שיעורי הרב שלמה אבינר

בפרשתנו יעקב אבינו מקבל את השם ישראל, ואנו רואים שלפעמים התורה משתמשת בשם יעקב ולפעמים בשם ישראל, מדוע? מה ההבדל?

שיעור שהועבר בתאריך: י"ב כסליו התשע"ד

השיעור משוכתב וערוך: וישלח ע''ד - גבורת יעקב וגבורת ישראל (מאמר)

שיכתוב השיעור:

"לא יהיה שמך יעקב כי אם ישראל כי שרית עם אלוקים ועם אנשים ותוכל"- כלומר יעקב אבינו יש לו שני מצבים: יעקב וישראל. גם אח"כ יש מצבים שהוא עדיין ניקרא יעקב. כמו בתחילת שמות "אלו שמות בני ישראל היורדים מצרימה, את יעקב איש וביתו בית", באותו פסוק.

יעקב זה מצב של מסכנות וחולשה, וישראל זה שמו במצב של עז של גבורה של ניצחון עם אלוהים ואנשים. אנשים- עשו, אלוהים- המלאך. המלאך הוא גילוי אלוקי, מאבקים אנושיים, ומאבקים רוחניים, והוא ניצח.

בגלות- יעקב, בארץ ישראל- ישראל. אברהם גם לו יש שני שמות, אברהם ואב המון גויים. קודם אברהם, לא אב המון גויים , אב – עם ישראל, אב המון גויים – אב של כל המין האנושי, אז מדוע לא ניקרא אבהם? רשי מסביר רשישה, כלומר אברהם אבינו כפול, אב של עם ישראל ואב המון גויים אך גם של עם ישראל. צד לאומי צד כלל עולמי. ליצחק אבינו אין שני שמות, יצחק אבינו הוא עולה תמימה, אין אצלו צדדים מורכבות, אבל יעקב אבינו זה הפכים- יעקב, ויעקבני זה פעמיים. זה גם מלחמה, מלחמה במצבים של חולשה.

יש ליעקב שני סוגי גבורה: 1. גבורה במצבי חולשה 2. גבורה במצבי גבורה.

הגבורה העילאה של תלמידי רבי עקיבה והצפונה של קדושי הקהילות מתחברות יחד באוצר הרזים של הרב קוק. שני סוגי גבורה, אז יש בכותרות (מגד ירחים) הגבורה בגבורתה, ויש כותרת, הגבורה של בר כוכבא. גבורה צפונה זה לא גבורה בגבורתה אך זה גבורה.

תמיד אנו גיבורים, אנחנו עמי, עז שבעמים, אך זה שני סוגי גבורות. גם קדושי הקהילות, או שאתם מתנצרים או שאנחנו הורגים אותכם, הגבורה בירידתה. הגבורה בגלות וכו', ניקרא לזה הגבורה הצפונה.

יש גבורה גלויה דוד בר כוכבא, ויש גבורה צפונה, קדושי הקהילות. וגם הגבורה הצפונה של יעקב אבינו, שמחזיק מעמד בכל המצבים. מצבים מסובכים, כל ההסטוריה של יעקב אבינו מלאה קשיים סיבוכים שא"א לתאר.

כבר סיבוכים לפני שנולד ויתרוצצו הבנים בקרבה, אח"כ נולד אוחז בעקב עשו, אח"כ סיבוכים הוא קונה א הבכורה בנזיד עדשים, אח"כ סיבורים הוא קנה את הברכה בבגדי עשו, א"כ סיבוכים שצריך ברוח כירולרו אותו. חלום יעקב עולםי ויורדים, אח"כ סיבוכים בבוקר היא לאה, לבן רימה, טוב אח"כ לאה, אחכ רחל, יש מתח,הוא לא שנא אך הוא אהב יותר את רחל אז לאה הרגישה שנואה, ואז יש ילדים, ולרחל אין ילדים, "הבאה לי בנים אם אין מתה אנוכי".

אם ישראל זה שם של חוזק מדוע קוראים ליעקב בשם יעקב אבינו ולא ישראל? אנחנו קוראים לו גם ישראל.

אח"כ יוסף אח"כ רחל מתה בדרך, מעשה דינה, מלחמות,שמעון ולוי, שנאת יוסף והאחים ואח"כ יוסף נעלם, שמעון נעלם, בנימין נעלם, סיבוכים בלי סוף.

