שיעורי הרב שלמה אבינר

משתמשי האתר היקרים! נשמח לתרומות ע"מ להמשיך את פעילות האתר ולשדרגה. תודה!

הלכות הניעור כל ליל שבועות (מאמר)

מתוך שיעורי הרב שלמה אבינר

גרסה מ־09:25, 5 ביולי 2018 מאת Maale (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן "המנהג ללמוד תורה כל הלילה בליל שבועות הוא על פי דברי המגן אברהם: "איתא בזוהר שחסידים הראש...")

(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)

המנהג ללמוד תורה כל הלילה בליל שבועות הוא על פי דברי המגן אברהם: "איתא בזוהר שחסידים הראשונים היו נעורים כל הלילה ועוסקים בתורה, וכבר נהגו רוב הלומדים לעשות כן ואפשר לתת טעם ע"פ פשוטו לפי שישראל היו ישנים כל הלילה והוצרך הקב"ה להעיר אותם, כדאיתא במדרש לכן אנו צריכים לתקן זה"(או"ח ס' תצד). אלא יש לדעת שאם אדם לא יכול להתפלל שחרית כראוי משום העייפות של לימוד התורה כל הלילה, לא צריך ללמוד כל הלילה, כי תפילה כראוי היא חובה ברורה.

והנה הגרי"ז סולוביצ'יק מבריסק היה תמה על כך שמדקדקים להיות ערים בליל חג השבועות שהוא מנהג, ואילו בליל פסח שמדינא צריך לישב ולספר ביציאת מצרים כל הלילה עד שתחטפנו שינה, אין נזהרים האנשים בכך. ובבית בריסק לא היו מקפידים על המנהג להיות ניעור בכל הלילה בשבועות, דמאי שנא משאר לילות... וגם אינו עדיפי מללמוד ביום (עובדות והנהגות לבית בריסק ח"ב עמ' עט).

ומסופר בס' השקדן (ח"ב עמ' 240): אחד מנכדיו שאל פעם את הגרי"ש אלישיב מדוע לא נוהג ככל בית ישראל להיות ניעור כל הלילה בליל שבועות, וקם כהרגלו בשעה 2 אחרי חצות... הגרי"ש אלישיב הסביר לו שעשה חשבון שבשינוי שעות השינה המעטות שלו לא ירויח זמן של לימוד תורה, ועוד יחסרו לו 15 דקות! בשביל לימוד דקות יקרות אלו, הכריע כי עדיף שילך לשון בתחילת הלילה כהרגלו...

על כן כל אחד צריך לשקול היטב אם כדאי לו להיות ניעור כל הלילה משום חשש שכרו יוצא בהפסדו.

ולמי שניעור כל הלילה, כך צריך לנהוג בבוקר:

א. טלית - לבש טלית קטן כל הלילה, לא יברך עליו בבוקר. ישתדל לשמוע מאחר, או יברך על טלית גדול ויכוון גם לטלית קטן (שו"ע או"ח ח טז. מ"ב ס"ק מ"ב).

ב. נטילת ידיים - יטול ג' פעמים כל יד בלי ברכה או ישמע מאחר, אף על פי שלא הסיח דעתו מהם (שו"ע הגר"ז ד יג). וכן נכון לעשות לכתחילה: יעשה צרכיו או יטיל מים וישפשף, דאז לכולי עלמא חייב לברך, ויברך על נטילת ידיים ואשר יצר (שו"ע או"ח ד יג. מ"ב ס"ק כז, כט, ל).

ג. "אלהי נשמה", "המעביר שינה" - יאמר בלי חתימת הברכה, או ישמע מאחר, שהרי ברכות אלו נתקנו על סילוק השינה והחזרת הנשמה (שו"ע או"ח מז. מ"ב ס"ק ל, וביאור הלכה שם). ואם ישן חצי שעה, יברך (שו"ע או"ח ד טז. מ"ב ס"ק לד-לה וביאור הלכה שם).

ד. "הנותן ליעף כח" - יברך אפילו אם הוא עייף מאוד, כי ברכה זו לא תוקנה בקשר למקרה הפרטי של המברך, אלא היא שבח כללי לקדוש ברוך הוא שברא בעולמו מציאות של סילוק העייפות (שו"ע או"ח מו. מ"ב ס"ק כב. שו"ע או"ח מז. מ"ב ס"ק כח). החסידים נוהגים לברך כל ברכות השחר, ואפילו נעור כל הלילה (שו"ע הגר"ז מז ז. סידור חב"ד בהלכות לפני ברכות השחר ולפני ברכות התורה).

ה. ברכות התורה - יכול לברך (עולת ראיה ח"א עמ' נט ושו"ת יביע אומר ה ו), כשיטת שאגת אריה שהן מן התורה (ס' כד). ואם אפשר, ישמע מאחר שיכוון להוציאו ידי חובתו, וגם הוא יתכוון לצאת, ויענה אמן (שו"ע או"ח מז. מ"ב ס"ק כה-כח). ואם ישן שנת קבע במיטתו בלילה או ביום שלפניו, ודאי יברך. וכן אם התנה בשחרית של ערב שבועות לפטור רק עד אור הבוקר שאחר-כך, ודאי יברך.

אגב, גם נשים חייבות לברך ברכות התורה ובכל סידורי נשים יש ברכות התורה. אך אם נשים אינן חייבות בתלמוד תורה, איך הן יכולות לברך "אשר קדשנו במצוותיו וציוונו לעסוק בדברי תורה? תשובות הגרי"ז סולוביצי"ק על הרמב"ם (הלכות ברכות יא טז בסוף) ומרן הרב קוק (שו"ת אורח משפט יא ב) שאלה ברכות שבח, שאם לא הייתה בעולם התורה היו אפל וחשוך גם לגברים גם לנשים. לכן גם נשים חייבות לברך ברכות התורה (עי' פסקי תשובות ס' מז אות יח).