שיעורי הרב שלמה אבינר

"אין גיור בשקל"

[ראיון והוספת מקורות: הרב מרדכי ציון]

הלכה כאחרונים

ש: כיון שהויכוחים בעניין הגיור לא תמו, רציתי לברר את כל הנקודות העקרוניות אחת לאחת ולראות את שיטות הראשונים?

ת: ודאי טוב. אבל בהלכה, לא הראשונים קובעים אלא האחרונים. אמנם הראשונים, כגובה ארזים גובהם, אבל הלכה כבתראי, כי האחרונים למדו בחרדת קודש את כל דברי הראשונים, והכריעו ביניהם.

אין גיור קבוצתי

ש: שאלה מקדימה, האם יתכן לבצע טקס של גיור קבוצתי לכל הגויים שבארץ ובכך לפתור את כל הבעיות?

ת: בודאי שלא. אין דבר כזה, לא היה ולא יהיה. אין לזה שום אסמכתא בגמרא ובפוסקים. גיור הוא עניין אישי, בבדיקת כל אחד אם הוא רוצה להתגייר באמת.

קבלת מצוות

ש: האם צריך קבלת מצוות כדי להתגייר?

ת: כאמור לעיל, לא נידון כאן בשיטות הראשונים. די לנו לדעת, שהרמב"ם והשולחן ערוך דורשים קבלת מצוות. וכן פסקו כל הפוסקים. כלומר צריך רצון כן ואמיתי לקיים את כל המצוות. כמובן אין אדם צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא. אבל יש רצון אמיתי לקיים כל המצוות.

דעת הג"ר עוזיאל

ש: יש טוענים שהג"ר בן ציון עוזיאל פסק שלא צריך קבלת מצוות?

ת: יש על זה שלוש תשובות: א. הוא אמר דעתו מסברתו הישרה, אך בלי הוכחות, ולכן דעתו שוקלת פחות מהפוסקים שהביאו הוכחות. ב. הוא דעת יחיד. או כמעט יחיד, כי גם הג"ר דוד צבי הופמן אמר דבר דומה. ועם כל גדלותו ללא עוררין של הגרב"צ עוזיאל, אין פוסקים כדעת יחיד. ג. בעיקר ,הוא לא ממש אמר זאת. דעתו היתה הרבה יותר מורכבת. מי שיעיין בתשובותיו יראה שהוא הוסיף לכך ארבעה סייגים: 1. שהוא בא להתגייר לשם שמים ולא לתועלת (כגון נישואים או מעמד אזרחי). אם זה גם לשם שמים וגם לתועלת, אפשר לקבלו (משפטי עוזיאל יו"ד נג. שם נח ד"ה מכאן. ד"ה ועוד זאת. ד"ה ובנכרות). 2. שהוא נכשל לתיאבון, כלומר שבאמת היה רוצה לקיים כל המצוות, אבל אין לו כח להתגבר על יצרו ולהיגמל מהרגליו ("אם קיבל כל התורה ושכרן ועונשן של מצוות אלא שהוא נמשך בדברים שהרגיל בהם בגיותו הרי זה גר חוטא, ואין נמנעים מלקבל אותו". משפטי עוזיאל נח על יו"ד). 3. שאנו משערים שלבסוף הוא כן יקיים כל הצוות ("שמותר ומצווה לקבל גרים וגיורות אף על פי שידוע לנו שלא יקיימו כל המצוות ,משום שבסופם יבואו לידי קיומם". פסקי עוזיאל סה). 4. שמקבל עליו כל המצוות, כנ"ל.

ברור שהתנאים האלה אינם מתמלאים עם מאות אלפי הגויים שעומדים היום על הפרק, וברור שהג"ר עוזיאל לא היה מקבל אותם.

העולים מרוסיה אינם מעונינים בגיור.

ש: למה בימינו התנאים אינם מתמלאים?

