שיעורי הרב שלמה אבינר

משתמשי האתר היקרים! נשמח לתרומות ע"מ להמשיך את פעילות האתר ולשדרגה. תודה!

הלכות אבילות (שו"ת)

מתוך שיעורי הרב שלמה אבינר

גרסה מ־13:03, 18 במאי 2017 מאת Maale (שיחה | תרומות)

(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)

[מקורות ע"י הרב מרדכי ציון]

הודעה על אבל

ש: האם להודיע לאדם זקן מאוד שמת אחיו, מה שעלול להזיק לו? ומה עם השבעה?

ת: לא להודיע. נחשב לשון הרע. לא חייב אבלות כיוון שאינו יודע שאבל (שו"ע יו"ד שלז א. ע' ערוה"ש שם א-ב. וכן הסביר הגרי"ד סולוביצ'יק שיש מצוות אבלות רק אם יודע שאבל. וכשנפטר אחיו של הג"ר עובדיה יוסף, הרב נעים, לא סיפרו להגר"ע, בגלל חשש התדרדרות במצב הבריאות שלו – מ"צ).


ירושת הבת

ש: האם גם בימינו קיים הדין שאין הבת יורשת?

ת: כן. כמובן אם הבנים מוותרים, מה טוב. אך מכל מקום היא מקבלת מזונות שפעמים רבות זה יותר (עי' רמ"א אה"ע קיג ב. חו"מ רפא ז. ובניו של הג"ר עובדיה יוסף זצ"ל חתמו על מסמך לפיו הם מאשרים כי גם אחיותיהם ייקחו חלק מהירושה שהותיר האב - מ"צ).


לימוד משניות לע"נ רחל אמנו ביום השנה

ש: האם מי שלומד משניות לע"נ רחל אמנו ביום השנה שלה יאמר: "לע"נ רחל בת לבן"?

ת: לא. התגיירה. אלא "רחל אמנו". [השיב הגר"ח קנייבסקי: "אין צריך להזכיר שם האב, רק שם האם" (דרך תורה עמ' קכח). והגר"ח קנייבסקי מביא ששם אימה היה עדינה (למכסה עתיק, בראשית כט טז) - מ"צ].


קריעה על פטירת הגר"ע יוסף זצ"ל

ש: האם חייבים לקרוע על גדול הדור שעלה למרומים?

ת: על רבו המובהק שממנו רוב חוכמתו, לכל הדעות יש לקרוע. לפי השולחן ערוך (יו"ד שמ ז) אם הוא לא רבו המובהק אבל הוא תלמיד חכם שיודע הלכה בכל מקום ששואלים אותו, יש לקרוע עליו. לפי הרמ"א (שם), קורעים עליו רק אם הוא ידוע בשמועותיו (כלומר- פסיקותיו בהלכה מפורסמות). נפסק בשו"ת יביע אומר (ד יו"ד לה אות ט) שהמנהג כיום הוא שאין קורעים על חכם אלא גדול הדור. הגרע"י זצ"ל מביא מס' שלחן גבוה (סי' שמ) שכתב, שסמכו בזה על דברי הרמ"א שם, משום שאם לא ננהג כך אין לדבר סוף, שאין לך עיר שאין לך שם הרבה תלמידי חכמים, ואם באנו לקרוע על כל חכם לא נשאר עלינו בגד ביום קרה. וכדרכו בקודש, הגר"ע מביא רשימה של עוד פוסקים שמכריעים כן. כן מובא בילקוט יוסף (אבלות ד ט). הגרע"י זצ"ל היה מגדולי הדור אך אינו היחיד. אמנם פסק הגרימ"ט שיש לקרוע גם על "גדול מגדולי הדור" (גשר החיים ד ה), ובנוסף גם סובר המשנה ברורה (רכג, סק"ח) שאפשר לקרוע על כל חכם שמצטערים על מותו. לכן מי שמרגיש כתלמידו או שהוא מצטער על כך, מותר לו לקרוע. כשרבנו הרב צבי יהודה עלה למרומים, כששאלו אותי אם לקרוע, אמרתי: מי שהרגיש תלמידו. בדומה לכך הגר"ח קניבסקי אמר לאברכים לקרוע על פטירת הגרי"ש אלישיב, משום שהם תלמידיו (חוברת דברי שי"ח עמ' מה), ועיין עוד בתחומין כרך לא עמ' 221-215.


אבל בבר מצווה

ש: מה תעשה אמא בשנת אבלות בבר מצווה של בנה?

