שיעורי הרב שלמה אבינר

משתמשי האתר היקרים! נשמח לתרומות ע"מ להמשיך את פעילות האתר ולשדרגה. תודה!

דין עמלק לנאצים (מאמר)

מתוך שיעורי הרב שלמה אבינר

גרסה מ־09:38, 5 ביולי 2018 מאת Maale (שיחה | תרומות)

(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)

שאלה: מהי דעת הרב על מה שאמר הג"ר סולוביצ'יק בשם אביו ר' משה שיש לנאצים דין עמלק (ס' חמש דרשות,קול דודי דופק הערה 23 וס' נפש הרב פז)?

תשובה: באופן פשוט, עמלק זה גזע. אפשר לומר שהנאצים דומים לעמלק, אך קשה לפסוק ע"פ זה.

שאלה: הג"ר סולוביצ'יק אמר שכיון שיש לנאצים דין עמלק, אסור לקבל שילומים מהגרמנים?

תשובה: קיימות שלוש שיטות בנושא השילומים:

א. הכל אסור,

ב. הכל מותר

ג. אסור לקבל פיצוי על עגמת הנפש, אך מותר לקבל כתמורה על מה שגנבו מאיתנו. כי אם נקבל פיצוי על עגמת הנפש, הדבר מצטייר ככפרה על המעשים.

בנוסף, יש הבדל בין פרט לכלל. היו שאמרו שפרט יחידי יכול לקבל, אבל כלל ישראל אינו יכול ליטול, שזה מתפרש כמחילה.

[שמעתי פעם שיחה מהג"ר צבי שכטר בעניין זה, ואח"כ מצאתי מקורות נוספים בעניין. לאחר הקמת המדינה, גרמניה רצתה לתת תשלומים למדינת ישראל, והתחוללה מחלוקת גדולה בכנסת אם לקבל את הכסף או לא. הג"ר צבי שכטר בספרו נפש הרב (עמ' פז) מביא שהג"ר יוסף דוב סולוביצ'יק דרש ברבים נגד קבלת תשלומי דמי הפיצויים מגרמניה, משני טעמים: הא', שלא יחושו בזה תחושת כפרה, כאילו יצאו ידי חובה.

והב', דמדינא לגרמנים יש דין עמלק, ואסור לנו ליקח מהם שום דבר. ושמעתי בשיחה מהג"ר שכטר: ישנה מחלוקת אם מותר לקבל משהו מעמלק. בספר שמואל (א טו, ג) כשהורה שמואל הנביא לשאול המלך להרוג גם את בעלי החיים, יש לדון האם זו הוראת שעה, או דין לדורות. הדבר שנוי במחלוקת במכילתא (בשלח מס' דעמלק - פרשה ב) וכן במחלוקת ראשונים. הג"ר סולוביצ'יק סבר שזהו דין לדורות, שאסור לקחת שום דבר מעמלקים, וגם חידש שאפילו אם עמלק גנב מישראל, אסור לקבל בחזרה.

אמר הג"ר סולוביצ'יק, שיש לו מסורת מאביו הגאון ר' משה שלנאצים דין עמלק, וזה ע"פ הרמב"ם. הרמב"ם כותב בהלכות מלכים שיש מלחמת מצווה להילחם בעמלק, וגם מלחמת מצווה להילחם בז' עממים. לגבי מלחמת המצווה בז' העממים, כתב הרמב"ם (ה, ד): "וכבר אבד זכרם", והרדב"ז ציין את מקורו מדברי רבי יהושע במשנה במסכת ידים (ד, ד): בא יהודה גר עמוני ועמד לפניהן בבית המדרש, אמר להם: מה אני לבא בקהל?

אמר לו ר"ג: אסור אתה. אמר לו רבי יהושע: מותר אתה. אמר לו ר"ג: הכתוב אומר (דברים כג) "לא יבא עמוני ומואבי בקהל ד' גם דור עשירי" (דברים כג, ד). אמר לו רבי יהושע: וכי עמונים ומואבים במקומן?! - הן כבר עלה סנחריב מלך אשור ובלבל את כל האומות. ברם, הדבר תמוה, מדוע לא נשתמש בכללו של רבי יהושע, ש"בא סנחריב ובלבל את כל האומות", גם ביחס לעמלק? התשובה על שאלה זו הינה פשוטה: עמלק עדיין קיימים בעולם, כמו שכתוב: "מלחמה לד' בעמלק מדור דור" (שמות יז, טז), ואם כן, אי אפשר לעמלק להמחות מן העולם עד ביאת המשיח.

