שיעורי הרב שלמה אבינר

[ראיון – אתר "כיפה" - רשם: הרב מרדכי ציון]

שאלה: בזמנו הרב תמך בבחירות בבית היהודי. האם לאור התנהלותה העכשוית של המפלגה, הרב היה חוזר בו?

תשובה: לא. תמכתי כי ראיתי שהשר בנט והגברת שקד הינם אנשים חזקים שמסוגלים לחלץ את המפלגה ממצבה ההולך ונחלש, על סף העלמות. שערתי שהם יכולים לחדש את כוחה, ואכן כך היה.

שאלה: ומה חשוב כל כך שהבית היהודי יתקיים? הליכוד לא טוב? גם שם יש דתיים-לאומיים?

תשובה: גם הליכוד הוא חביב ונחמד, אך חיוני שתהיה מפלגה דתית-לאומית שתחרות על דגלה: תחית האומה בארצה על פי תורתה. אכן אם אי אפשר היה להרים את הבית היהודי, היתה נותרת רק הברירה של הליכוד.

שאלה: אבל האם אינך מאוכזב ממה שקורה שם?

תשובה: היה צפוי מראש. יש פתגם: הכנסת אינה בית-כנסת. בבית-כנסת ובבית-המדרש עוסקים במציאות הרוחנית העליונה על פי דבר ד'. אך המציאות היום-יומית אינה כה ורודה.

שאלה: יש רבנים שונים שמביעים ביקורת בסגנון חריף מאוד, ביחס לתהליך הרסני של הפרדת דת ומדינה. האם הרב שותף?

תשובה: בודאי. עניננו הוא לא רק מדינה של יהודים אלא מדינה יהודית – שבסופו של דבר תהיה ממלכת כהנים וגוי קדוש. ואעשך לגוי גדול. התהליך של מחיקת האופי היהודי של המדינה, לכיוון של מדינת כל אזרחיה, כאשר היהדות תישאר בתחום הפרט, הוא מהסכנות הגדולות ביותר המאיימות עלינו.

שאלה: מה למשל?

תשובה: למשל חוק הגיור שפותח הגדרות חדשות מי הוא יהודי, חוק ברית הזוגיות שמאפשר חיים משותפים בלי חופה וקידושין, חוק גיוס בני ישיבות שהוא התערבות נוראה בסדרי לימוד תורה, ועוד רבים. וכן כ-30 חוקים המחכים לחקיקה.

שאלה: סליחה שאני שואל, אבל האם מצד שני אין כאן בעיה שהרבנים מתערבים בעניני פוליטיקה?

תשובה: אלו אינם עניני פוליטיקה במובן של ניהול יום-יומי אלא פילוסופיה פוליטית, כלומר חינוך האומה, הכוונת האומה לעתידה על פי דבר ד'.

שאלה: ועוד פעם סליחה, יש אומרים שהרבנים - בלי לפגוע בכבודם - אינם מציאותיים אלא חיים בעולם תאורטי?

תשובה: אתה אומר בלי לפגוע בכבודם אך זה שיא הפגיעה בכבודם לומר שהתורה אינה מתאימה למציאות. כמו שאמרנו קודם שהכנסת אינה בית-כנסת, כך – בית-הכנסת אינו הכנסת. זה ההבדל בין התורה לבין המדע, כדברי המהר"ל בספר נתיבות עולם, נתיב התורה פרק יד, שהמדע מתאר את המציאות כמו שהיא, והתורה מבררת איך המציאות צריכה להיות – ותהיה. התורה היא מוחלטת, נצחית, מכירה את המציאות, מדריכה את המציאות, אך לא נקבעת על פי המציאות. יש למשוך את המציאות אל עבר התורה ולא להיפך חלילה.

שאלה: אם כן מה הוא תפקידה של מפלגה דתית?

תשובה: שמירת הדת במדינה. האידיאל העליון הוא שהמפלגה הדתית תהיה מנהיגת המדינה. אך בינתיים תפקידה הוא לשמור על הדת, עיין אורות התורה מ, וגם זה תפקיד בעל חשיבות עליונה וחיונית.

שאלה: וזה לא מה שהיא עושה?

תשובה: במידה מסוימת, אך לא די. כבר כתב כמה פעמים מרן הרב קוק באגרותיו שהמזרחי הוא פשרן. ויש משל שמביא הגרי"ד סולוביצ'יק בשם ר' יוסף בר מבריסק, ששמירה על דינר זהב היא שמירה יותר מעולה מאשר על דינר כסף (בבא קמא סב א). הבית היהודי שומר על התורה כעל מטבע של כסף וד' מצוה לשמור עליה כעל מטבע של זהב.

