שיעורי הרב שלמה אבינר

משתמשי האתר היקרים! נשמח לתרומות ע"מ להמשיך את פעילות האתר ולשדרגה. תודה!

הנשוב לגוש קטיף?

מתוך שיעורי הרב שלמה אבינר

גרסה מ־12:23, 23 בפברואר 2016 מאת Maale (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן " == הנשוב לגוש קטיף? == [הרב שלמה אבינר] ודאי נשוב לכל יישוב. זה ודאי מכל, כי אנו בעת תחייה. א...")

(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)

הנשוב לגוש קטיף?

[הרב שלמה אבינר]


ודאי נשוב לכל יישוב. זה ודאי מכל, כי אנו בעת תחייה. אנו חוזרים לארצנו, לכל מלוא רוחב ארצנו, וגם אם יש נפילות - נתגבר.

זאת התקופה הכי נפלאה בהיסטוריה שלנו באלפיים השנים האחרונות. כמו שלידת תינוק היא נפלאה, גם ההריון נפלא, גם תהליך הלידה נפלא, וגם התינוק עצמו הוא נפלא.

כבר נולדנו פעם במצרים, עתה נולדים אנו מחדש. בגלות שרדנו, וגם זה היה נס. ועכשיו אנו קמים לתחייה.

כמובן, זה לא קל. גם לידה אינה דבר קל. אבל כדאי. אף החזון הלאומי של העצמות היבשות מופיע לאטו: בניין הארץ, קיבוץ גלויות, מדינה, צבא, תורה. אבל הכל מתקדם, מתקדם!

לפעמים חייבים לילך לאט, כפי שאמר יעקב אבינו: "ואני אתנהלה לאטי" (בראשית לג יד). כלומר "לאט שלי, לשון נחת" (רש"י).

אל תמאס במה שהולך לאט. "יען כי מאס העם הזה את מי השילוח ההולכים לאט, ומשוש את רצין ובן רמליהו" (ישעיה ח ו). רצין הוא מלך ארם, ופקח בן רמליהו הוא מלך ישראל, אשר עשה מעשה גרוע ביותר. הוא שש לכרות ברית עם אויבנו - ארם, כדי לתקוף את אחיו מלכות יהודה (ועיין סנהדרין צד ב). זה מה שקורה כאשר רוצים פתרונות פלא מהירים.

סבלנות ידידי. חורבן שלישי לא יהיה. אך משברים יכולים להיות. אל תישבר ואל תתיאש. אדרבה, זכור שהאדם מתגדל מתוך התפתחות כושר ההסתגלות לנתונים משתנים וקשים.

בספר קהלת מופיע פרק העיתים (פ"ג). לא תמיד אתה בוחר את העת הנוחה לך, לפעמים היא בוחרת בך. ואתה עשה ככל אשר תוכל, כי הכל בידי שמים, ומגלגלים זכות על ידי זכאי וחובה על ידי חייב. למד להתנהג ולקבל החלטות בתנאֵי אי ודאות ולהיות כלי לשליחות ד' בכל מצב.

מה שאתה יכול לשנות, שנה. מה שאינך יכול לשנות, קבל כמו שהוא, ודע להבדיל ביניהם.

אל תעסוק בכעסים ובייאושים, מרירויות ותסכולים. אל תהרוס את עצמך, אל תהרוס אחרים, אל תהרוס את הדור הצעיר הבא בתור, אל תכניס לו בתוך הראש דברים אשר ימנעו ממנו להוביל בבוא זמנו.

אמנם דרווין טען שבעולם אכזרי כשלנו, החזק שורד. אך הוא לא ידע להסביר כיצד הציפורים העדינות עדיין כאן. מאוחר יותר תירצו: גם אם הפרט נעלם - הכלל שורד. לטווח ארוך, בכל זאת העדינות מנצחת.

לכן התרפא מצליעתך ואל תגרד פצע כואב. אל תשנא. גם לשם שמים אל תשנא.

אנו העם היודע להמתין ולא להתייאש: "השנה הבאה - בירושלים", "השנה הבאה - בני חורין". עמים אחרים לא ידעו להמתין וכלו. אנו עַם הסבלנות והאמונה ההולך ואור עד נכון היום.

