שיעורי הרב שלמה אבינר

משתמשי האתר היקרים! נשמח לתרומות ע"מ להמשיך את פעילות האתר ולשדרגה. תודה!

חברה מעורבת כשרה (מאמר)

מתוך שיעורי הרב שלמה אבינר

גרסה מ־11:06, 18 ביולי 2016 מאת Maale (שיחה | תרומות) (Maale העביר את הדף חברה מעורבת כשרה ל־חברה מעורבת כשרה (מאמר) בלי להשאיר הפניה)

(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)

חברה מעורבת כשרה

[הרב שלמה אבינר]


שאלה: אני כל הזמן שומע שחברה מעורבת אסורה לפי התורה, מכל הרבנים, הן אשכנזים, הן ספרדים, הן חרדים, הן לאומיים דתיים – מלבד רבנים בודדים שאינם שייכים לשורה ראשונה של רבותינו הפוסקים הגדולים, ולכן אני מבין שדבריהם בטלים ומבוטלים מבחינה הלכתית. אבל עדיין שאלה אחת לא ברורה: הרי בלית ברירה, יש חלקים של חיינו שהם מעורבים בעל כורחנו, ואיני רואה איך אפשר לשנות זאת. לכן במקום להסתפק באמירה כוללנית שאסור, אולי עדיף להדריכנו בחלקים של חיינו שהם בעל כורחנו מעורבים, כיצד לבנות חברה מעורבת כשרה?


תשובה: יישר כוחך על ההבחנה בין מה שמעורב בעל כורחנו ובין מה שיכול להיות נפרד, שבסוג הראשון יש להתהלך על פי ההלכה, ואת הסוג השני יש להפריד. הבחנה זו כבר נמצאת בגמרא, שאם יש דרך אחרת והוא הולך בדרך לא צנועה אז הוא רשע, אבל אם אין דרך אחרת, אז יכול ללכת בה, אבל ישתדל שלא לחטוא, כגון על ידי עצימת עיניים ממה שאסור לראות (בבא בתרא נז ב).

למשל, בחתונה, אי אפשר לערוך שתי חתונות, אחת של החתן עם הגברים ואחת של הכלה עם הנשים, אין דרך אחרת אלא שהגברים יהיו נוכחים בחופה בה נמצאת הכלה, לכן הפתרון הוא שהכלה מכסה פניה עם הינומה.

או דוגמא אחרת: לוויה. הרי יש רק מת אחד שנקבר, ואי אפשר לעורך שתי לוויות, אחת לגברים ואחת לנשים, לכן הגמרא מביאה את הפסוק של זכריה "וספדה הארץ משפחות משפחות לבד, משפחת בית דוד לבד ונשיהם לבד", כלומר יש צורך שיעמדו לחוד, וזאת על אף שזה מאורע מעציב ורציני, ושמדובר לעתיד לבוא בהריגת משיח בן יוסף במלחמת גוג ומגוג. והגמרא מוסיפה שאז לא ישלוט היצר הרע ובכל זאת יש להיות לחוד (סוכה נב א).

או דוגמא משמחת: שמחת בית השואבה. גם כאן אין דרך אחרת, כי אין בית מקדש לגברים ובית מקדש לנשים. אז בהתחלה היו גברים מבפנים ונשים מבחוץ וראו שלא צנוע, אז סידרו גברים למעלה ונשים למטה ועדיין לא היה צנוע, ובסוף סידרו גברים למטה ונשים למעלה והיה צנוע, הרי שמצאו דרך של חברה מעורבת בצורה כשרה (סוכה נא ב).

שאלת חברה מעורבת מתעוררת גם בעבודה, שלעיתים גברים ונשים עובדים באותו מקום. אם יש דרך להפריד, בוודאי חייבים, אבל לעתים הכרחי שיעבדו יחד, ואין דרך אחרת, ואז יש לדאוג שאותה חברה מעורבת תהיה כשרה, והרמב"ם סיכם את ההדרכות תחת כותרת כללית - שיש להתרחק מאוד מאוד (הלכות איסורי ביאה כב), ובשולחן ערוך( אב"ה פרק כא). והנה בספר השווה לכל נפש, קיצור שולחן ערוך לגאון הרב שלמה גנצפריד, כללי חברה מעורבת כשרה: "צריך אדם להתרחק מן הנשים מאוד מאוד. אסור לקרוץ בידיו או ברגליו ולרמוז בעיניו לאשה, ואסור לשחוק עמה, להקל ראש כנגדה או להביט ביופיה. ואסור להריח בבשמים המיועדים לאשה... ואסור להסתכל בבגדי צבעונין של אשה... והמסתכל אפילו באצבע קטנה של אשה ונתכוין ליהנות ממנה, עוונו גדול מאוד, ואסור לשמוע קול זמר של אשה או להסתכל בשערה. אין שואלין בשלום אשה כלל" (קיצור שו"ע קנב ח-ט). על כל פנים יש להפריד כמה שאפשר (שו"ת הרדב"ז ג תפא).

יש גם אירועים משפחתיים שאי אפשר להפרידם, כי הרי כל משפחה אחת היא, אבל מן הדין היחס לבני דודים, או דודים או גיסים, הוא כיחס אל כל אדם, ואפילו חמור יותר, כידוע, כיוון שמכירים, לכן יש להקפיד על כל הנ"ל שרשמנו לגבי העבודה.

אבל יש תחומים שבהם אין הכרח שתהיה חברה מעורבת, למשל סעודה ובילוי משותף. לכן הרמב"ם כותב "חייבים בית דין להעמיד שוטרים ברגלים שיהיו מסבבין ומחפשים בגנות ובפרדסים ועל הנהרות כדי שלא יתקבצו לאכול ולשתות שם אנשים ונשים ויבואו לידי עבירה, וכן יזהירו בדבר זה לכל העם כדי שלא יתערבו אנשים ונשים בבתיהם לשמחה" (רמב"ם הלכות יום טוב ו כא). ומובא בשולחן ערוך שמסיים: "אלא יהיו כולם קדושים" (שו"ע או"ח תקכט ד). והמשנה ברורה מציין שחובת הפרדה אינה רק ביום טוב, אלא גם בימי חול, אלא שביום טוב, הבעיה מצויה (מ"ב ס"ק כב, שע"צ כא). כמובן, בימינו לא נציב שומרים, רק באנו להביא דוגמא של דבר שבו ניתן להפריד.

ועוד דוגמא שבה אפשר להפריד ואז חייבים להפריד: סעודת נישואים ושבע ברכות. ואם אנשים ונשים רואים זה את זה, אין לברך שהשמחה במעונו לפי שאין אז שמחה לפני הקדוש ברוך הוא (ב"ח אה"ע סב. קצור שו"ע קמט א).

בסיכום, כתב מרן הרב קוק: "ההשתדלות למנוע את תערובות המינים בקיבוצים (-פגישות משותפות) הוא כחוט חורז במהלך התורה בכללה" (מאמרי הראיה 189).

ואת כל המאמצים לערבב גברים ונשים יחד יש להפנות לכיוון אחד: לחזק את האהבה והאחווה והשלום ורעות בין איש לאשתו. וכן לעזור לרווקים ורווקות להתחתן, כי כידוע ככל שהחברה נפרדת, מתחתנים יותר, מתגרשים פחות, וחיים יותר באהבה ואחוה ושלום ורעות.