אמר הג"ר סולוביצ'יק: "שמעתי מפי אבא מרי זצ"ל, כי כל אומה המתנכלת לכלות את כנסת ישראל הופכת, על פי ההלכה, עמלק" (הג"ר סולוביצ'יק אמר בעל פה ואחר כך כתב בחמש דרשות וקול דודי דופק הערה 23).

וכן הג"ר יהודה גרשוני – תלמידו המובהק של הג"ר שמעון שקופ, וחותן הג"ר אליעזר סילבר (נשיא אגודות הרבנים בארה"ב) – בס' משפטן מלוכה על הלכות מלכים לרמב"ם, (שם) מביא דבר זה בשם הג"ר סולוביצ'יק, בשם אביו ר' משה, בשם סבו הג"ר חיים בריסקער.

וראיתי בדף השבועי קול תורה (פרשת נשא תשס"ב) שכתב הרב חיים ג'קטר - ששימש את הג"ר סולוביצ'יק - שפעם סיפר לו הג"ר סולוביצ'יק שאנשים אומרים אמירה זו בטעות בשם ר' חיים. הוסיף הג"ר גרשוני, שבישיבות הנוסח הינו שאם עם מעוניין להשמיד את עם ישראל, כדי להיקרא עמלק עליו להיות "לא ירא אלהים" (דברים כה, יח ורש"י). האומה צריכה להיות אומה אתיאיסטית. לפי זה, אומה מוסלמית הרוצה להשמיד את כל היהודים, אין להם דין עמלק כי הם אינם כופרים בעיקר, שהרי הם מאמינים בד'. אמנם, אמר הג"ר סולוביצ'יק שכל אומה – מאמינים או לא מאמינים - שרוצה להשמיד את כל היהודים, יש להם דין עמלק, ולכן אסור לקבל שום כסף מהגרמנים.

והג"ר שכטר כתב (שם עמ' פח): "ושמעתי שאחר הרבה הרבה שנים הביע רבנו לאחד מתלמידיו, שאולי ההיסטוריה הוכיחה שעמדתו ודעתו בזה לא היו נכונות, שהרי לולא ריבוי הסיוע הכספי מגרמניה, לא היתה המדינה יכולה להתפתח". שמעתי שהסביר הג"ר שכטר שלפעמים בדברים גדולים שנוגעים לכלל ישראל, ד' הוא הפוסק (ועיין שם בהערה). בעניינים כמו ציצית ותפילין, הפוסקים דנים, אבל מהגמרא ביומא לומדים, (ט, ב) שלפעמים ד' פוסק.

שנויה שם מחלוקת בין ר"י ור"ל מי עדיף – עם ישראל בבית ראשון או עם ישראל בבית שני? ר"י אומר, הראשונים. ור"ל אומר, האחרונים. אמרה הגמרא ש"בירה תוכיח". כלומר, בית המקדש (רש"י), שהבירה חזרה לראשונים ולא לאחרונים. לפעמים היסטוריה מוכיחה. לפני קום המדינה אגודה התנגדה להקמת המדינה ומזרחי היו בעד, הג"ר סולוביצ'יק אמר שד' פסק שהמזרחי צדקו. כמו כן, הג"ר חשב שד' פסק שדעתו שלא לקבל פיצויים מהגרמנים לא הייתה מוצדקת. (ועיין שו"ת ציץ אליעזר ח"ו ס' כז שפסק שיש לעשר כספי שילומים שמקבלים מגרמניה עבור לקיחת רכוש שכבר היה מעושר מכיון שזה בא לו לאחר יאוש ופנים חדשות באו לכאן).