ת: כי באופן כללי העולים מרוסיה אינם מרגישים שום קשר לתורה ולמצוות. יתר על כן, על פי רוב הם אתאיסטים ואינם מאמינים בד'. יתר על כן, לחלק גדול אין שום קשר לעם ישראל.

ש: אז מה הם עושים פה?

ת: הם רצו לברוח מרוסיה ולהגיע לאמריקה לפני כעשרים שנה, אבל מדינת ישראל דרשה מארצות הברית לא לתת להם אשרת כניסה לשם,כדי שיגיעו לכאן . ולכן הם הגיעו לכאן בלית ברירה.

ש: למה המדינה רצתה אותם כאן?

ת: כדי שיהיו הרבה עולים. וגם כי רצו דווקא עולים חילוניים או גויים.

צבא אינו גיור

ש: האם מה שהם הולכים לצבא אינו מהווה מין השתייכות לעם ישראל?

ת: לא. בודאי הם עושים מצוה גדולה, אבל אין זה הופך אותם לגרי צדק, אלא לגרים תושבים, שגם זו מדרגה חשובה מאוד.

ש: ואם הם מתגיירים בצבא?

ת: תלוי איזה גיור. כמובן, אין בהלכה הבדל בין גיור אזרחי לביון גיור צבאי. יש לבדוק כל גר לגופו של ענין. אגב, אם קורס הגיור הוא מעורב, אוכלים מעורב, מבלים על הדשא מעורב, מדברים יחד במילים לא ראויות – אין זה טוב. על כל פנים, כמו בכל מתגייר, יש לברר אם הוא באמת רוצה להתגייר או שזו העמדת פנים.

דברים שבלב אינם דברים

ש: אכן מה דין מתגייר שמצהיר מן השפה ולחוץ בפני בית-הדין שהוא יקיים מצוות, אבל באמת הוא מרמה. האם אנו הולכים על פי הצהרתו או על פי ליבו?

ת: מחלוקת בין הפוסקים האחרונים. כמובן יש מדרגות ברמיה. היו מקרים שבית-דין ביטל גיור כאשר היתה אונאה במזיד.

גיור קטנים

ש: האם אפשר לגייר קטנים, כאשר ההורים הם גויים או לא דתיים?

ת: כתוב בגמרא כתובות יא א, וכן נפסק בשולחן ערוך שמגיירים קטן:א. או על דעת אביו. ב. או על דעת בית-דין. א. בגר שמתגיירים בניו ובנותיו עמו, שנוח להם במה שעושה אביהם. ב. על דעת בית-דין, שזכות היא לו וזכים לאדם שלא בפניו. כלומר זה מהלך לטובת הקטן. אמנם גם אם האב מביא אותם, לרוב הפוסקים על בית-הדין לבדוק שזה לטובתו. אבל אם שני הורים גויים, זו שאלה נוספת, וכן אם האב יהודי והאמא גויה.

ש: ומה יהיה הדין של גיור קטן שיגדל בסביבה חילונית ולא ישמור מצוות?

ת: מחלוקת הפוסקים. רבי יצחק אלחנן, מרן הרב קוק והגר"ש ישראלי מתנגדים, כי עדיף להיות גוי בלי עוון מאשר יהודי חוטא. אך הבית יצחק, ר' חיים עוזר והגר"מ פיינשטיין סוברים שגם אם לא ישמור מצוות, עדיף יהודי עבריין מאשר גוי. אמנם הגרמ"פ חוכך שמא יש להטבילו שוב לגרות כשיגדל ("אך נכון הדבר כשיגדיל להטבילו עוד הפעם לגרות בפני ב"ד משום שלא ברור הדבר במדינה זו שהוא זכות כיון שבעוה"ר קרוב שח"ו לא ישמור שבת וכדומה עוד איסורים. אך אפשר שמ"מ הוא זכות שאף רשעי ישראל עדיפי מעכו"ם וגם הוא זכות מחמת דניחא ליה במאי דעביד אביו ובפרט אחרי שגם אמו נתגיירה שבאופן זה הוא יותר זכות". שו"ת אגרות משה יו"ד א קנח).

