שיעורי הרב שלמה אבינר

כבוד הר הבית

[המאמר של הרב ב"מקור ראשון" – ז מרחשון תש"ע]

עניינו של בית המקדש הוא מעל השכל האנושי, כמו דברים נוספים רבים. לכן יש לעמוד מולו בחרדה, ולא לחשוב שאפשר להתמודד איתו בכלים האנושיים שלנו. אך גם קיצוניות הפוכה מחרבת, ויש ללמוד בשכלנו כמה שאפשר, להשתדל להבין, ללמוד ולהתעמק. יש ללמוד על בית המקדש בצד הלכתי והמחשבי, בעמקות למדנית, ובכנסים ושיעורים לציבור הרחב.

תלמידי חכמים גדולים ורבים הביעו דעתם בצורה נחרצת שלא לנגוע בהר הבית בכלום. למשל רבנו הרב צבי יהודה לא היה פחות אידיאליסט, לא פחות אמיץ, לא פחות מסור ולא פחות בעל אינטואיציה, מאשר כל מיני 'שועלים המבחלים כרמים' (רמב"ם, הלכות תלמוד תורה ה, ו) והוא דחף את כל המפעל ההתנחלותי, ויחד עם זה לגבי הר הבית הוא הורה לא לנגוע. מי שאומר לא לנגוע אינו בהכרח חלש, והמתלהב אינו בהכרח גיבור.

הטענה שביחס להר הבית אנו כמו יראי השמים האנטי ציונים ביחס לארץ ישראל – נכונה. ומה בכך? וכי הכל צריך להיות שווה? וכי ירדנו לדיוטא אחרונה עד שאיננו מסוגלים לעשות הבחנות בין מדרגות? בהחלט יש אצל המתלהבים למען הר הבית וכבודו דברים טובים רבים, ויחד עם זה, עצם התופעה היא לדעתי טעות מוחלטת ומזיקה.

הר הבית – לא הגיע הזמן. למה כן הגיע הזמן? להרבות בניין האומה מתוך אהבה ואמונה.

פורסם במקור ראשון וכן בשאילת שלמה 95