שיעורי הרב שלמה אבינר

ש: הכנסייה הנוצרית הגדולה בפאריז עולה באש. האם יש להצטער על כך או לשמוח שהרי זו עבודה זרה, ויש מצוה לשרוף?

ת: אין זו עבודתנו לעת עתה. אין מצוה לחפש כנסיות נוצריות בחוץ לארץ ולשרוף אותן. בארצנו הקדושה, הנושא יותר מסובך. אכן הרבי מסטמר כתב כאחד מהנימוקים שלו לא לעלות לארץ, כי כאן יש מצוה לשרוף כנסיות, וכיון שלא עושים זאת, גם עוברים על איסור. אך הגרמ"מ כשר בספר התקופה הגדולה דחה דבריו, על פי מדרש, שאומר לא לשרוף, שאם נשרף, נצטרך שוב לבנות, וזו עבירה יותר גדולה לבנות מאשר להשאיר (עיין בעניין זה ספרנו 'עלה נעלה' – מענה לספר ויואל משה של הרבי מסטמר סי' לח). גם את הכנסייה הזאת בפאריז ודאי יבנו מחדש.

ש: הנוצרים לא יסכימו להגדרה שהם עבודה זרה.

ת: אכן, נצרות היא אלילות מוסווית באמונת היחוד. אבל לעבוד את האב ויחד עמו את הבן, זו עבודה זרה. גם המוסלמים מחשיבים את הנצרות כעבודה זרה.

ש: אני מבין שאין להביע צער על שריפת אותה כנסייה אבל זה עלול להיתפס לא יפה בעיני הגויים?

ת: יתכן. אך אין זו סיבה להחניף. משה אמת ותורתו אמת, רבנים חייבים להיות אנשי אמת וכל יהודי ירא שמים חייב להיות איש אמת.

ש: אולי השריפה הזאת היא עונש מן השמים?

ת: אולי. אבל אינינו יודעים את הסודות של הקדוש ברוך הוא. בשביל זה צריך נביאים.

ש: אבל האם לנצרות לא מגיע עונש על כל מה שהם עשו לנו?

ת: ודאי מגיע להם עונש. הם האויב מספר אחד שלנו לאורך ההיסטוריה. ניסו לנצר אותנו בשכנוע או בכח, עשו נגדנו אינקויזיציה, שריפת התלמוד, גירושים, פוגרומים. האנטישמיות המערבית יונקת משנאת הנצרות את "רוצחי האל", ויש לה חלק גם בשואה. הצרפתים מסרו את היהודים לגרמנים למחנות השמדה. כמובן, גם היו צרפתים חסידי אומות העולם. על על פנים, אינינו יודעים את סודות הקדוש ברוך הוא, למה לפעמים טוב ולמה לפעמים רע.

ש: אולי זה רק נאמר בדבר קטן, שאינינו מסוגלים לדעת סודות ד', אבל מאורע כה גדול של שריפת הכנסייה שהיא אתר בו מבקרים הכי הרבה תיירים, בערך 13 מיליון לשנה, והיא אתר מסמלי פאריז וצרפת, אולי אפשר לומר שזה עונש גלוי?

ת: עוד פעם, אינינו יודעים סודות ד'. אנחנו יכולים לומר השערות, אך לא יותר מזה. למשל, כידוע שתי ערים באימפריה הרומאית, הרקולנום ופומפאי נקברו תחת הלבה של התפרצות הר געש, אלו היו ערי קיט לאצולה הרומאית, הפוליטית והצבאית, וזה קרה כמה שנים אחרי ששרפו את בית מקדשנו, אז מותר לומר השערה שזה עונש. אבל היו הרבה שריפות בעולם, לאין ערוך יותר גדולות מזו שיש עכשיו. כל רומא העתיקה עלתה באש, כל לונדון לפני 350 שנה בערך, כל שיקגו לפני 150 שנה בערך, האם יודעים אנו למה? על העיר הגרמניה דרזדן שעלתה באש עקב הפגזות בעלות הברית בזמן השואה, אפשר לומר שזה עונש. היו הרבה שריפות בעבר. עתה זה נדיר: בצרפת יש בערך 50,000 כנסיות ויש בהן בערך 70 שריפות לשנה.

ש: לצערנו, גם אצלנו יש שריפות.

