שיעורי הרב שלמה אבינר

הנשמה שואפת להתעלות

[מ"ראש יהודי"]

ובתוך כל זה – הנשמה היא מלאך! "נשמה שנתת בי טהורה היא" (ברכות השחר). מלאך חי דוחף ומעורר. הנשמה אינה לוח חלק – היא מעין מלאך. כך מסבירה ברוריה לרבי מאיר – הנשמה נשארת טהורה לעד, ואי-אפשר להשחיתה. אפשר שיארעו תקלות או מעידות, ותו לא. אדם מוֹעד מחמת הגוף, מחמת שהנשמה נתונה בגוף. בנשמה ללא גוף – אין בעיה, כנזכר ב'מסילת ישרים': מה חובתו של אדם בעולמו (פרק א). אדם שלא בעולם – אין לו בעיה. גם העולם בלא אדם – אין בעיה, אבל האדם והעולם ביחד – זה מסובך.

לכן, "לפי הדעת הנכונה, שהנפש היא עצם חי ונשגב, כאחד האישים העליונים היא עומדת בצורתה, ורק במקרה נפסדה ממקרי הגוף, אבל חפצה לעולם לעלות במעלות הצדק והמישרים", היא רוצה תמיד לטפס.

על כן הכל תלוי בהשקפה: אם הנשמה היא לוח חלק, אדם יכול להיות מושחת ללא תקנה – עד שאין עוד מה לעשות. אך אם הנשמה היא משהו חי ותוסס – אי-אפשר שיהא האדם מושחת לגמרי, שהרי אין אדם רוצה להיות רע. הוא רוצה להיות טוב והוא אומלל שאינו כך – צריך רחמנות גדולה עליו. לא שנאה, זעם ותסכול – אלא רחמים. על כן ראוי להתפלל שיִתַמו חֲטאים – החוטאים ישובו בתשובה, וממילא לא יהיו עוד רשעים.

• פורסם בשאילת שלמה 255