יש המון סיבוכים אך עם כל הסיבוכים יש גבורה. "עם לבן גרתי רש"י - ותרי"ג מצוות שמרתי", לפני זה לא שמר? לשמור תריג מצוות בבית של יצחק זה קל הכל מלא תורה, לשמור על המצות בבית של לבן זה מסובך. דרכו של אדם להיות נמשך אחר חבריו וריעיו ולעשות כמעשיהם שנאמר רועה... ירוע" וכאן הוא גר בבית של רשע מרושע ושומר תריג מצוות.

גם רחל מסביר המהר"ל בפ"א של נצח ישראל, "רחל מתה עלי בדרך" מה הכוונה? רחל זה הכח להחזיק מעמד בדרך, לכן היא מתה בדרך. כי יעקב אבינו מבקש מיוסף אל נא תקברני במצרים, תקבור אותי במערת המכפלה, ובוודאי יש לך על הלב מדוע אני מבקש שתקבור אותי במערת המכפלה, ויש לך על הלב מדוע קברתי את רחל בדרך ולא במערת המכפלה ומדוע אני מבקש ממך לקבור אותי במערה, אני אגיד לך: (בראשית מח,ז – "ואני בבואי מפדן", ואף על פי שאני מטריח עליך שאקבר בארץ כנען ולא כך עשיתי לאימך שהרי מתה רחל כברת ארץ מסביר רש"י- אלפיים אמה, קילומטר. לבוא אפרתה ואקברה שם בדרך אפרת היא בית לחם. זה במרחק של כברת דרך קילומטר. לא בגלל שהיה קשה, בזמן שהקרקע קשה, ולא בוצית. אך דע שעפ"י הדיבור קברתיה שם, צו אלוהי, שתהיה עזרה לבניה כשיגלה אותם נבוזארדן תצא רחל על קברה ותבקש עליהם רחמים... יש שכר לפעולתך נשמע נהי בכי תמרורים רחל מבכה על בניה כה אמר ה' מנעי קולך מבכי ועיניך מדימעה כי יש שכר לפעולתך ושבו בנים לגבולם.

רחל זה הכח להזיק מעמד בדרך, גלות, במצבים קשים. לאה זה הכח לבנות. לכן אומרים בתיקון חצות תיקון רחל, רחל מבכה על בניה, ואח"כ בתיקון לאה, קול המון חוגג. בימים שמחים אומרים רק תיקון לאה ולא רחל. רחל זה הכח להחזיק מעמד בגלות, מצבים קשים, לאה זה הכח לבנות. יעקב הוא אדם כפול, יעקב וישראל. יעקב התחתן עם רחל, ישראל התחתן עם לאה.

רש"י הזה היה רב אחד תלמידו של ר' משה מנדלסון, ר' ויזל, כתב פירוש על התורה, "הביאור" - פירוש מעניין, אבל כשהפירוש הזה הגיע לרבי צדוק מלובלין - הוא אמר לגנוז, מדוע? כי הוא לא הביא את הרש"י הזה. הרש"י הזה חייב להופיע, זה רש"י מופלא. לאשכנזים יש מנגינה לרש"י הזה.

רחל זה הכח להחזיק מעמד בגלות, גם לרחל היה הרבה צרות. הגבורה הצפונה.

"לבן קרא לו יגר סהדותה ויעקב קרא לו גלעד". מה אכפת לי כיצד קראו לו? אלא יעקב אבינו נמצא בארם, שם מדברים ארמית, לבן מדבר ארמית אז הוא קרא לזה יגר סהדותא, אך יעקב מדבר עברית, גם שם הוא דיבר עברית, גם במצרים- לא שינו את לשונם. כמו שבגלות קראו לאנשים בשני שמות שם עיברי ושם בשפה זרה אריה לייב, דב בער, צבי הירש, זאב וולף וכו'. לא שינו את שמם. גם יעקב אבינו לא שינה, אמנם זה דבר קטן שאומר הרבה.

יעקב אבינו הוא הקדמה לישראל, א"א להגיע לגבורה בגבורתה אם אתה לא עובר קודם בגבורה הצפונה, להחזיק מעמד במצבים קשים, במצבים ניגדיים.

יעקב אבינו מתכונן לתפילה לדורון ולמלחמה" למה צריך מלחמה ודורן? תפילה בסדר, תפילה צריד תמיד. למה צריך דורון? שילחם! זה לא פשוט להלחם. אם יבוא על המחנה האחת והכהו והיה המחנה הנותר לפליטה. כלומר במלחמה עלול מחנה אחד ליפול. איך אתה יודע שלא יהיו שני המחנות? כי המחנה השני אני אהיה, ואני אדאג שלא ייפול. (אם כך מדוע שיהיו שני מחנות, שיהיה אחד) רשי- על כורחו כי אלחם עימו.