ת: יכולה להשתתף בכל. עיין שו"ע יו"ד שצא ב הגה. דגמ"ר שם (עיין כל בו על אבלות 360 – מ"צ).


ביקור כמה קברים בביקור אחד

ש: האם מותר לבקר בכמה קברים בביקור אחד בבית הקברות, או יש לבקר רק אחד?

ת: בספר פני ברוך (לז, ג) מזכיר שיש נוהגים כן אבל אין לזה מקור. "מקור" הכוונה למקור בתורה, משנה, גמרא, ראשונים ושולחן ערוך או בדברי האחרונים שמבוססות על השו"ע. אדם שבא לבית החיים יכול לבקר כמה קברים שרוצה.


שיעור גערה לאבל

ש: שאלתי את הרב מתי שיעור גערה לאבל על אביו או אמו להסתפר. השיב לי: לפחות שלושים יום. אבל המשנה ברורה אומר: בתוך שלושים. מ"ב תקמח ס"ק לד?

ת: טעות סופר (בשו"ת יביע אומר א יו"ד כה אות י, הגר"ע יוסף מסביר שלעולם הגערה באבל על אב ואם אינה מועילה בתוך שלושים יום אלא מיום השלושים והלאה. והמ"ב מציין מקורו באליהו רבה, וכתב הגרע"י: "ועיינתי באליהו רבה מקור דינו של המשנ"ב, וראיתי [בסק"י]: "ואם גערו בו אף 'ביום' שלושים מותר". וא"כ ט"ס בדברי המשנ"ב וצריך להגיה אף ביום שלושים מותר... ומצווה לתקן זאת בגליון הספר משנה ברורה, שבודאי גאון וצדיק שכמותו לא טעה ח"ו בזה, ורק הוא טעות הדפוס". וסיפר הגרע"י: "היה רב גדול אחד שטעה על פי המשנה ברורה וגערו בו בתוך שלושים והלך להסתפר. אמרתי לו איך עשית כך, הלא הבית יוסף כתב שיגערו רק ביום שלושים? אמר, כך כתב במשנ"ב. אמרתי לו זה טעות! הבאתי לו שלושה דפוסים של אליהו רבה ובכולם כתוב 'ביום' שלושים. אמר טעיתי, עויתי פשעתי! ויש הרבה כמוהו שיכולים לטעות". מעדני המלך ג 198. וכעת בדקתי בכמה מהדורות חדשות של המשנה ברורה, והרי הגירסה כבר מתוקנת! – מ"צ).


השתתפות בחתונה

ש: מותר לאדם בזמן אבלות הספירה להשתתף בחתונה של אדם שאצלו אין תקופת אבלות?

ת: כן. זה חג שלו. שו"ת אגרות משה או"ח א קנט. הליכות שלמה שסג. הגרי"ש אלישיב. אשרי האיש תלד.


אבלות על אדם חילוני

ש: האם יושבים שבעה על אדם חילוני?

ת: אכן ישנה הלכה שאין יושבים שבעה על הפורש מדרכי הציבור (רמב"ם, הלכות אבל א, י ושו"ע יו"ד שמה, ה). הרמב"ם כותב (שם) שפורשי הציבור הם "האנשים שפרקו עול המצות מעל צוארן ואין נכללין בכלל ישראל" והשלחן ערוך (שם) כותב "הרי הם כבני חורין לעצמן כשאר האומות".

כלומר, הם אנשים שיצאו מהאומה הישראלית והיוצא מהאומה הישראלית הגדיר עצמו שהוא בחוץ. אמנם, קיים בירור חשוב מאת מרן הרב קוק במאמרו "על במותינו חללים" (מאמרי הראיה עמ' 89) מאמר שנכתב בעקבות רצח שני חברי "השומר" בגליל. מרן הרב קוק כותב שאותם האנשים החילונים אינם מוגדרים כפורשים מדרכי הציבור. הפרישה מדרכי ציבור שמופיעה אצל הרמב"ם והשו"ע מורכבת משני חלקים:

א. פרישה מן הדת

ב. פרישה מן האומה הישראלית.

בזמנם הם באו יחדיו, אם אדם פרש מן הדת ממילא הוא פרש מהאומה. אם הוא בחוץ, הוא בחוץ. אמנם, אומר מרן הרב קוק, בימינו המצב שונה בתכלית. ישנם הפורשים מן הדת אבל אינם פורשים משייכותם לכלל ישראל, מוסרים נפשם למען האומה ונהרגים למען האומה כמו החברים מתנועת "השומר". לכן, דין זה לא נאמר עליהם.