ש: כן. וכי נאמר שזה עונש?! פעמיים בכרמל, בבסיס מרום שילה, בשער הגיא, וכן בעבר בית צים בתל אביב. גם לצערנו, נספו אנשים. אך אי אפשר לומר שזה עונש. יש גם צדיק ורע לו.

ש: אז אולי נגיד מצד אחר. לפני חודשיים בערך התפרסם ספר של עתונאי צרפתי על כך שהוותיקן הוא מלא זנות...

ת: כן עתונאי, חוקר וסוציולוג צרפתי פרדריק מרטל Frederic Martel. הוא ראיין כ-140 כמרים בכירים, ותיאר שהוותיקן הוא אולי מקום התועבות הכי גדול בעולם: מסיבות עריות וסמים, הטרדות, נערי ליווי, פדופילה, ושרוב הכמרים הם בעלי נטיות הפוכות.

ש: אז אולי זה עונש על זה?

ת: שוב חיפוש עונשים. אבל זו הערה מאוד חשובה. התופעה המתועבת הזאת היא שריפה הרבה יותר גדולה לאין ערוך מאשר שריפת עצים ואבנים. לצערנו, גם בארצנו הקדושה, יש מגמה גלויה לשרוף את המשפחה: כבר לא אבא ואמא וילדים, אלא שני אבות, שתי אמהות, ניאוף ועוד. זו שריפה נוראה שממנה יש להתרגש ולהצטער ולהילחם בכל תוקף כדי לכבותה, ולא שריפת עצים ואבנים של איזה בית אלילי. שריפת המשפחה היא שריפת הנשמה. נוסיף קדושה וטהרה.

ש: אז אי אפשר לומר שזה עונש?

ת: בכל זאת אפשר. שריפת התלמוד הגדולה הראשונה אירעה בפריז שם בכיכר קתדרלת נוטרדאם בט' בתמוז שנת ה'ד' ויש מקדימים את תאריך השרפה לשנת ה'ב', ביום שישי, ערב שבת פרשת חקת. הייתה זאת תוצאה של משפט פריז, בו נאלצו חכמי היהדות בצרפת באותו הדור, ובראשם רבי יחיאל מפריז ורבי משה מקוצי, להתעמת עם חכמים נוצרים,התוצאה הייתה שריפת התלמוד. ספרי התלמוד הובאו אל כיכר נוטרדאם בעשרים (יש מקורות המזכירים עשרים וארבע) עגלות ונשרפו שם, כלומר אלף ומאתיים ספרי תלמוד.

המהר"ם מרוטנבורג, תלמידו של רבי יחיאל מפריז, כתב על מאורע זה את הקינה שאלי שרופה באש לשלום אבליך. במיוחד מכוונות לכך המילים בקינה: "עוד תגזרי לשרוף דת אש וחקים ולכן אשרי שישלם לך כגמוליך". אומרים קינה זאת בתשעה באב בבוקר.

ב"מגן אברהם", על הלכות תענית בשולחן ערוך אורח חיים סוף סימן תק"פ, מובאים דברי הספר תניא ליחיאל בן יקותיאל בן בנימין הרופא: "ביום השישי פרשת חקת נהגו יחידים להתענות שבאותו היום נשרפו כ' קרונות מלאים ספרים בצרפת ולא קבעו אותו בימי החדש מפני שמתוך שאלת חלום נודע להם שיום הפרשה גורם גזירת התורה. זאת חקת התורה מתרגמינן דא גזירת אוריתא.

וכן כתב שיבולי הלקט: "ועל זה שאנו עסוקין בהלכות תענית ובעניין שריפת התורה כתבנו זה, לזכר על מה שאירע בימינו על רוב עונותינו אשר גרמו לנו, ונשרפה תורת אלוקינו בשנת חמשת אלפים וד' שנים לבריאת העולם, ביום שישי פרשת וזאת חקת התורה, כעשרים וארבעה קרונות מלאים ספרי תלמוד והלכות והגדות נשרפו בצרפת. ומאותו היום ואילך קבעוהו היחידים עליהם להתענות בו בכל שנה ושנה, ביום שישי של פרשת זאת חוקת התורה".

אז יש דין ויש דיין."ולכן אשרי שישלם לך גמוליך,צורי בלפיד ואש, הלבעבור זה נתנך,כי באחריתך תלהט אש בשולייך" ("שאלי שרופת אש").

• פורסם בשאילת שלמה 595

==

==