שיעורי הרב שלמה אבינר

משתמשי האתר היקרים! נשמח לתרומות ע"מ להמשיך את פעילות האתר ולשדרגה. תודה!

הפסקת האש של עמוד הענן

מתוך שיעורי הרב שלמה אבינר

גרסה מ־19:31, 7 בפברואר 2016 מאת Maale (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן " == שו"ת הפסקת האש של עמוד ענן == [אתר "סרוגים"] שאלה: האם טובה היא הפסקת האש בין ישראל ובין ה...")

(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)

שו"ת הפסקת האש של עמוד ענן

[אתר "סרוגים"]


שאלה: האם טובה היא הפסקת האש בין ישראל ובין החמאס? אולי היה צריך לרסק הכל ולגרש את כל הערבים מעזה?

תשובה: זה לא מציאותי. חייבים להיות מציאותיים. חייבים להתחשב גם באמות מידה מוסריות בתוך המלחמה.

צריך לזכור שרוב האנשים בעזה הם לא אנשים רעים, הם אנשים סובלים מהחמאס המדכא אותם עד מוות. והרי מצאנו בתורה שכאשר צרים על עיר צריך להשאיר צד אחד פתוח כדי שיוכלו לברוח, שיטה אחת של רבותינו הראשונים, הסיבה היא רחמים על האנשים האלה.

מבחינה בין לאומית אנחנו נוהגים כמו האומות המתוקנות במצבים כאלה ואנחנו יותר מוסריים מכל שאר העמים.


שאלה: האם אנחנו לא מעדיפים את השמירה על האויב על פני חיי תושבי מדינת ישראל?

תשובה: אנחנו לא מעדיפים את האויב על פני חיינו. אבל בסופו של דבר כשאנחנו פועלים בצורה כזו, לטווח ארוך, אנחנו זוכים לתמיכה בין לאומית שתחסוך לנו נפשות.


שאלה: אבל המצב ברור לכולם שהעימות הבא הוא רק שאלה של זמן?

תשובה: ייתכן מאוד, יש לנו הרבה אויבים ואנחנו צריכים להתכונן שמצב כזה של מלחמה יימשך ואיננו יודעים כמה זמן. הרמב"ם כותב על המשיח, שהוא יצטרך לעשות מלחמות (הלכות מלכים ומלחמותיהם יא ד), אנחנו עדיין במצב הזה. אנחנו לא במצב שאנחנו יכולים לחסל את כל אויבינו, אבל אנחנו כן יכולים לספק הגנה לכל תושבי מדינת ישראל ועל זה מגיע ישר כח לצבא ולממשלה.


שאלה: ולמה לא לעשות מאמץ להכריע את האויב?

תשובה: בתקופת השופטים מסופר על שמשון שהוא החל להושיע את ישראל, הוא החל אבל לא סיים. גם אנחנו מתחילים להושיע, אבל זה לוקח זמן. אנחנו לא רוצים מלחמות ונעדיף להגן על עצמנו במקום לתקוף. לכן זה גם נקרא צבא ההגנה לישראל.


שאלה: אבל דוד המלך כן הצליח להכניע את הפלשתים, אז למה אנחנו לא?

תשובה: לפני דוד המלך היה שאול שלא הצליח, ולפני שאול כאמור היה שמשון שרק התחיל. ולפני שמשון 300 שנה סבלנו מאויבנו וכל זה לא היה לשווא. לאט לאט, קומה אחר קומה נבנתה העצמה הישראלית. חייבים להעזר בסבלנות, הגאולה באה קמעא קמעא, התשובה באה קמעא קמעא וגם במלחמה ננצח קמעא קמעא.


שאלה: אז אין להיות מאוכזב מהפסקת האש?

תשובה: לא. לפעמים צריך להלחם בתוקף, לפעמים צריך מידת איפוק, זה הכל תלוי במצבים.


שאלה: ראינו בעבר כי 'חומת מגן' הביאה לשקט בטחוני ביהודה ושומרון, למה לא הלכנו על מבצע כזה בעזה?

תשובה: עניינים פוליטיים וצבאיים הם מאוד מורכבים, ולא קל לדמות מצב למצב. אמרו שמלחמת לבנון השנייה הייתה תבוסה ובעופרת יצוקה נצחנו, אבל הנה ראינו שבלבנון יש שקט ובעזה כבר אחרי שבועים התחילו הרקטות.


שאלה: השאלה היא איך יהיה העימות הבא בלבנון שכנראה יהיה יותר קשה?

תשובה: אנחנו מתבקשים לא לעסוק בנבואות. אנחנו צריכים לדעת שלצה"ל יש עוצמה אדירה והוא מוכן אפילו לדברים קשים יותר. העימות עם איראן הוא קשה יותר ובו אנחנו צריכים את ההסכמה של ארצות הברית ואומות העולם. וטוב שלא בזבזנו את ההסכמה על עניין פחות חמור.

אנו סומכים על צה"ל שהוא מוכן לכל דבר וינצח גם את העימות הבא. ואני סומך גם על הממשלה שקיבלה את ההחלטה הנכונה.


שאלה: התחושה במדינה היא של הפסד. כולם רצו להכנס לעזה, ומרגישים שנכנענו?

תשובה: יש פה נקודה עדינה, מי שמחליט זה כמובן העם ולא ההנהגה, אבל בידי העם, אין כל הידיעות המדיניות והצבאיות שיש בידי ההנהגה. לכן יש לתת להנהגה מידה מסוימת של אמון.


שאלה: אם כך, גם בהסכמי התנתקות היינו צריכים לתת אמון בממשלה ולא להפגין?

תשובה: יש הבדל בין שאלה עקרונית לבין שאלה אופרטיבית. אם אדם אומר שצריך להגיד תהילים במקום להלחם בחמאס, אז אנחנו לא נסכים איתו. ואם אדם אומר שיש"ע זה לא ארץ ישראל וצריך לסגת משם, אז לא נסכים איתו.

אבל אם אדם אומר, אני נלחם בחמאס אבל בנתונים מסוימים פועל כך או כך. צריך לתת לו אמון. וזה המקרה שלפנינו. הממשלה נלחמה בחמאס, והחליטה לעצור בשלב מסוים.


  • פורסם בשאילת שלמה 255