שאלה: מה? אין שם תלמידי חכמים? הרב אלי בן דהן? וגם הרב אביחי רונצקי קשור?

תשובה: בודאי הם תלמידי חכמים אמיתיים, ידידים שלי המאוד קרובי לליבי, אני מעריך אותם ואוהב אותם (וגם שאר חברי הבית היהודי) אך לא הם הקובעים לבדם מה קורה במפלגה.

שאלה: אז הרב כועס על הבית היהודי?

תשובה: איני כועס. הם עושים כפי השקפתם. הם אנשים טובים ויראי שמים, אך גם נסחפים על ידי "רוח הזמן".

שאלה: זו אשמה חמורה! לפעמים יש רושם שהרב נוקט בעמדה תקיפה מדי! ליתר דיוק, לפעמים הרב מדבר כמו הלל ולפעמים כמו שמאי!

תשובה: שאלה זו כבר נשאל רבנו הרב צבי יהודה והשיב: הלל היה יכול להרשות לעצמו להיות הלל, כי היה שמאי, ושמאי היה יכול להרשות לעצמו להיות שמאי, כי היה הלל. אך אני חייב להיות בבת אחת גם הלל וגם שמאי. כך אמר.

שאלה: אשאל הפוך: לפי דברי הרב, יש כאן כיוון של מחיקת האופי הדתי של המדינה. זה דבר נורא! למה לא מרעישים שמים וארץ כעל חורבן?!

תשובה: נתגבר. לפעמים במהלך גאולתנו יש נסיגות. צריך עצבים של ברזל, ולהמשיל למשוך. בודאי אנו שמחים מאוד שיש לנו מדינה.

שאלה: מה הרב אומר על הטענה שיש רבנים שכל מטרתם היא לסכל את הבית היהודי?

תשובה: הבל. זו טענה שלא לענין. אדרבה, אם טוענים לענין, ומשיבים לא לענין, זה סימן שאין מה להגיד לגופו של ענין.

שאלה: האם זה לא נכון שכל ההתנגדות באה מהר המור?

תשובה: קודם כל, זה דבר בזוי להתחבא מאחורי הגדרות. אם יש טענות על הרב צבי טאו, אפשר לומר את שמו המלא, ולא להחליפו באיזו הגדרה, איזה חיה פוליטית...

שאלה: סליחה...

תשובה: בכלל, זו טעות גדולה לזלזל בכבודם של תלמידי חכמים גדולים, וגם בכוחם של תלמידי חכמים גדולים. אך לגופו של ענין, זו אותה תשובה, אם יש מה להשיב ביחס לנסיגה בסטטו קוו על גיור, נישואים ועוד עניני דת ומדינה – יש להשיב ולא להסיט את הנושא.

שאלה: מענין לענין באותו ענין, בבית היהודי יש טוענים שאי אפשר לשתף פעולה עם הרבנות הראשית ולעבוד איתם, כי הם חרדים...

תשובה: קודם כל, התורה ציותה לשמוע לשופט אשר יהיה בימים ההם, ולא סייגה אם הוא חרדי או לא. אם כל אחד ידחה את הנהגת הרבנות הראשית בטענה שהיא אינה תואמת את השקפותיו, אז אין רבנות ראשית, כלומר תורה במובן הממלכתי, אלא תהו ובהו רוחני...

שאלה: אבל הרב מודה שהיא חרדית?

תשובה: זה לא קשור לנושא! היא לא אומרת דברים "חרדים" אלא דברי תורה אמיתיים לכולם. גיור כהלכה ונישואים בקדושה – מה זה קשור לציונות?! כלל גדול: קבל את האמת ממי שאמרה!

שאלה: לסיום מה הרב מצפה מהבית היהודי?

תשובה: מה שאמרתי קודם. שלא יהיו "עסקנים נמוגים" כלשון מרן הרב קוק בספרו אורות (עמ' קיב) וגם "לא ליכוד ב", אלא הנהגה אמיצה שלוחמת בלי חת ובלי מורא בעד התורה במדינה.

שאלה: הבית היהודי הוא עדיין הבית של הרב?

תשובה: כן, זה הבית שלי, אבל זה לא אומר שאני מסכים עם כל מה שנעשה שם. בודאי נעשים דברים רבים טובים. אך יש דברים הצריכים תיקון נמרץ.

• פורסם בשאילת שלמה 336