחך

ש: מאיפה המנהג לשיר 'אם אשכחך' מתחת לחופה? חרדים לא נוהגים.

ת: חידוש של הרב נריה זצ"ל.


ש: פורסם שהרב נריה חידש לומר אם אשכחך. אבל מוזכר בט"ז תקס ס"ק ד.

ת: חידש שירת הקהל.


טלית

ש: האם אשכנזים מתעטפים בטלית תחת החופה?

ת: יש רק ייקים שנהגו.


טבעת נישואים

ש: האם מותר שטבעת נישואים תהיה משובצת אבנים?

ת: מותר, כאשר הכלה יודעת מחירה, ועדיף שתהיה חלקה (הנשואין כהלכתם א ריד).


ש: האם זה נכון שאם טבעת נישואים אינה חלקה, היא גורמת צרות?

ת: אין זה נכון. אבל לכתחילה יש צורך בטבעת נישואים פשוטה. היסוד הוא שלא תטעה הכלה בערכה ותתקדש בחושבה שהיא שוה הרבה יותר מאשר מחירה, ואין זה שייך בימינו.


ש: האם מותר לקנות טבעת נישואים בכרטיס אשראי?

ת: אם מועד התשלום הוא לפני החתונה, ודאי. אם לא, על הצד הטוב, יש לשלם שקל אחד במזומן.


ש: מותר לכלה לקנות את טבעת הנישואים והחתן ישלם לה?

ת: מותר.


ש: על איזו אצבע שמים טבעת נישואים?

ת: תחת החופה באצבע שניה של יד ימין (הנשואין כהלכתם ז כג), ואחר כך איפה שרוצים.


ש: מותר שגם הכלה תתן טבעת לחתן ותאמר לו: אני לדודי ודודי לי?

ת: אסור. אבל דיעבד הקידושין חלים. שו"ת אגר"מ (אה"ע ד לב ב).


ש: אשתי מאוד רוצה שאענוד טבעת. מה לעשות?

ת: איש כשר עושה רצון אשתו (עיין שו"ת אגרות משה אה"ע ד לב ב. שו"ת שאילת שלמה א תכו).


ש: אך האם אין בזה איסור "לא ילבש" וחוקות הגויים?

ת: אם זו טבעת גברית – אין איסור "לא ילבש". אין בכך חוקות הגויים. גם במשנה בשבת מוזכרת טבעת לגבר, וכן מתיר הג"ר ניסים קרליץ בספר "פאת זקנך" ח"ב (וכן בשו"ת אור לציון ב כג סי' יא. שו"ת עשה לך רב ח"ה עמ' שפו).


ש: בעלי נפטר, האם כאלמנה עליי להמשיך לענוד את טבעת הנישואים?

ת: אפשר להמשיך, אפשר לחדול, לשיקולך.


תפלה תחת החופה

ש: מה כדאי לי להתפלל תחת החופה להצלחת נישואיי?

ת: מה שלבך חפץ. תהילים. אך לא בצורה בולטת משום ענווה. ובודאי לא לעכב הציבור. וכן תפלת הכלה לפני החופה – לא לעכב הציבור.


יין בחופה

ש: האם חייבים דווקא יין אדום בחופה או אפשר גם לבן?

ת: גם לבן. ויש לו מעלה שאינו עלול להכתים שמלת הכלה.


רמקול בחופה

ש: האם מותר להשתמש ברמקול בעריכת חופה וקידושין?

ת: אין זה נקרא שמיעה. לכן יש לברך בקול כך שהחתן והכלה ועוד תשע אנשים ישמעו ישירות (שו"ת מנחת שלמה א ט).


ניגונים תחת החופה

ש: שמעתי שהרבנות הראשית פוסלת רבנים המנגנים תחת החופה. למה לא לשמוח?

ת: החופה היא הדבר הכי שמח ואינו זקוק לכל מיני תוספות מסביב. אדרבה צריך רצינות וקדושה.


ליווי חתן וכלה

ש: האם אפשר שהוריו של החתן ילוו אותו לחופה וכן הוריה של הכלה?

ת: לא. לא כך המנהג. (שו"ת משנה הלכות ג קמז, ד רו. הג"ר צבי שכטר סיפר שבתו התחתנה עם תלמיד מרכז הרב והגר"א שפירא היה מסדר הקידושין. הכלה רצתה שהוריה ילוו אותה לחופה, אז הגר"א שפירא אמר שאם כן הוא לא יכול להיות מסדר הקידושין כי הוא לא יכול לעבור על מנהג ירושלים שהאבות מלווים את החתן והאמהות את הכלה, ע"כ. אמנם עם כל חשיבותו של המנהג, אין לריב על הדבר הזה. מסופר על הג"ר יעקב קמנצקי – ר"י תורה ודעת באמריקה – שפעם נשאל כיצד הוביל את ילדיו לחופה – האם כשהאבות מובילים את החתן והאמהות את הכלה, או כאשר כל זוג הורים מוביל את ילדם. תשובתו הייתה: מצינו בראשונים מקורות לדרך זו, ומקורות לדרך זו. במקום להכריע כיצד עלינו לנהוג, החלטתי לעשות כרצון המחותנים. וכך יצא ששלוש פעמים ליוו ההורים, ושלוש פעמים ליוו האבות לחוד והאמהות לחוד. הכלל הקובע בעדי היה: רצונם של המחותנים. הג"ר קמנצקי סבר כי חשוב יותר שצאצאיו יפתחו את חייהם המשותפים בצעידה ברגל ימין לתוך המשפחות החדשות להם, מאשר לעמוד על קיום מנהג זה או אחר. ס' רבי יעקב 396 – מ"צ).


