שיעורי הרב שלמה אבינר

משתמשי האתר היקרים! נשמח לתרומות ע"מ להמשיך את פעילות האתר ולשדרגה. תודה!

בנים כועסים

מתוך שיעורי הרב שלמה אבינר

בנים כועסים

[הרב שלמה אבינר]


שאלה: בני הוא מרדן נגד המסגרות. דבר אינו יוצא נקי תחת שבט ביקורתו, לא המדינה ולא הצבא, ולא הרבנים ולא בית-הספר. מזמן הוא נפלט מכל בתי-הספר, והוא חכם בעיניו ויודע את הכל. כבר הסתבך כמה פעמים עם זרועות החוק, עקב פעילות למען ארץ ישראל, היה בבית-משפט, במעצר, במעצר בית. אנו משתדלים למזער את הנזק עד כמה שאנו יכולים. אנו מפייסים את האנשים אשר התנכל להם ופגע ברכושם עקב סיבות פוליטיות, ומשלמים להם. הבעיה היא שאין עם מי לדבר, הוא אינו מקשיב לאיש. מלבד רבותיו שמעודדים אותו ללכת בדרך זו. אולי הגיע הזמן שנניח אותו לנפשו, שיטעם את הטעם המר של תוצאות התנהגותו, וילמד בדרך הקשה. אולי מה שלא הצלחנו בנועם, המשטרה תצליח בזעזוע בריא. אנו רואים בבן שלנו שנאה בעיניים, אז אולי יש להשיב לו באותה מטבע?


תשובה: חלילה! מעשה ביהודי ששאל את הבעל שם טוב: "בני יצא לתרבות רעה, מה לעשות?". (אגב, איני סבור שבנך יצא לתרבות רעה). השיב לו: "אהוב אותו!". "אבל אני אוהב אותו" אמר האב. "אם כן", ענה הבעש"ט "אהוב אותו עוד יותר".

זוהי נקודת המפתח: אהבה. נכון שיש לבנך שנאה בעיניים, השאלה היא מאיפה זה התחיל. האם בגלל שנאתו והתנהגותו הוא נפלט ממסגרות או מפני שנפלט, בגלל היותו לא בדיוק כמו כולם – אז הוא התחיל לשנוא? מה היה קודם הביצה או התרנגולת? שאלת השאלות. בינתיים הביצים שבורות, והוא שמשלם את החביתה וגם את החביטה שהוא נותן ומקבל.

הוא אינו אשם. הוא מסכן. הוא קרבן כפול, הוא קרבן של המסגרות החינוכיות שפלטו אותו ולא הבינו שעל אף מרדנותו, יש לו רצון עז להשתייך לחברה, לאומה, לכל.

כל בית-ספר, כל ישיבה תיכונית, כל אולפנא חייבים לקלוט לכתחילה ובשמחה גם אחוז מכובד של תלמידים בעייתיים במעשיהם, מידותיהם או דעותיהם.

ומעשה בראש ישיבה תיכונית שקולטת דווקא רק ילדים כאלה, שאמר לי: דע לך, יש תלמידים שאני כה מעריך אותם, שכאשר הם נכנסים לאולם, בקושי אני עוצר בעד עצמי לא לקום בפניהם.

אך האמת חייבת להיאמר, שחרפה היא לנו שמוסד לימודי כזה חייב היה לקום, כי הילדים האלה היו חייבים להיות מפוזרים בכל המוסדות הקיימים.

באשר לבן שלך, הוא קרבן כפול. קודם הוא קרבן של אלו שדחו אותו ממסגרות החינוך. ועתה הוא קרבן של אלו ששולחים אותו למשימות שונות פרטיזניות למען ארץ ישראל. הם בעצמם לא הולכים למשימות אלה של פגיעה ברכוש וכולי, אבל מנצלים את הבן שלך.

מה שיש לו שנאה בעיניים, לא מתחיל ממנו, זה מתחיל מאלה שמכניסים בו את השנאה הזאת. אולי הם מדברים גבוהה גבוהה על אהבת ישראל, וזה קל מאוד, אבל בפועל מחרימים את פלוני, לא מדברים עם אלמוני, ומכנים בכינויי גנאי את פלמוני. ובנך הוא נשמה תמימה הסופגת כל אלה.

מאחורי חזות של יודע הכל ומבין הכל ולא מקשיב לאף אחד, נמצאת נשמה רגישה, ועדינה, חסרת ביטחון. לכן היא מפגינה את ההפך ועוסקת בדברים אשר לא ייעשו.

לא על ידי המשטרה והחוק נעזור לו. איננו נגד אלו, אבל במקרה שלנו הם לא התרופה. לא "זעזוע בריא" צריך בנך אלא אהבה, אהבה ושייכות, על אף הכל ולמרות הכל.

כמה רחמנות על נער מסכן ומיואש זה! מעשיו הלא תקינים, אינם סיבה לבעיה אלא תוצאה של הבעיה. כי לא במהלומות יחונך נער כמותו, אלא על ידי אמון וקשר טוב.

אנא שלם לשכנים ופייס אותם ועזוב את המשטרה.

נותר לנו עוד ללמוד הרבה על אהבת ישראל. כולנו! גם אותם המחנכים שמדליקים לו שנאה בעיניים, וגם אתה וגם אני. כולנו.