שיעורי הרב שלמה אבינר

משתמשי האתר היקרים! נשמח לתרומות ע"מ להמשיך את פעילות האתר ולשדרגה. תודה!

הריגת כינה בשבת (מאמר)

מתוך שיעורי הרב שלמה אבינר

גרסה מ־08:56, 6 בינואר 2020 מאת Maale (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן "'''שאלה:''' בשולחן ערוך כתוב שמותר להרוג כינה בשבת, כיון שאינה באה מזכר ומנקבה, אלא מזיעה, לכ...")

(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)

שאלה: בשולחן ערוך כתוב שמותר להרוג כינה בשבת, כיון שאינה באה מזכר ומנקבה, אלא מזיעה, לכן לא נחשבת בריה (שו"ע או"ח שטז, ט). אבל הרי עכשיו אנו יודעים על פי המדע שאין הנברא אפילו הקטן ביותר שלא יהיה נוצר בלי זכר ונקבה?

תשובה: א. קודם כל ,אין זה מתחיל בשולחן ערוך אלא זה כבר כתוב בגמרא (שבת קז, כ) וברמב"ם (הלכות שבת יא, ג).

ב. זו שאלה ישנה שכבר שאלו הפוסקים, והראשון היה רבי יצחק למפרונטי בספרו פחד יצחק לפני יותר מ-200 שנה. לכן הוא סבר להחמיר שאסור להרוג (חלק י' ערך צידה). ועיין משנה ברורה שם ס"ק לח וביאור הלכה .

ג. אבל רוב הפוסקים החזיקו בדין שזה מותר (עיין פסקי תשובות שם אות יז). וזאת מכמה סיבות:

1. בספר הברית כתב שבכל בעל חיים, די בזכר ובנקבה, מראש עד סוף, אבל בכינה, יש צורך שהיא תתחמם בתוך שערותיו וחום גופו של בעל חיים אחר, ולולא זה, היא לא תיוולד. וזה דומה לצמחים שמוציאים פירותיהם רק אם הרוח מפריחה את האבקנים מפרח זכר לפרח נקבה (ספר הברית א, יד אות ח).

2. לא ניתנה תורה לבעלי מקרוסקופ ולא לבעלי טלסקופ אלא לאדם הרגיל עם ראייתו הרגילה, ובעזרתה הוא אינו מסוגל לראות זכר ונקבה, אלא נראה כנולד מן הזיעה (דרך שיחה בשם הגר"ח קניבסקי, וכן דרך בינה יח בשמו. וכן הגרש"ז אוירבך במאור השבת ח"ג).

3. התורה התירה מה שהתירה, וחכמים נתנו הסבר המתאים לאותו זמן, לכן גם אם ההסבר משתנה, הדין נשאר על עומדו (מכתב מאליהו ד 355 הערה 4).

4. לא ברור שמה שחז"ל דיברו עליו ,הוא הכינה שקיימת היום (עיין אורחות שבת יד סעיף ל הלכה ד). והרי יש זנים הנקראים "כינים לועסות", Mallophaga, שמתרבים רק מנקבה בלי זכר, מה שנקרא פרתנוגנזה Parthenogenesis ,כלומר רביה עצמית, רביית בתולים.

ועיין שו"ת הרשב"א שהלכות התורה לא תשתנינה מפני המדע (ח"א סי' צח) (ועיין עוד בענין זה בפירושו של הרב על קצשו"ע סי' פ סעי' נב – מ"צ).

  • פורסם בשאילת שלמה 626