בספר חפץ חיים על התורה שאסף הרב גרינמן, פרשת וישלח, בשנת תרץ הטלר עלה לשלטון, שאלו את הח"ח מה יהיה הוא רוצה להרוג את כל היהודים! כתוב מה יהיה הוא לא יצליח כי אם יבוא על המחנה האחד והיכהו והיה המחנה הנשאר לפליטה, הוא לא יצליח להרוג את כל עם ישראל. זה נכון היטלר הרג שליש, לא הכל. זה כתוב. ושוב שאלו אותו היכן יהיה המחנה לפיליטה, אמר זה כתוב בהפטרה, עובדיה, "ובציון תהיה פליטה". לא מכיר את כל המקומות של הפליטה, אך בציון יהיה פליטה. וכך היה שהגנרל רומן שהוא הלוחם הכי טוב של הרייך השלישיה היה 4 ימים מארץ ישראל, אמר אני אגיע לשם ביום אחד אני אהרוג את כל היהודים. אמר המופתי של ירושלים, לא צריך אנשנו נעשה את זה בשבילכם. והתחלקנו לשלושה מחנות, חלק אמרו נתחבא במנהרות של מדבר יהודה עם אוכל ולא ימצאו אותנו עד שהם יתייאשו. שליש אמרו נתפלל על הקבר של ר' חיים בן עטר שזה היה יום השנה שלו. חלק אמרו נילחם, למחבוא, לתפילה ולמילחמה. בהר הכרמל יש ביצורים מעגליים, נלם על הכרמל, לא כדי לנצח, למרות שאין לנו סיכוי, אלא כדי לההרג לא כצאן לטבח אלא כלוחמים כמו גטו וורשא. בגטו לחמו לא כדי לנצח אלא כדי ליפול כלוחמים, הפי שפסק הדבר אברהם. אם כן זה גזירה, ביהרג ואל יעבור. ביהרג ואל יעבור לא לתת להם לרצוח אותנו, אנחנו צריכים להילחם גם בנפשינו, ולמות כדי לא לתת לנו לרצוח אותנו. זה פלפול. על זה היה גטו ורשא. בסוף השליח האלוקי היה הגנרל מונטגומר שהבריטים לא אהבו אותו כי הוא היה יצירתי מדי, אך הגנרל שפיקד על כוחות הבריטים נהרג ממטוס כשנסה על גיפ מביירות לקהיר, לא היה להם ברירה הם בחרו את מונטגומר, היו חייבים מישהו שהכיר את השטח, הוא חיפש רעיונות התהלך עם כתבי יוליוס קיסר, אלו היו כתבי םהסטוריים כיצד הוא לחם, הרומאים לחמו בצפון אפריקה ואסיה הקטנה, אמר הגנרל פטן צריך להפתיע את האויב ממקום למקום. איך להפתיע? עם טנקים? על כל פנים כשהוא התמנה על כל הכוחות, הגרמנים מולנו אין להם מבוא ימין ושמאל רק קדימה ואחרוה, אתם מתקדמים ויורים עד שאתם נופלים. עכשיו אני עומד לגרש את הגרמנים מהיבשת הזאת. וכן היה הבריטים התקדמו וירו התקדמו וירו, יש בתי קברות של בריטים בלי סוף בדרותם, ובסוף הוא חיסל את הצבא של רומן וקרב אל אלמנט, ואח"כ הגרמנים נסוגו עוד ועוד עד שיצאו מיבשת, וגם באירופה נסגו. לכן קו פרשת המים שהגרמנים התקדמו והתחילו לסגת זה פה, בשערי ירושלים, 4 ימים מכאן קרב אל אלמנט. אחד קצין בריטי, כתב ספר על הקרב הזה, 'צינור למלחמה' הבריטים שמו צינורות מים לראות אם הם לא דולפים שמו מי ים, הוא מסביר שם, הגרמנים ניקבו את הצינורות כדי לשתות, ונחנקו מהמים המלוחים. הבריטי אומר הייתי שם הם לחמו ופתאום נחלשו, זה בגלל הצינורות. סיפרתי את זה, ישב שם הסטוריון אחר אמר לי, זה לא בגלל זה, אלא חטפו פה ושם ושם ופה ושם, והצינור סתם היה הקש ששבר את קו הגמל. יכל להיות, אך בפולניה ורוסיה לא חטפו, ופה חטפו. ישב יהודי בבית הכנסת עם מבטא יקי, אמר אני הייתי במחנה השמדה, ששם הגיעו החיילים הגרמנים שנותרו מקרב אל אלמנט, הם החליפו את הSS במחנה כדי לשחרר אותם בקרב. לכולם היה מלריה, לכן נפלו בקרב. הם היו עייפים, לא היה להם כח לעשות כלום. מפקד בבוקר, מפקד בערב, כל היום אל תעשה כלום. האיטלקים היו צריכםי להצטרף לקרב אך הם איחרו, כי הגרמנים הם יקים ארורים, והאיטלקים איחרו. לא משנה מה קרה שם, שאיחרו המלריה הצינורות מים, שחטפו פה ושם, לא משנה הח"ח צדק בציון תהיה פליטה ולא הגיע לארץ שום גרמני. לא הגיעו לפה. ולא רק שלא הגיעו אלא נהדפו. בציון תהיה פליטה.

