שיעורי הרב שלמה אבינר

השלום הוא אידיאל גדול. ואף על פי כן, אנו נגררים מאז קום המדינה למלחמות, שלא ברצוננו, לא ביזמתנו, לא ביזמת הצבא והממשלה, אלא ביזמת ריבונו של עולם המגלגל את ההיסטוריה בצורה כזאת, וגם מזה יוצא קידוש השם: "והתגדלתי והתקדשתי ונודעתי לעיני גויים רבים" (יחזקאל לא כג), על ידי נצחונותינו .

מדברים ללא הרף על כך שהשלום הוא חשוב. מובן שהוא חשוב, וברור שטוב וחשוב שלא ייהרגו אנשים שלנו. אבל כמעט בכל המקומות שבהם מדובר על שלום אצל הנביאים והחכמים - הכוונה היא לשלום בינינו, בין היהודים בעוד שלגבי הגויים שתוקפים אותנו נאמר: "אין שלום, אמר ד', לרשעים" (ישעיהו מח כב). הם אינם מוכנים לשלום. הם הומים וגועשים ברשע כסל שנאתם לנו. הם אורבים להשמידנו. אותם צריך לשכנע על ידי צה"ל, בטנקים ובפגזים.

במלחמת יום הכיפורים, כתב תלמיד חכם שיש להתייחס בהבנה לערבים שלוחמים נגדנו; כשם שלאפיקורסים בישראל מתייחסים כאל תינוקות שנשבו שאינם מבינים את ערך התורה, כך האויבים שלנו אינם מבינים את סגולתנו ושייכותנו לארץ.

רבנו, הרב צבי יהודה הגיב: "אלו דברים נוראים, מזעזעים ומרעישים, שהם ממש סם המוות. אם יתרגמו אותו לערבים וישלחו להם, הם ישמחו על כך כמוצאי שלל רב. כל ההקבלה הזאת בין אפיקורסים שבעם ישראל לגויים הבאים לרצות אותנו, היא מזעזעת. אין בזה שום עניין של שכנוע הגויים והבנתם באמיתת צדקנו. בטנקים אנו חייבים לשכנע אותם! רחמנא לצלן, מאותו לימוד זכות על רוצחים שבאים להרוג אותנו. שומר ישראל ישמרנו ויצילנו מהפצת דעות מזיקות כאלה" (שיחות רבנו, 6, פרקי משיח 6).

לפעמים אין ברירה, וחייבים להילחם. בשלהי מלחמת העולם השניה דובר על שיחות שלום בין הנאצים ימח שמם לבין בעלות הברית, האמריקאים סירבו בכל תוקף: אין לנו מה לדבר שלום עם אנשים כאלה! כך ביחס לערבים שאינם רוצים שלום אלא להשמידנו.

כבר הרמב"ם כתב ביחס אליהם: "וכל זמן שאנו רודפים שלומם, הם רודפים אחרינו בחרום במלחמה, כמו שאמר דוד המלך עליו השלום: 'אני שלום וכי אדבר המה למלחמה' (תהילים קכ ז)" (אגרת תימן הוצאת מוסד הרב קוק קפ"ה).

כשחייבים להילחם, הרי זו מצוה שיש לקיימה בעוז וגבורה. אמנם זו מצוה לא נעימה, אך גם מצוות לא נעימות אנו מקיימים, ומה נעשה ואויבינו אינם אנשי שלום אלא צמאי דם. הם גם גנבים שגנבו את ארצנו, ורוצים להמשיך הלאה ולגונבה, והם גם רוצחים. במצב כזה צריך להיות ריאליסט, מציאותי, ולהבין שצריך עוז, גבורה ותקיפות.

צריך נכונות להילחם, וכאשר יש נכונות להילחם, זה חוסך הרבה מלחמות. כאשר אנו משדרים חולשה ונכונות לוותר תחת איומים ולחצים, זה מעודד את אויבינו לצאת למלחמה. ככל שנהיה מלאי עוז וגבורה, נוכל יותר להשיג שלום.

"ד' עוז לעמו יתן, ד' יברך את עמו בשלום"