על כל פנים, היו מבית בריסק שחלקו על הרעיון הזה. הג"ר בערל סולוביצ'יק – בנו של הגרי"ז וראש ישיבת בריסק בירושלים, הגיב בחריפות ואמר שלא ניתן לחשוב או לומר דבר כזה, שמי שאינו מזרע עמלק יחשב כעמלק (קובץ ישורון, חוברת ח' – ניסן תשס"א – אמ' שעח). התלמיד שהביא את דעתו של הג"ר בערל סולוביצ'יק כתב, שנראה שכך אף דעת הרמב"ם במורה נבוכים (חלק ג, פרק נ). ששאל הרמב"ם שם, מדוע כתובים בתורה תולדות עשו? וענה, שתולדות עשו הרי הן עניין הנוגע להלכה למעשה, כיון שעמלק הינו מזרע עשו, ומצוות מחיית עמלק חלה רק על זרע עמלק. לכן נמצא, שחייבים לדעת בברור מי הוא עמלק.

ובשו"ת יין הטוב (ח"ב ס' ב-ה), מביא הראשון לציון הג"ר יצחק נסים ארבע תשובות הדנות בדברי ר' חיים מבריסק. כותב שם הג"ר נסים, שיתכן שכך אמר הגר"ח, אבל הוא אינו מוצא לדבריו שורש וענף. הג"ר שלמה שמשון קרליץ כתב (אחיינו של החזון איש ואב"ד פתח תקוה): "והדבר נראה ברור שאין קיום לדברים המיחסים להגר"ח זצ"ל ולאו הגר"ח חתום עליה". וכתב הג"ר עזרא בצרי (אב"ד ירושלים) שדברי הגר"ח אינם פשט, ויש להם עמידה בבחינת דרוש, אך כתב הג"ר חיים עוזר כץ שדברי הגר"ח נכונים (עיין בתשובות באריכות). נמצא, שישנם פוסקים המקבלים את דברי הגר"ח, ישנם שאינם מקבלים אותם וישנם המקבלים אותם בדרך דרוש.

אמנם, שני עדים יש לנו בעניין הגדרת הנאצים כעמלק: אחד, מה שאמרו בשם הגר"ח, או בשם אביו של הג"ר סולוביצ'יק הגאון ר' משה. השני - מה שאמר הג"ר ישראל זאב גוסטמן, שהיה בבית הדין של הג"ר חיים עוזר גורודזנסקי לפני גיל עשרים. בזמן המלחמה ברח מפני הנאצים, הקים ישיבה בברוקלין, ואח"כ עלה לארץ. כאן עמד בראשות ישיבה בשם נצח ישראל. אחד מתלמידיו כתב דברים ששמע מפי הג"ר גוסטמן, וכתב שפעם שאל את הג"ר חיים עוזר גורודזנסקי באמצע המלחמה (הרב נפטר באמצע המלחמה): מה כבודו חושב על הנאצים? הג"ר חיים עוזר השיב שהסכימו גדולי הדור שיש לנאצים דין עמלק (ספר לפני עור להג"ר אקמן ומובא בקובץ אור ישראל חוברת כז – ניסן תשס"ב). א"כ, כנראה כך הייתה דעתם של הגדולים דאז, וזו אינה דעה שהג"ר סולוביצ'יק המציא, וע"פ שנים עדים יקום דבר.

ראיתי דבר פלא בספר חכמת חיים, (עמ' תלח) שאפילו לפני השואה היתה מסורת להג"ר יוסף חיים זוננפלד שיש לגרמנים דין עמלק. כתוב שם, שבשנת תרנ"ח ערך הקיסר הגרמני וילהלם השני ביקור מלכותי בירושלים. יהודי ירושלים קיבלוהו בכבוד גדול, ואף בנו שער מיוחד מקושט, בו קיבלו את פני הקיסר רבני ירושלים בראשות הרב שמואל סלנט זצ"ל. כל יהודי ירושלים - אנשים, נשים וטף - יצאו לקבל את פני הקיסר, בעיקר כדי לזכות לברך את הברכה הנדירה "ברוך שחלק מכבודו לבשר ודם".