כיצד קרה מצב כזה? כידוע, זהו שנאמר עליהם "תינוקות שנשבו" (רמב"ם, הלכות ממרים ג, ג) ובמילים פשוטות, מבולבלים. הם אינם פורשים מהדת על מנת להרוס את האומה הישראלית, הם פורשים כי הם אינם יודעים על מה מדובר. כבר כתבו גדולי עולם שהחילוניים בימינו לא שייך בהם כל אותם הלכות קשות השייכות בפורשים מן הציבור אלא דין "תינוקות שנשבו". וכן כתבו הפוסקים החרדים. למשל, בספר נטעי גבריאל (הלכות אבלות) בשם מורי הוראה חרדים כתוב שמי שהוא תינוק שנשבה, החילוני בימינו, יושבים עליו שבעה.


אבלות של גר

ש: האם גר מחויב לשבת "שבעה" על הוריו?

ת: לא חייב להתאבל כמו שמתאבלים על יהודי, אלא צריך לנהוג כמנהג הגוים באותו מקום ובאותו זמן. הסיבה היא כדי שלא יאמרו שהגר בא מקדושה חמורה לקדושה קלה, זה עניין מוסרי (עיין שו"ע יו"ד רמא, ט). אמנם כשמת טבי עבדו של רבן גמליאל, קיבל עליו תנחומין. אמרו לו תלמידיו: "לא למדתנו רבינו שאין מקבלין תנחומין על העבדים?” אמר להם: "אין טבי עבדי כשאר כל העבדים כשר היה" (משנה ברכות ב, ז). לכן אפשר אפילו לשבת "שבעה" על הורה גוי אבל לא חייב. זה שיקול אישי (עיין שו"ת 'אגרות משה' יו"ד ב קל).


ש: ולהגיד קדיש?

ת: פסק הג"ר עובדיה יוסף שמותר וראוי לומר קדיש (שו"ת יחוה דעת ו ס).


חובת נכדים

ש: האם לנכדים יש דיני אבלות?

ת: קצת, עד שבת (פני ברוך ט יט).


אבל שליח ציבור

ש: האם בשנת האבל חייב להיות שליח ציבור שלוש פעמים ביום?

ת: לא חייבים. האדמו"ר ממונקץ' אומר שדי בפעם אחת ביום, ועדיף מעריב (כי אז מדת הדין שורה, ויש להציל המת ממנה). ספר נשמת ישראל עמ' תקעג.


עילוי נשמת ואמירת קדיש

ש: מה פירוש המושג עילוי נשמה ואיך הקדיש פועל בתחום זה?

ת: עניינו של האדם בעולם הזה הוא להתעלות, לרומם את הווייתו מבחינה מוסרית ורוחנית, ומתוך כך לרומם את כל היש. עיקר מקום העבודה הזאת הוא בעולם הזה, אך היא נמשכת גם בצורות אחרות, גם לאחר שהנשמה נפרדת מן הגוף, כדברי חז"ל: "תלמידי חכמים אין להם מנוחה, לא בעולם הזה ולא בעולם הבא, שנאמר: ילכו מחיל אל חיל" (סוף מסכת ברכות). כשם שהם מתאמצים להתעלות בעולם הזה, כך הם ממשיכים להתעלות בעולם הבא. ולא עוד אלא שגם אחרי עליית נשמתו של אדם לגנזי מרומים, אין הקשר ניתק לגמרי מן העולם הזה, כי נשמתו ממשיכה להופיע בבניו. הוא ובניו ובנותיו - חד הם (עי' אורות הקודש ב שעג). מאורעות החיים של בניו ובנותיו הם משמעותיים לגבי נשמתו. אם בניו ובנותיו הולכים בדרך ישרה, הרי שגם בעולם העליון הוא מתעלה, כדברי חז"ל: "ברא מזכי אבא" (סנהדרין קב א), הבן מזכה את אביו. פעולה זו לא נעשית דווקא באמצעות הקדיש, אלא באמצעות כל מעשה טוב של הבן או של הבת, כלימוד תורה או חסד, מסירות נפש או צדקה. הקדיש הנו הזדמנות שניתנת לכל אחד לעשות מעשה חשוב, אפילו לילד קטן (עי' כל בו על אבלות 373) שעדיין לא במדרגה של עשיית דברים יותר גדולים.


