שיעורי הרב שלמה אבינר

הציפיה מתפילה

[שיעורו לבנ"ע, בבית הכנסת המרכזי בבית אל, לאחר תפילת מנחה בש”ק פ' ואתחנן תשע"ג. נרשם במוצאי שבת ע"י יוסף אברמסון]

מניין כי עלינו לבקש מד' בדרך תחנונים? ממשה רבינו. “ואתחנן אל ד' בעת ההיא לאמר". מפרש רש"י "לשון מתנת חנם". אין אלא לקוות שיתן לנו ד' את בקשתינו כמתנה. אדם יכול להתפלל רבות לד' ולא להיענות. אז נפסיק להתפלל? לא, רק נבקש בדרך תחנונים. האדם לא יכול לבוא בטענות. וכי הוא חתם חוזה עם הקב"ה שכל מה שיתפלל יקבל? לא! הקב"ה לא חייב לנו שום דבר. רק עשוי לתת כמתנה.

יתרה מכך, אנו חייבים לרבש"ע הרבה תודה. יש לנו עיניים? ב"ה כן! לצערנו יש ילדים הנולדים בלי. יש לנו ידים? ב"ה כן! יש לצערנו ילדים הנולדים בלי. וכן הלאה והלאה. נצטרך יום שלם להודות לד' על כל הטובות שהעניק לנו. “אילו פינו מלא שירה כים... אין אנחנו מספיקים להודות לד' “. חסד עשה ד' עמנו שלא נצטרך כל היום להודות לו על טובותיו. אחרת לא נוכל לעבוד ולעסוק בעיסוקים האחרים שלנו. “הטוב כי לא כלו רחמיך והמרחם כי לא תמו חסדיך, כי מעולם קיוינו לך".

• פורסם בשאילת שלמה 287