שיעורי הרב שלמה אבינר

שאלה: בדרכי אל הכותל נחשפתי לשיחה בין המאבטחים של שער הכניסה להר הבית. דברים מזעזעים. פראי אדם גדשו על השער, ניסו לפרוץ את השער להר הבית, איימו על המאבטחים. בהתחלה חשבתי שהם מדברים על התפרעויות של ערבים, אבל אז התברר לי שהם מדברים על פעילי עלייה להר הבית. כאשר נמנעה מהם זמנית הכניסה, הם גדשו על השער, תלשו את השלטים, כמעט ופרצו לתוכו. קללות וגידופים, קללות גזעניות, רצח בעיניים, איומים.

"אתם יותר גרועים מהרומאים", "מי אתה שתמנע ממני לעלות להר הבית"! חילול השם. אחד הסדרנים של הכותל ראה אותם פעילים, התחלחל עד עמקי נשמתו - בעיצומו של תשעה באב, ביטוי מלא של שנאת חינם, גזענות, הוללות וניבול פה. ניסה להרגיע אותם, איימו גם עליו. הוא מכיר אותם לומדים בישיבות הכי טובות. אמר שממש כאב לו כאילו הכניסו לו סכין בלב. האם זו הדרך שנזכה לעלות להר קודשנו? האם ככה ייבנה בית מקדשנו?? חילול השם, "על אלה אני בוכייה". ד' ירחם.

תשובה: אכן זה נורא, אך יש להיזהר מהכללות. ודאי שהעולים להר הבית טועים, אך לא כולם כאלה אלימים. שנית, הם חושבים שעושים למען השם, לשם שמים. אין זה מתוך רשעות חלילה, אלא מתוך התלהבות. כמובן, אין זה מכפר, אבל זה מברר את המצב.

זה מזכיר את דברי הנצי"ב שבזמן בית ראשון רצחו מתוך מרד בריבונו של עולם, ובבית שני רצחו כאשר ראו אדם שאינו הולך בדרכם בעבודת ד', ומיד החליטו שהוא צדוקי ושיש להורגו. לכן הם הרגו לשם שמים, כביכול בהיתר. הנצי"ב חוזר על זה לפחות ארבע פעמים.

א. בפתיחה לפירושו על התורה העמק דבר, שהיו צדיקים ,אבל לא הולכים בדרך הישר.

ב. בשו"ת משיב דבר א מד, שנתרבתה שפיכות דמים בהיתר של דמיון כוזב.

ג. בפירוש על התורה העמק דבר במדבר לה לד וכן בהרחב דבר שם, שבבית ראשון הייתה שפיכות דמים באיסור ובבית שני שפיכות דמים בהיתר, - כמובן היתר מוטעה.

ד. בהעמק דבר דברים לב', ה', דור עיקש ופתלתול, ההולך בעיקשות ותועה מדרך השכל ומפותל הרבה, באשר הרע נעשה לשם שמים. עם נבל ולא חכם, ובתרגום אונקלוס, עם נבל – דקבילו אורייתא, כלומר יגעים בתורה ובכל זאת הוא נבל.

ב"ה, התקדמנו הרבה מאוד. אין איש רוצח את חברו על חילוקי דעות. וגם שנאת חינם על חילוקי דעות היא נדירה. אך יש עוד עבודה לפנינו. חזק ונתחזק.

• פורסם בשאילת שלמה 612