אל תהיה קנאי. נכון שפינחס קינא לד', אך לא מעצמו קפץ אלא שאל את משה רבנו, ששלח אותו (סנהדרין פב א), כי סוף סוף הוא איש שלום שקיבל ברית שלום, בן בנו של אהרן הכהן, אוהב שלום ורודף שלום.

גם ענקי ענקים כרבי שמעון בר יוחאי ובנו רבי אליעזר, ננזפו: "להחריב עולמי יצאתם? חיזרו למערתכם!" (שבת לג ב, ועיין שם עין איה).

דע, על אף כל המכשולים, אנו חיים בנסים, נסים גלויים.

נס ראשון: ארצנו שלפני מאה וחמישים שנה היתה שממה, היא עתה מעובדת, ירוקה ופורחת, ארץ זבת חלב ודבש.

נס שני: לפני מאה וחמישים שנה היינו 12,000 יהודים, בתש"ח 600,000, ועתה 5 מיליון, כחול הים וככוכבי השמים.

נס שלישי: במשך אלפיים שנה היינו משועבדים לגויים, ועתה אנו בני חורין, בעלי עצמאות מדינית, בעלי מדינה חזקה עם כלכלה, מדע וחברה.

נס רביעי: בגלות קמו עלינו לכלותנו, להרוג לאבד ולהשמיד, ועתה יש לנו צה"ל, צבא הגנה לישראל, המזכה אותנו בניצחונות מופלאים, אמנם קשים ככל מלחמה, אך מופלאים. ודאי לא הכל מאה אחוז, אך בל נשכח שבמשך מאה וחמישים שנה נרצחו במלחמות ובטרור יחד כמו ביום אחד בשואה. אכן לא הכל מאה אחוז, רק תשעים ותשעה, ועל האחוז הנותר - נתאמץ.

נס חמישי: התורה חוזרת לאכסניה שלה, בדרגות שונות לאומה כולה. "לב חדש ורוח חדשה" (יחזקאל לו) הולך ומופיע בתוכנו, בלי פרסום ובלי חצוצרות.

אנו צועדים קדימה! נכון שיש משברים, אך עלינו להיזהר מזעזועים נפשיים, ולדחוף את התהליך קדימה. ראה רוח ד' נושבת. ראה את הציונות שתוכנה קודש, גם אם לשונה חול. התרגל לדבר בלישנא דבני נשא (אורות, אורות התחיה מו).

אל תגיד: "שונאים מתנחלים" - סתם תסביך רדיפה מיותר. אל תגיד "הם לא ציונים" - סתם חוסר ענווה. אל תגיד "בולשביקים!", הזהיר שרנסקי, "אני יודע מה הם בולשביקים, אתם לא". אל תגיד "נאצי" - אתה סתם הוזה באופן מסוכן. אל תגיד "אנחנו" - אתה שוכח שאתה מיעוט, או ליתר דיוק אתה שוכח שאתה חלק מעם ישראל. כל הנסים והנפלאות שנעשו בארצנו נעשו על ידי העם ולא על ידי קבוצה קטנה.

והעיקר, תפסיק לריב עם כולם. היה עניו. אתה חלק יקר וחשוב אך אינך הכל. מותר לך להתווכח עם אחרים, ואף לעתים מצוה לך להתווכח, אך הכל מתוך אהבה. זכור את דברי ה'שפת אמת':

"כי בודאי יש מקום לחילוקי דעות שנמצאים בבני ישראל, כמו שנאמר: כשם שאין פרצופיהם שווים כך אין דעותיהם שוות. והעניין על פי מה שכתב אדוני אבי זקני מורי ורבי זכרונו לברכה על המשנה 'אם אין אני לי מי לי', כי כל אדם נברא לתקן דבר מיוחד, שאין אחר יכול לתקן, ובכל זמן וזמן מיוחד תיקון אחר. עם כל זה 'כשאני לעצמי מה אני', שצריך כל אחד לבטל חלק פרטי שלו אל הכלל, עד כאן דברי פי חכם חן. והגם כי המחלוקת צריך להיות, שכל אחד יאמר דעתו, אבל הכל כדי שיהיה אחר כך אחדות אחד, כדכתיב: והב בסופה, אהבה בסופה, זהו מלחמת ד' לשם שמים ומתחיל בפירוד ומסיים בחיבור, ואז מתקיים, כמו שכתוב: 'עושה שלום במרומיו' " (שפת אמת קרח תרמז).