ש: האם הבן יכול לתת לאדם זר לומר קדיש על מות אביו? איך הדבר יעזור?

ת: עדיף לשלם לאומר הקדיש מאשר שיאמר חינם (כף החיים נה אות ל), שהרי אם אין הבן אומר קדיש בעצמו כי אינו יכול, אז לפחות יש לו חלק באמירת הקדיש הזה על ידי השתתפותו הממונית. וכן אם לאדם אין בן, ההתחייבות הממונית מצד אומר הקדיש יוצרת זיקה יותר הדוקה אל הנפטר.


אבלות על נשוי עם גויה

ש: אחי התחתן עם גויה וניתק קשריו עם הקהילה היהודית ועתה נפטר. האם יש לשבת עליו שבעה?

ת: אין מתאבלים על פורשים מדרכי ציבור, שפרקו מעליהם לגמרי את הקשר עם עם ישראל, כגון מי שהתחתן עם גויה, אלא אם כן חזר בתשובה (שו"ע יו"ד שמ"ה ה. חכמת אדם קנו ג. שו"ת שבט הלוי ריג). אבל אומרים עליו קדיש כדי להעלות נשמתו מהגיהינום. וד' ירחם.


הלכות אבלות של ראש הממשלה

ש: רה"מ בנימין נתניהו יושב שבעה על אביו [אייר תשע"ב]. מהן הלכות אבלות של ראש הממשלה – כמלך או כאדם רגיל?

ת: מרן הרב קוק מוכיח בתשובה בשו"ת משפט כהן בס' קמד שלמנהיג מוסמך של עם ישראל יש חלק מסמכויות המלך. אחת מההוכחות שלו היא ממה שכתוב ברמב"ם שלריש גלותא בבבל יש דין מלך. זאת, אע"פ שהיה בבבל ובעצם היה כפוף למלך בבל. ק"ו מנהיג מוסמך בארץ ישראל. אמנם מדובר על הסמכויות הכלליות שלו, כמו לגבות מיסים או לנהל מלחמה, שאם לא כן, הוא גנב ורוצח, אבל לגבי הדינים הפרטיים שלו, לא ברור שכן הדין.

אני הלכתי לנחם את ראש הממשלה.

כתב הרמב"ם (הלכות אבל ז, ח), שכשבאים לנחם את המלך, כל העם מסובין על הארץ והוא מיסב על הדרגש, שהוא כיסא נמוך. בימינו, אם באים לנחם את ראש הממשלה, לא יושבים על הרצפה, כי זה לא מכובד. אם הייתי יושב על כיסא, הייתי צריך לבקש סליחה, אבל לא פגשתי אותו איפה שהוא יושב, אלא פגשתי אותו בחוץ, בחצר הגדולה, איפה שמתפללים ואומרים דברי תורה.

אמרתי לראש הממשלה שבהתחלה חשבתי שהוא לא צריך להתגלח, כי מכובד לא להיות מגולח לא רק אצל הדתיים, אלא גם אצל הלא דתיים. אבל אח"כ אמרתי שזה לא נכון, כי באים ראשי ממשלות ממדינות אחרות והם לא מבינים מה זה להיות לא מגולח. הוא נראה להם כמו אסיר נמלט. לכן נראה שהוא צריך להתגלח, שהרי זה מדרבנן וכבוד מלך דוחה את האיסור דרבנן לא להתגלח. כך סיפרתי לראש הממשלה והוא אמר: בדיוק מה שאני חשבתי.


ש: והוא היה מגולח?

ת: כן.


אבל כש"ץ

ש: בשבת כלה, אב הכלה, שהיה אבל על אימו, היה להוט להתפלל תפילת מוסף. האם מותר?

ת: יש מנהג שאבל לא מתפלל בשבת ויו"ט, אבל מעיקר הדין מותר (פני ברוך ס' לה), לכן אם יש לו שמחה גדולה על החתונה - מותר לו להתפלל.


אבל וסיבוב שערים

ש: אבי נפטר לפני חודש. אני יכולה להשתתף בסיבוב שערים כמו שאני נוהגת כל חודש?

ת: סיבוב שערים זה מצוה, אבל זה בלתי אפשרי. כשאת הולכת את פוגשת כל מיני חברות. הבעיה אינה הסיבוב שערים עצמו, אלא פגישת החברות. אם את רוצה תלכי לפני כולם או אחרי כולם.


נתינת פרחים לאשתו בשנת אבל

ש: האם מותר לאיש לתת פרחים לאשתו כשהיא אבלה, הרי לא נותנים מתנות לאבל?

