שיעורי הרב שלמה אבינר

משתמשי האתר היקרים! נשמח לתרומות ע"מ להמשיך את פעילות האתר ולשדרגה. תודה!

בקשת סליחה מילדים (מאמר)

מתוך שיעורי הרב שלמה אבינר

גרסה מ־09:54, 5 ביולי 2018 מאת Maale (שיחה | תרומות)

(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)

שאלה: האם צריך לבקש סליחה מילדים?

תשובה: כן, צריך לבקש סליחה מילדים.

מובא בגמרא בפירוש (מסכת בבא קמא פו, ב) שצריך לשלם לילדים בושת. אמנם לא נותנים להם כסף, כיוון שהוריהם יקחו מהם אותו, אמנם קונים להם איזה חפץ יקר שאין ערכו יורד, והגמרא מבארת שהכוונה לספר תורה.

גם לבייש ילד קטן אסור כבר מגיל שהוא מבין ומתבייש. נפסק שלפעמים מותר למורה לבייש תלמידים, כי למורה מותר 'לתת להם על הראש' ולנזוף בהם, ומשום שלפעמים הוא עובר על המידה כתוב שבסוף השנה יבקש מהם סליחה.

שאלה: כתוב על אחד מגדולי ישראל שהיה כאילו 'מחרים' את התלמידים האמריקאים, כי היה קשה להם ללמוד.

תשובה: כיוונת לקושיית ה"חוות יאיר”, המובאת בסוף ספר "חפץ חיים" (עמ' רמא), ואני כיונתי לתירוץ של ה"חוות יאיר”.

שאלה: הרי מוזכר שם, על פי הגמרא במסכת יבמות (ט, א) שרבי נזף בלוי!

תשובה: זה חלק מהחינוך. ה"חוות יאיר" מסביר שבנזיפות יש צורך חינוכי, אך לפעמים גולשים. אפשר לסמוך על רבי שהוא לא גלש וכשהוא חשב שלוי לא מוסר מספיק את הנפש על התורה, משום שרבי ידע שהוא יכול יותר, ולכן הוא היה 'נותן לו על הראש'.

בגמרא (מסכת ערכין טז ב) מובאים דברי רבי יוחנן בן נורי: "הרבה פעמים לקה עקיבא על ידי שהייתי קובל עליו לפני רבן גמליאל, וכל שכן שהוספתי בו אהבה", כלומר - ככל ש"קיבל על הראש" יותר, כך אהב אותי עוד יותר, "לקיים מה שנאמר (משלי ט, ח): "הוכח לחכם ויאהבך".” חז"ל (במסכת ברכות סג, ב) פירשו את הפסוק (משלי ל, לג) "מיץ אף יוציא דם" שתלמיד שרבו "נותן לו על הראש" שוב ושוב - מתגדל בתורה בזכות זה.

שאלה: האם האדם צריך לבקש מחילה מילדיו?

תשובה: כן, גם מילדיו אדם צריך לבקש סליחה ואף יותר מאשר מילדים של אחרים. ילדים שאדם זר פוגע בהם אומרים שהוא סתם מעצבן, סופגים את זה ומתרחקים מאותו אדם. אבל אי אפשר להתרחק מההורים או להחליף אותם, הם נשארים הוריו, לכן צריך יותר זהירות. זה מסובך, כי לפעמים צריך לצעוק על הילד, אך צריך לעשות זאת לאחר הרבה מחשבה.

שאלה: כיוון שלילד אין אפשרות למחול, האם לא צריך לחכות עד שהוא יגדל?

תשובה: אין לו מחילה בענייני ממונות כי אינו יכול למחול על בעלות על חפץ, אך על מה שהעליבו אותו צריך לנחם אותו. אפילו ילד קטן בן שנתיים-שלוש עלול להרגיש דחוי, להרגיש שלא רוצים אותו יותר. מהיכן ידע שאין הדבר נכון? לכן צריך לשבת איתו ולומר לו: "נכון צעקתי עליך ונעלבת?”

הוא אומר: "כן".

"חשבת שאנחנו כבר לא רוצים אותך?”

"כן”.

"חשבת שבגלל שיש לך אח רוצים אותו ולא אותך?”

"כן”.

"אם כן, אין זה נכון. אנחנו אוהבים אותך" וכו' וכו'.

יש סיפור עממי ידוע שנקרא "כיפה אדומה”, שבו שהזאב פוגש את הילדה ובהתחלה אינו אוכל אותה עד שבסוף הוא אוכל אותה. המנתחים הספרותיים אומרים שהזאב הוא משל להורים ולא למישהו חיצוני. מצד אחד הם מדברים יפה, מתחפשים לסבתא ואומרים לו: "אתה חמוד”, ובסוף הם אוכלים אותו. אך כיוון שהילד אינו מסוגל לומר ולחשוב שאבא ואמא הם זאבים הוא עושה השלכה נפשית על הזאב.

המסקנה היא שבכל אופן אין לפגוע בילדים, אלא יש לעשות שלום בין ההורים לילדים וכמו כן גם בין איש לאשתו.