שיעורי הרב שלמה אבינר

משתמשי האתר היקרים! נשמח לתרומות ע"מ להמשיך את פעילות האתר ולשדרגה. תודה!

השוואה בין תלמידי חכמים (שו"ת)

מתוך שיעורי הרב שלמה אבינר

גרסה מ־08:51, 5 בדצמבר 2016 מאת Maale (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן " '''השוואה בין תלמידי חכמים''' ש: האם מותר לומר שתלמיד חכם א' הינו יותר גדול מתלמיד חכם ב' או...")

(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)

השוואה בין תלמידי חכמים

ש: האם מותר לומר שתלמיד חכם א' הינו יותר גדול מתלמיד חכם ב' או שמא יש בזה לשון הרע עליו?

ת: פסק מהר"י ברונא, על מעשה בשני בחורים ששתו ושמחו בליל שבת, הזכירו שמות רבנים, אחד מהם אמר: רב א' גדול כמו רב ב'. הגיב השני: המבדיל בין קודש לחול. ונשאל אם הוא חייב לשלם קנס על ביזוי תלמיד חכם. הוא פסק שלא, שכן מצינו שכאשר רבנו הקדוש הציע נישואים לאלמנתו של רבי אלעזר ברבי שמעון בר יוחאי, היא השיבה: "כלי שנשתמש בו קודש ישתמש בו חול?!" (בבא מציעא פד א) מכאן שמותר להשוות (שו"ת מהר"י ברונא סי' קצ. ועיין שדי חמד מערכת השין כלל פו). על פי זה, אמר רבינו הרב צבי יהודה אמר שבעל התניא לא היה במדרגת הגאון מווילנא.

ולמה אין בזה לשון הרע? יש לומר שזה לשון הרע לתועלת כי הכרתי לדעת מי גדול ממי כדי ללמוד תורה מפיו ולקבל דבריו.

אך קשה מהמסופר על רבה בר הונא ורב המנונא שנפטרו והעלו ארונותיהם על גבי גמלים, הגיעו לגשר צר שהיה מקום אר לאחד, ונעצרו. היה שם ערבי, ששאל לפשר הדבר, והסבירו לו שכל אחד משני הגדולים חולק כבוד לחברו שיעבור לפניו. אמר הערבי שרבה בר הונא יותר גדול, וכן היה שגמלו הקדים. אך אותו ערבי נענש ושיניו נשרו על אתר (מועד קטן כה ב).

ויש לתרץ, כי מנין ידע הערבי מי יותר גדול? לכן יש צורך בזהירות גדולה בקביעה כזאת כי אולי היא לא נכונה. ובכלל, בכל לשון הרע לתועלת יש להיזהר בכל התנאים שמָנה החפץ חיים, וכמובן להיות בטוח שזה באמת לתועלת ולא סתם פטפוטים זולים על תלמידי חכמים.

וכן כותב החזון איש: "לא היתה מנוחתי שלמה, פן נכשלתי בלשון הרע חס וחלילה, כי ידעתי, כי ראוי להמחזיקים בתורת ה', לדעת את גדוליה באופיים האמיתי, ואם הותר לדבר לשון הרע על אומן באומנותו להאיש הדורש עליו לצורך, על מי שתורתו אומנותו, לא כל שכן שמותר להודיע להמחזיקים בתורה וצריכים לדעת, כי הידיעה של חכמי הדור, לבם ומידתם, הן הן גופי תורה. מכל מקום, צריך לזה זהירות יתירה, ופן משנה הדבר בקוצו של יוד ונמצא מוציא שם רע על תלמיד חכם" (קובץ אגרות החזו"א ב ס' קלג).