ש: מה נהוג בפועל בארץ?

ת: שמשפחת הקטין תדאג לשמירת שבת, כשרות, בית-כנסת ובית ספר דתי.

ש: בגיל בר מצוה הילד יכול לוותר על הגיור?

ת: כן זה בגמרא כתובות יא א. ויש שיטות שונות ופרטים שונים.

הרבנות הראשית פוסקת

ש: לנוכח כל המחלוקות האלה מה עושים?

ת: כבכל מחלוקת: הולכים אחרי רוב, כלומר רוב מנין ורוב חכמה. שו"ע חו"מ כב. רוב הפוסקים וכן גדולי הפוסקים מכריעים שצריך שמירת מצוות הן אצל מבוגרים הן אצל קטנים. יתר על כן, המרא דאתרא של ארץ ישראל הוא הרבנות הראשית, היא הפוסקת בכל העניינים האלה, לא כל רב רשאי לפסוק, במיוחד בסוגיא כה חמורה – מיהו יהודי.

ש: ואם יש סתירה בין הרבנות הראשית לבין רוב חכמה ורוב מנין של החכמים?

ת: לא יהיה. תמיד בסוגיות כבדות, הרבנות הראשית מתייעצים עם גדולי הפוסקים.

בירור טבעי

ש: יוצא מכל הבירור הנ"ל שלמעשה לא שייך לגייר את כל הגויים בארץ, הן בגלל שזה לא אפשרי על פי כללי ההלכה, הן בגלל שהם בעצמם אינם מעונינם. אז מה יהיה? זה מצב נורא?

ת: זה מתב נורא. זו טעות שהעלו אותם לארץ. אבל היו לנו כבר צרות כאלה ועוד יותר למורות והתגברנו, גם הפעם נתגבר.

ש: אבל איך נתגבר?

ת: אנחנו לא יכולים לעשות הרבה. העיקר לא לעשות דברים אסורים ולגייר אנשים בגיור מזוייף שיגרום אנדרלומוסיה בארץ שלא ידעו מי באמת יהודי ומי גוי. אלא עלינו להתאזר בסבלנות היסטורית.

ש: אבל מה אמור לקרות?

ת: "ותטמא הארץ ואפקד עוונה עליה, ותקיא הארץ את יושביה" (ויקרא יח כה).

ש: זה נאמר על יהודים?

ת: גם על גויים. "...כאשר קאה את הגוי אשר לפניכם" (שם כח). אם הארץ מקיאה יהודים, קל וחומר שהיא מקיאה גויים. כמובן, גויים אין להביא לכתחילה לארץ. יהודים יש להביא ולא לדאוג. כך כתב מרן הרב קוק: "ואין לבדוק כלל על מדרגת הכשרות של הבאים, כי את הפסולת הגמורה תקיא הארץ, והנותר בה קדוש ייאמר לו, ממש כמו שאין מזככים את המאכל מסיגיו הטבעיים לפני האכילה, כי אם מוסרים את הדבר לכוח החיים" (אגרות ראיה אגרת פב). וחכמים מספרים שכאשר יהיו בעיות בארץ, הגרים המזוייפים יזרקו הכל מאחורי גיוום (עבודה זרה ג ב: "לעתיד לבוא באין עובדי כוכבים ומתגיירים... גרים גרורים [מאיליהן מתגיירים ואנן לא מקבלינן. רש"י]... כיון שרואים מלחמת גוג ומגוג... כל אחד מנתק מצותו והולך... והקדוש ברוך הוא יושב ומשחק שנאמר: יושב בשמים ישחק...").

ש: ובסיכום?

ת: רק גרי צדק אמיתיים וטהורים וקדושים כמו שאנו אומרים בתפילה: על הצדיקים, ועל החסידים, ועל זקני עמך בית ישראל, ועל פליטת סופריהם ועל גרי הצדק.

• פורסם בשאילת שלמה 404