ת: זה לא מתנה, זה מדיני החיוב שקיבל כלפי אישתו.


מנין בבית אבל

ש: אם קשה להשיג מנין בבית אבל האם להטריח עשרה אנשים לבוא או לילך לבית הכנסת?

ת: לילך לבית הכנסת ולא להסיח דעתו בדרך (עיין עלינו לשבח – שמות תרט-תרי).


הצבעה ב"שבעה"

ש: האם מותר להצביע בזמן ה"שבעה"?

ת: למרות שמי שיושב שבעה אינו יוצא מביתו באותו שבוע, מותר ללכת לקלפי ולהצביע בבחירות.

[וכן הגרי"ש אלישיב פסק שאבל יסע בלילה מבני ברק לירושלים להצביע. מפי האיש עמ' רנז. ושאלה דומה, שאל הרב בנימין חותה, מחבר הספרים 'כי בא מועד', את הגר"ע יוסף, והשיב: "מותר, שישימו עפר ברגליהם" [וראינו שפעם אמר הגר"ע יוסף שילבש נעלי בד של יוה"כ. ירחון יתד המאיר – גליון 132]. וגם שאל על קבוצת אברכים שקבלו עליהם תענית דיבור מן בוקר ועד ערב בימי השובבי"ם ומחמת כן אינם יכולים לצאת ולהשפיע בשעות היום על מצביעים למען התורה, האם הדבור בזה חשיב לדבר מצווה ותלמוד תורה ויהיה מותר להם לדבר הדברים הצריכים לכך להשפיע למען הצלחת המפלגות החרדיות?, ותשובתו של הגר"ע יוסף: "השפעה, דיבור זה שהוא לחיזוק התורה אין לך מצווה גדולה מזו, ומצווה להשפיע למען התורה ושכרם הרבה מאוד" – רשם מ"צ.]


אכילה בבית האבל

ש: האם הבאים לנחם את האבלים יכולים לאכול מן הכיבוד המוגש?

ת: כן נהגו ספרדים וכן אצל אדמו"רים וחסידיהם, כי לברך לעילוי נשמת המת, אבל רוב האשכנזים נהגו שלא, אך אין לזה מקור קדום.


נגן אבל

ש: אני אבל ומתפרנס מנגינה. מה לעשות?

ת: לצורך פרנסה מותר. נטעי גבריאל (אבלות ב יד ה).


ילד מאומץ אבל

ש: האם בן מאומץ יושב שבעה על הוריו המאמצים?

ת: אינו חייב אבל זה טוב (שדי חמד, אבלות קנו. שו"ת תשובות והנהגות ג שעד).


מתנה לאבל

ש: האם אני יכולה לקנות מתנה ליום הולדת של אימי שהיא אבלה?

ת: לא. אך אפשר לתת מתנה לבית (פני ברוך טז יג).


ש: אני אבלה וגרה בפנימיה. האם מותר לי להישאר בחדר כאשר חברה מקשיבה למוזיקה?

ת: כן. רק לא להקשיב בכוונה. דין הנאה הבאה לו לאדם בעל כרחו (פסחים כה ב).


שיעור עם הומור

ש: אני בשנת אבל. האם אני יכולה ללכת לשיעור שרבנית מעבירה עם הומור?

ת: כן. ההומור רק מצטרף ללימוד תורה ואינו עיקר. עיין רמב"ם שמונה פרקים פרק ה.


אבל בברית מילה

ש: מותר לאבל ללכת לברית מילה?

ת: כן. אבל בלי סעודה (פני ברוך כ כג).


לימוד תורה לאבל

ש: האם מותר לאבל תוך שבעה להקשיב ללימוד תורה, הרי אסור ללמוד תורה?

ת: אסור. אבל בוודאי מה שאומרים בבית האבל, מתאים לאבל (פני ברוך ס' טז).


אבל ומוסיקה

ש: האם בתור אבל מותר לי להיכנס למקום בו יש מוסיקה?

ת: כן. הנאה שבאה לו לאדם בעל כרחו. אך לא להקשיב בכוונה (פסחים כה ב).


אם אבלה בחתונה

ש: כיצד תנהג אם אבלה בחתונת ילדיה?

ת: משתתפת בכל. וכן האב. הלכות חתן וכלה להגר"ע יוסף.


שינה בבית אבל

ש: האם יש איסור לישון בביתו של אבל?

ת: לא.