היחיד שנשאר בביתו ולא יצא לקבל את פני הקיסר, היה הג"ר זוננפלד, וטעמו ונימוקו: "מקובלני מאת מורי ורבי מרן הגרי"ל דיסקין זצ"ל, שגרמניה זו עמלק ואין מקום לברך ברכה בשם ומלכות על מלך שהוא מזרע עמלק, שאנו מצוים למחות את זכרו". וזקני ירושלים מוסיפים, שהצדיק רבי צבי מיכל שפירא, נסתפק אם לקבל את פני הקיסר, ומן השמים מנעוהו: יומיים לפני בוא הקיסר, נתהפך על רגליו קומקום של חמין, ונמנעה ממנו ההליכה (ובס' אמרי שפר עמ' רפט ושז נסתפק הג"ר צבי מיכל שפירא אם לצאת מבין חומות ירושלים ע"מ לברך את הברכה, כיון שקיבל על עצמו שלא לצאת מתחום החומות).

ובס' ארחות רבנו (ח"א עמ' צג), אמר הג"ר י"י קניבסקי, בעל הקהילות יעקב, שקשה על מה שהגרי"ח לא בירך על קיסר גרמניה, שהרי בא סנחריב ובלבל את האומות (סוף משנה ידים ופסקו הרמב"ם), א"כ, מנין לו שהם מזרעו של עמלק. ואמר בעל קהילות יעקב, שאפשר שדעת הגרי"ח הינה ע"פ הגמרא במגילה (ו, א): "ואמר ר"י זממו אל תפק זו גרממיא של אדום" וגרס שם הגר"א: גרמניא. א"כ, סוברת הגמרא שאומה זו לא בלבלה סנחריב, והיא עדיין קיימת ביחוסה: היא אדום, והם זרעו של עמלק. לכן, חשש הגרי"ח לגמרא זו והורה שלא לברך על מלך מזרעו של הגרמנים העמלקים (מעשה זה של הג"ר זוננפלד מוזכר בס' והערב נא מהג"ר יצחק זילברשטיין עמ' 162 בתשובתו אם מותר לגייר גרמני. וכן עיין תשובה של הג"ר שמואל הלוי וואזנר בנושא בשו"ת שבט הלוי ח"ה ס' קמט).

ישנה שמועה שהגר"ח מוולאז'ין אמר שקיבל סימנים מהגר"א כיצד להכיר גוי מזרע עמלק (ארחות רבנו ח"א עמ' רפז, שערי ימי הפורים עמ' קב ושם ס' שירת דוד להג"ר אהרן דוד גולדברג – מגילת אסתר ט, טז). ומובא בס' ארחות רבנו (שם) שאמר הג"ר י"י קניבסקי, בעל הקהילות יעקב, "איני יודע אם התכוון בצורתו החיצונית או בדעותיו הכפרניות, וכנראה שלא רצה לגלות משום שאם נדע מי זה עמלקי ונהרגו, הגויים יתנפלו עלינו והוי פיקוח נפש".

וכן, מספרים על החתם סופר שהרג עמלקי, ואמר בעל הקהילות יעקב: "זה רק מעשה" (ארחות רבנו שם ושערי ימי הפורים עמ' קו). ועוד ראיתי בס' אמרי שפר (עמ' רל) ששאל הרב יצחק דדון את הג"ר אברהם שפירא זצ"ל – ראש ישיבת מרכז הרב – על דבר האגדה שהחתם סופר הרג עמלקי, ואמר לו שזו אגדה בלבד ואין להאמין לכך שהרי אין יחוס לעמלקים. (שהרי סנחריב בלבל את האומות), אמנם מפורסם הסיפור שהחתם סופר הרג גוי שרדף יהודי אחר, וידוע שהחת"ס היה אדם חזק. ושאל אותו הרב יצחק דדון אם שמע מה שאומרים על המהרי"ל דיסקין שהרג גוי, ואמר הג"ר שפירא שזה אינו נכון. והוסיף מיד בחיוך כממתיק סוד: "אם יאמרו לך שהרגתי עמלקי אל תאמין, לא אני ולא הרב צבי יהודה הרגנו עמלקים..."

בשו"ת אז נדברו (ח"ב ס' עז), נשאל הג"ר בנימין זילבר אם מותר לקנות תוצרת גרמניה, וענה, אין שום איסור (וכ"כ בשו"ת שאילת שלמה ח"ב ס' תמב). וכתב: "חלילה לחדש תורה חדשה שיש בזה מצות מחיית עמלק כי עד יבא שילה (כלומר, המשיח) יהיה נעלם מאתנו מי הוא זה עמלק האמיתי".