למה דורון? מלחמה. מלחמה זה לא פשוט. ננסה דורון. בגלות עושים דורון. ר' יוסף איש רוזאי, מה שניקרא שתדלן, מדבר עם הקיסר מתחנן, מבקש, נותן כסף, נותן מליונים, בזמן ר' יוסף קארו. הרב מאיר ליימן, ר' בגרמניה לפני 200 שנה כתב ספרים בשביל הנוער, על בר כוכבא, על המהרם מרוטנבורג וכו המון ספרים. אז יש לו גם ספר על ר' יוסף איש רוייזמן. מתחנן פה מתחנן שם. משכנע מנסה משתדל. זה דורון. זה בין השמשות, הוא עדיין בגלות, הוא גם בארץ ישראל. גם דורון גם מלחמה. מנסים.

גם בארץ ישראל היום לפעמים גם מלחמה גום דורון. דורון לשטן. אומר ראש הממשלה, איראן ישגעו אותנו? אנחנו נסביר להם נחסל אותם. אומר רה"מ לא נרגיז אמריקאים הקפאת הבניה ביו"ש, מה זה הקפאה? מה זה? דורון. לא להרגיז את האמריקאים.

כתבתי מאמר "אמריקאים יקרים זהו מקומנו לא נקפיא את הבניה. אין צורך להיות מזרחן דגול כדי לדעת שהערבים מרמים.. אז בנימין נתניהו מתכונן גם למלחמה וגם לדורון. וגם כל פעם שמקפיאים בונים פי שנים. כי מקפיאים רק אישורים ישנים, אך אישור שכבר ניתן בונים. אז מכיון שיש כבר אישורים בונים מהר כדי לנצל, לכן כל פעם שיש הקפאה בוניםםם פי שלוש. אז שיהיה הרבה הקפאה! לא זה מין חולשה.

אז יעקב אבינו היה במצב ביניים גם דורון גם מלחמה, אם צריך מלחמה אם אפשר דורון, דורון.

מה היה הדורון? כל מיני כסף. אבני נזר יש לו שאלה הלכתית על יישוב הארץ תנא – האם מותר לאכול בא"י כסף מחו"ל? לא , כי מצוות ישוב הארץ זה לחיות בארץ ישראל מכסף שמרוויחים בא"י כמו כל עם, היש עם בעולם שחיה מכסף של מדינה אחרת? חו ץמכל מדינות ערב, אך באמת זה לא ניקרא לחיות, לכן יהודי שעולה לארץ צריך לחיות בארץ מהכסף שהוא מרוויח פה, לכן יעקב אמר הכסף שהרווחתי בחו"ל לא שווה, לכן נתן אותו לעשו, אך יש מקילים.

האם מותר לישיבה לקבל כסף מאנשים מחו"ל? זה כבר דין אחר, זה להציל את הכסף שלהם, זה לא בשביל הישיבה אלא בשבילו, אם הוא לא עולה לארץ לפחות שהכסף שלו יעלה לארץ, כפי שכתוב שהגאולה תהיה כשיכספו לה בתכלית הכוסף.