עד נכה

ש: האם ההלכה שעד בעל מום לא יכול להיות עד בחתונה (שו"ע אה"ע קל א) אינה מורה על חוסר כבוד לנכים? ולמה לא יוכל להיות שותף באירוע?

ת: זו חומרה כלשון השולחן ערוך, ואין הלכה כן, ומעשים שבכל יום שגם נכים הם עדים


אשה קוראת כתובה

ש: מותר לאשה לקרוא את הכתובה תחת החופה?

ת: לא, אין זה צנוע. ובכלל, אין לשנות (שו"ת הרשב"א א שכג).


חופה בבית כנסת

ש: האם מותר לערוך חופה בבית כנסת?

ת: ספרדים כן. (שו"ע שצא ג. שו"ת יביע אומר ג אה"ע י. ) אשכנזים לא. (אגרות הראיה א קנד.) אלא רק בלית ברירה. (שו"ת אגרות משה אה"ע א צג.) [לגבי ספרדים, כתב הראשון לציון הג"ר יצחק יוסף, שתלמיד חכם העיד, כי פעם אחת הגרא"מ שך זצ"ל הוזמן לסדר קידושין לאחד מתלמידיו, בחור ספרדי, וכאשר ראה שהכינו הכל לערוך את החופה תחת כפת השמים, ביקש לחזור ולהעביר את הכל לתוך האולם, כדי שלא לזלזל במנהג אבותיו שלא נהגו בדבר זה (עין יצחק ח"ג עמ' שנז). ולגבי אשכנזים, פעם סיפר החזו"א להגר"ב מנדלזון, רבה של קוממיות, שבימי כהונתו של הגאון רבי יצחק אלחנן ספקטור בק"ק זאבעלין (אח"כ היה רבה של קובנא) ארע מעשה, שהזמינוהו ביום סגריר לסדר חופה וקידושין בנישואי בתו של אחד מנכבדי הקהילה, אך בגלל מזג האויר הגשום דרשו המחותנים לערוך את החופה בפנים הבית ולא כנהוג תחת כיפת השמים. סרב להם רבי יצחק אלחנן באמרו: "הרמ"א מקראקא הוא מימים ימימה ידידי הטוב... אינני רואה שום סיבה להסתכסך עמו...", והכוונה לדברי הרמ"א (אה"ע סא א. החוט המשולש לרב אהרן סורסקי עמ' לג). ופעם אירע שכיבדו את הג"ר משה שטרן, בעל שו"ת באר משה, עם סידור חופה וקידושין, וכשהלך למקום החתונה ראה שהעמידו החופה בבית הכנסת, ומכיוון שסירבו לשנות יצא. הלך לשאול את האדמו"ר מסטמאר עם נהג נכון, והשיבו בפה מלא שיפה עשה (שו"ת באר משה ה קסז). אמנם פעם הסיעו את הגרי"ד סולוביצ'יק לחתונה, וכשנודע לו שהחתונה מתקיימת בבית כנסת, התאנח קצת ואמר שאילו ידע שכן הדבר, היה משתמט מלהשתתף על ידי איזו אמתלא, כי באמת אינו נכון לסדר חופה בביהכ"נ, כי כבוד בית הכנסת מחייב שלא ישתמשו בבית הכנסת לשום דברים אחרים – אפילו לדברי מצווה – חוץ מתורה ותפילה (נפש הרב רנז) – רשם מ"צ.]


כוס חתן וכלה

ש: מה לעשות עם כוס חתן וכלה אחרי שבירה בחופה, כי הבנתי שאסור לזרוק אותו?

ת: מותר לזרוק. הוא זכר לחורבן.


סכום כתובה

ש: איזה סכום לכתוב בכתובה?

ת: זה אישי. אני רושם אלף גרם זהב טהור.


אם אשכחך

ש: מאיפה המנהג לשיר 'אם אשכחך' מתחת לחופה? חרדים לא נוהגים.

ת: חידוש של הרב נריה זצ"ל.


ש: פורסם שהרב נריה חידש לומר אם אשכחך. אבל מוזכר בט"ז תקס ס"ק ד.

ת: חידש שירת הקהל.


תפלה תחת החופה

ש: מה כדאי לי להתפלל תחת החופה להצלחת נישואיי?

ת: מה שלבך חפץ. תהילים. אך לא בצורה בולטת משום ענווה. ובודאי לא לעכב הציבור. וכן תפלת הכלה לפני החופה – לא לעכב הציבור.


נשים בחופה

ש: האם מותר שנשים יחזיקו קלונסאות החופה?

ת: אין זה צנוע. אולי האמהות שממילא נמצאות.


חופה עגולה

ש: האם חופה כגולה מותרת?

ת: כן.


יין בחופה

ש: האם חייבים דווקא יין אדום בחופה או אפשר גם לבן?

ת: גם לבן. ויש לו מעלה שאינו עלול להכתים שמלת הכלה.


רמקול בחופה

ש: האם מותר להשתמש ברמקול בעריכת חופה וקידושין?

ת: אין זה נקרא שמיעה. לכן יש לברך בקול כך שהחתן והכלה ועוד תשע אנשים ישמעו ישירות (שו"ת מנחת שלמה א ט).


כוס בחופה

ש: האם מותר לשבור תחת החופה נורה ישנה במקום כוס?

ת: לא. שוברים דבר בעל ערך כדי לעורר צער על חורבן (ע' תוס' ברכות לא א).