אמנם בס' מלומדי מלחמה (עמ' 22-25), הג"ר נחום רבינוביץ, ראש ישיבת ההסדר ברכת משה במעלה אדומים, נשאל מה שאמר הג"ר סולוביצ'יק בשם אביו הגאון ר' משה וענה ע"פ המורה נבוכים (שם) ש"הגזירה לא היתה אלא על זרע עמלק בלבד". וכ"כ בספר המצוות מצוות עשה קפח: "שנצטוינו להכרית זרע עמלק בלבד מכל שאר זרע עשו".

וכן במצוות עשה קפז: "האם נאמר אז כי אמרו 'תמחה את זכר עמלק' אינו נוהג לדורות? זה אין לומר, אלא הוא נוהג בכל דור ודור כל זמן שימצא זרע עמלק יושמד". ובאר, שאין כאן סתירה, ואע"פ שכרגע איננו יודעים מיהם העמלקים כיון שבולבלו האומות, עדיין חשובה מצווה זו כמצווה לדורות. וכתב הג"ר רבינוביץ, שמה שהובא בשם הגאון ר' משה ודאי שאין זה אלא דרוש, ונאמרו הדברים כנגד הנאצים ימ"ש, שעשו מעשי עמלק, ואין ספק שמחובתנו שלא לשכוח את שעוללו לנו בני העוולה.

וכבר הורונו חז"ל, שיש מקום לדרשן לומר דברים שאינם מדוייקים על פי ההלכה, כדאיתא ביומא (כג, א) שעמד ר' צדוק על מעלות האולם ואמר וכו'. עוד, מביא בשם הג"ר יצחק שילת ששמע מפי רבנו הרב צבי יהודה הכהן קוק, שדעתו לא היתה נוחה ממה שכתב הג"ר סולוביצ'יק בשם אביו, ואמר שאינו אלא דרוש, ויש להימנע מלומר דברים כאלו. והוסיף הג"ר רבינוביץ, שנאמרו דברים כאלו על דרך הדרוש גם בדורות עברו, כדי לעודד את המעונים והנרדפים מבני עמנו לסמוך על הבטחת ד', שבוא יבוא היום וה' יכרית את עמלק ויניח לנו מכל אויבינו מסביב. ויש להבחין בין דברי הלכה שהם כפשוטם לבין דברי דרוש שהם דרך משל ומליצה, ואין לערבב את התחומין.

וכעין זה כתב הרב אליעזר מלמד בס' רביבים (עמ' 82), "ואף שלהלכה אין הדין כמותו (הג"ר סולוביצ'יק), ואין על שונאינו שבכל דור את מלא דיניו של עמלק, מכל מקום יש ללמוד מכאן שעל עם ישראל מוטלת האחריות המוסרית לנצח באופן מוחלט את שונאיהם".

ומובא בס' ראש דברך (מהרב יצחק דדון עמ' תקפג), שבאחד השיעורים בהלכות מגילה לרמב"ם שהעביר הג"ר אברהם שפירא ימים מספר קודם חג הפורים, נסוב השיעור סביב מצוות מחיית עמלק, ואחד הבחורים הזכיר את הדברים המיוחסים לגאון רבי חיים מבריסק זצ"ל, שעמלק הינו שם כולל לכל אלו השונאים את ישראל בלי סיבה ומתאמצים להכחידו ח"ו, ואין זו אומה מיוחדת בדוקא. הג"ר שפירא שמע את הדברים ומחה נמרצות, ואמר שאינו מאמין שהגר"ח זצ"ל אמר דבר כעין זה, והוסיף: התורה אינה סמלים והמצוות אינן סמליות. כשהתורה אמרה למחות את עמלק, התכוונה לאומה העמלקית הידועה, המוכרת בתוך משפחות העמים, ולא התכוונה למשהו סמלי שכל אחד יבוא ויפרשנו כיצד שנראה לו. אמנם, פעם שמעתי שיחה מהג"ר משה דוד טנדלר, חתנו של הג"ר פיינשטיין ותלמידו של הג"ר סולוביצ'יק, שאמר בתקיפות שכל מה שאמר הג"ר סולוביצ'יק בעניין זה, לא אמרו דרך דרוש אלא להלכה.]

==
































==