ויאמר יעקב אל שימעון ולוי עכרתם אותי...ונאספו עלי והיכוני ונשמדתי אני וביתי. מה עשיתם פה? תשובה: ויאמרו הכזונה יעשה את אחותינו? שמעון ולוי, הולכים בדרך של כהנא צדק. הרמב"ם שואל ועונה, הרגו את כל שכם?! היו חייבים מיתה כולם כי עברו על מצווה מ7 מצוות בני נח, שהוא גנב, ואסור להם לגנוב והם שתקו ולא עשו כלום, ואחד שלא מקיים מצוות בני נח חיי במיתה. אומר הכסף משנה, הרמב"ן חולק, ואומר מה הכוונה שידונו את שכם, כמו שהגרמנים ידונו את היטלר כשהוא בשלטון, זה בלתי אפשרי. אלא הם עבדו ע"ז ולכן חיבים מיתה. המהר"ל אומר חידוש שאוהבים הימניים. אומר הגור אריה, זה מלחמה, ובמלחמה כמו במלחמה, עד הסוף. זה לא יחיד ביחיד, זה מלחמה עם בעם, ואם אדם אחד מעם אחר עושה צרות יוצאים למלחמה "תג מחיר" הורגים את כל העם. מהר"ל בגור אריה.

אבל יש הרבה קושיות על המהר"ל הזה. איזה מלחמה? מי תקף? אין שום מלחמה. רשע מרושע גנב בחורה זה מלחמה?

וגם הרמב"ם לא חושב כך. המהר"ל קטן, גם הרמב"ן לא חושב כך, הרמב"ן מעליו. שניהם גדולים ותר.

פירוש רביעי, הרש"R הירש, שחולק על שלושתם, ואומר, זה לא היה בסדר, אם היו הורגים את שכם עצמו, מגיע לו. אבל את כל העירמה הם אשמים כל העיר? מה יכלו לעשות? איך הרש"ר הירש חולק על שלושת הגדולים הללו? לא, הרמב"ן חולק על הרמב"ם, והוא חולק על הרמב"ן. כל שלושתם צודקים בזה שהם חולקים על האחר.

אך בכל זאת כיצד הרש"ר הירש חולק על הרמב"ם? יש לו נשק סודי, מדרש חז"ל! כי כתוב "כי באפם הרגו איש וברצונם עיקרו שור" אומרים חז"ל שור- שורה של אנשים, למה הרגתם שורה של אנשים, היה צריך להרוג רק אדם אחד ע"ש גם על עצם המעשה, וגם בברכה עקרו שור. הוא מסתמך על מדרש, נגד הרמם הרמבן והמהרל.

יעקב עשה מלחמה בלי ברירה, הוא אמר שזה לא טוב. אפילו לפי השלשה זה מוסרי אך הם מתי מספר. ב"ה "ויסעו ויהיה חיתת אלוהים על סביבותיהם" כולם היו מלאי פחד. מדוע? כי יעקב הפעיל שיטות שיכנוע בנשק, זה מובא בספר הישר המיוחס לר"ת. זה מדרשים. אך זה לא ר"ת, זה משהו אחר. שעשה שלוש מלחמות קשות, על שכם כתוב"אשר לקחתי בחרבי ובקשתי" נתתי לך שכם אחד על אחיך, אז רואים שהוא לחם על שכם בחרבו ובקשתו. אמנם כתוב בתרגום, "בצלותי ובבעותי" כלומר בתפילתי ובבקשתי. זה לא סותר, גם תפילה וגם מלחמה. (בראשית מח, ) רשי- כשהרגו שמעון ולוי... וחגר יעקב כלי מלחמה כנגדם" זה מחלוקת? לא, זה לא סותר, אפשר גם תפילה וגם מלחמה. יש מחלוקת.

מדוע יעקב סומך על הנס? הוא לא, אם היה ד' איתי, חזל שואל מממדוע הוא מתנה תנאים הרי ד' הבטיח לו? "והיה זרעך כעפר הארץ.. כל משפחות האדמה, והנה אנכי עמך.. לא אעזבך עד אשר אם עשיתי כאשר דיברתי לך.. וישכם בבוקר וידר יעקב נדר לאמר אם יהיה ד' עימדי ושמרני.." מה זה אם? ד' הבטיח לך! רשי- אם, חזל אומרים ברכות ד, שמא יגרום החטא. ואז ההבטחות תתבטלנה. אך כתוב בירמיהו שד' לא מבטיח לטובה וזה אח"כ מתבטל! וזה נבואה לטובה! נכון, גדולי עולם דנו בכך, והסבירו, שגם אם ד' מבטיח עימך, 'שמא יגרום החטא'.

במלחמת השחרור אחד סיפר שמטוס ראה אותו ירה עליו, הוא אמר עשיתי שני דבירם, דבר רציונלי ודבר לא רציונלי, התפללתי ויריתי על המטוס והמטוס נפל. רציונלי- להתפלל, לא רציונלי- לירות על המטוס. צריך גם להתפלל וגם להלחם, זה לא סותר, צריך להילחם נגד האויב גם בטילים, וגם בתהילים.