שיעורי הרב שלמה אבינר

משתמשי האתר היקרים! נשמח לתרומות ע"מ להמשיך את פעילות האתר ולשדרגה. תודה!

הצבעה בבחירות הינה מצווה (מאמר)

מתוך שיעורי הרב שלמה אבינר

גרסה מ־06:06, 17 באוגוסט 2018 מאת Maale (שיחה | תרומות)

(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)

שאלה: מה עונים לחרדים שטוענים שמשום שבספר "ויואל משה" הרבי מסאטמר אסר להצביע בבחירות במדינת ישראל, 'שב ואל תעשה עדיף'?

תשובה: החזון איש כבר דיבר על העניין הזה ואמר שמצווה להצביע. שאלו אותו: "מצווה כמו מצה?" אמר: "לא, מצווה כמו מרור." אפשר לומר שזה אפילו מצווה כמו מצה. זה לא שאם אתה לא מצביע זה "שב ואל תעשה עדיף" כי זה לא 'שב' כיוון ש'שב' זה אומר שאם אני לא עושה כלום אבל כאן המצב שונה. הבחירות מתקיימות בכל מקרה והקול שלך פשוט הולך למפלגות הגדולות. כל ארבעת השנים אנחנו בוכים ועושים כל מיני הפגנות כדי להשפיע על השלטון. כאן יש דרך בלי הפגנות על השלטון.

יש תשובה של החתם סופר. היו בחירות ואחר כך בא אחד עם תלונות. שאל אותו החתם סופר: "אז למה לא באת להצביע?" נכון הוא הדבר שממשלת ישראל אינה הממשלה האידיאלית שאנחנו רוצים אבל אנו איננו אומרים: "הכל או שום דבר". ישנן הרבה סוגיות בגמרא המוכיחות שאם אין באפשרותנו לתקן את הכל, מתקנים מה שאפשר.

כגון במסכת עבודה זרה (טז, א): רבי יהודה הנשיא היה משלם כסף כדי שיזיזו את הקרבן של עבודה זרה ליום אחר. אומרת הגמרא: רבי יהודה רצה לעקור את הע"ז לגמרי והוא עושה את זה 'פורתא פורתא'.

גם במסכת סוטה (מח, א) נזכר שאם ישנה מקהלה כזאת שגברים שרים ונשים עונות זה נקרא פריצותא. אבל אם נשים שרות וגברים עונים - זה יותר חמור ונקרא 'כאש בנעורת', משום שזה מצריך הקשבה גדולה יותר של הגברים לנשים. שואלת הגמרא: "מאי נפקא מינא?" כלומר, למה אתה נותן ציונים, זה פריצותא וזה כאש בנעורת? תשובה: "לבטולי הא מקמי הא" - לבטל זה מפני זה. מסביר רש"י: אם אתה יכול לבטל את שניהם בוודאי צריך, אבל אם אי אפשר לבטל את שניהם, עליך לבטל את החמור מביניהם. עיין תשובות הרשב"א (ח"ה ס' רל"ח) שכותב שאם אתה לא יכול לתקן את הכל, תקן מה שאפשר.

נכון, כשהולכים לבחירות ככל הנראה לא יקום מלך צדיק כמו דוד המלך. אבל, כמה שאפשר להשפיע שהשלטון יהיה שלטון טוב, יש לנו חובה לעשות את הדבר הזה. גם אני למדתי את הספר "ויואל משה" וקשה להבין את ההוכחות שלו. יש לי איזה קרוב משפחה שהוא חסיד סאטמר.

פעם הייתי בשליחות באמריקה. ביקרתי אצלו והוא סיפר לי: "האדמו"ר מסאטמר פעם הראה את הספר הזה לדיין של הבית דין דסאטמר. אחרי זמן הוא אמר: "כבודו עיין בספר שלי"? הוא לא עיין ואמר: "ספר של כבודו זה לא מספיק לעיין, צריך ללמוד". הוא חיכה. אחרי זמן מה הוא אמר: "כבודו למד את הספר שלי"? הוא ראה שהוא אינו יכול להתחמק עוד אז הוא אמר ככה: "אם הספר הזה מבוסס מהוכחות מגמרות, אני לא מבין מה שכתוב שם, אבל אם הספר מבוסס על רוח הקודש של כבוד האדמו"ר, מה אני יכול לומר"? כלומר, ככה הוא התחמק. מי התחמק?? אב בית הדין של סאטמר. גם הוא אמר שיש שם דברים שאינם מובנים.

הרבי מסאטמר כותב שם שאסור לדבר עברית. צריך לדבר ביידיש, ופעם דיברו בארמית. מה, העם היושב בציון דיברו ארמית? דוד המלך ושלמה המלך וכל העם דיברו בארמית?! אפשר להוכיח אחרת. קשה להבין הרבה דברים שבספר הזה. לכן, גם אם אנחנו לא שבעי רצון מכל הקורה במדינה – ואנחנו לא שבעי רצון מהרבה דברים שקורים במדינה – אנחנו משפיעים כל מה שאפשר. זה נקרא אצל הפוסקים: "להציל מה שאפשר להציל".