שיעורי הרב שלמה אבינר

מה מותר בילוי בתשעת הימים? כמובן זו לא שאלה בשבילנו הרי אנחנו יושבים ולומדים. אבל הנוער הוא בחופש ואין לו מה לעשות. תשובה: כל מה שלא אסור- מותר. זה כלל שנמצא בתפארת ישראל. אפשר כלל הפוך- כל מה שלא מותר- אסור. כלומר, כל מה שלא כתוב בפירוש שהוא מותר אז הוא אסור. אבל הוא מוכיח שהכל מותר, וכדי לאסור אתה צריך להוכיח שזה אסור. וכך הבאתי באחת התשובות.

ולכן מותר לטייל בתשעת הימים כי לא כתוב שאסור. אולי חכמים לא ידעו את המילה טיול? בוודאי ידעו. יש הלכות שכתוב לעניין גילוח אם הוא בא מעסקים, אך לא אם בא מטיול. וכן לפרנסה והרווחה מותר אך לשוט לא. ולכן מותר לטייל.

שמא תאמרו נכון שמותר לטייל אבל אהה? זה טיעון נכון ולכן המחמיר לא יטייל. כמובן אני אומר לאדם- אולי תמצא זמן אחר לטייל, אבל אין בזה איסור.

מותר ללכת לבית קפה? לא כתוב שאסור, ולכן זה מותר. אם יש מוזיקה אז אסור. אם יש קצת מוזיקה- אז נכנסים לשאלה של הנאה שבאה לו לאדם בעל כורחו.

האם מותר לעשות מסיבת יום הולדת? מותר. על האש? מותר. מותר לעשות משחק מצא את המדריך? כן. לא כתוב שזה אסור. אמנם יש דברים שלא כתובים אך מוכיחים שהם אסורים.

האם מותר להשים סימניות בספר? ניסיתי לאסור ולא הצלחתי, ביקשתי מרב דוד וגם הוא לא הצליח ולכן זה מותר. כי זה דבר שאינו מתקיים ולא קבוע. ניסיתי לאסור אבל לא הצלחתי ולכן זה מותר.

החברה צריכים לעשות משהו.

האם מותר לתפור? כתוב שאסור. אבל חוג תפירה שסתם תופרים ולא עושים עם זה כלום? אז זה בסדר.

האם מותר לצבוע? כן, האם מותר לעשות צורות מעץ וכו? כן.

לסרוג אסור, זה כתוב. אם זה הפרנסה אז כן. אבל מה שהנשים סורגות זה מרגיע אותם ובלי זה הם משתגעות.

מותר להקשיב לתוכנית ברדיו למרות שמשמיעים מוזיקה בין קטע לקטע, אתה אפילו לא שם לב לזה, וזה הנאה שבא לו בעל כורחו.

מותר אירוע שמחה קליל על אף שיהיה בה קצת שמחה. אין מקור לאסור את זה. אתה תאסור הכל אבל מה יעשה הנוער?!

יש אנשים שצריכים נופש ואין להם זמן אחר. אפשר להגיד אהה, אבל מה נעשה איתם? אי אפשר לאסור את זה.

ראוי להמנע מטיולים- אין לזה מקור. אך טיול לימודי מותר.

סרט? זה מושב ליצים כל השנה.

כל האיסורים שכתובים פה הם נכונים אבל אי אפשר לכפות אותם. אם הנוער לא עושה משהו- הוא עושה משהו, הוא עושה בעיות. הבטלה מביאה לידי שיעמום והשיעמום לידי עבירה.

האם מותר לקיים חוג תפירה בבית יעקב בתשעת הימים? כן, אחרת הבנות משועממות ועושות שטויות.

השאלה הזאת היא גם שאלה לכל השנה: בעיית הבידור כל השנה.

רוב הזמן במדינות עשירות זה זמן פנוי. רוב הזמן. אדם עובד 8 שעות 6 או 5 ימים. נשאר לו מלא זמן, ותוסיפו לזה את כל החופשים והחופשות. אמרה סוציאלית אחת- איכות חברה תימדד ע"פ תרבות הבידור, כי זה רוב הזמן הבידור. אז צריך לסדר בידור שהוא לא טרף לגמרי. אע"פ שבאופן תיאורטי אם יש לך זמן פנוי תלמד תורה או תעשה חסד. איזה חסד? יש הרבה מה לעשות. תלמד תורה או תעשה חסד או דברים מועילים אחרים אבל אנשים לא עושים. יש פה שאלה גדולה, שבכל השנה צריך להתיר כל דבר שלא נאסר במפורש. יש קיצוניות אחת- לאסור הכל, ואם תאסור הכל אז הם יעשו הכל, הם לא ישמעו לך ויעשו דווקא הכל. קיצוניות שניה- תרבות זה חשוב, סרטים זה חשוב, זה מרחיב אופקים. איזה שטויות! זה מרחיב אופקים? זה מחריב אופקים. ותיאטרון? כל זה הבלים. אמר לי חבר שמעלה עשו הצגה על מעשיה של ר' נחמן ובאו גדולים מראשי התיאטרון והוא אומר לי שהיה שם הרבה קידוש ה'. אמרתי לו סטופ! קידוש השם לא היה. זה לא קידוש השם, והשכינה לא שרתה שם. אבל אני שמח שיש תיאטרון כשר, ובמקום לראות זבל אז ראו מעשיה של ר' נחמן.

זה בלית ברירה. לא רק הנוער משתעמם גם מבוגרים, ואחרת יעשו שטויות. ולכן צריך להתיר כמה שאפשר.

תשובת הרשב"ע ה, רלח- שאם אי אפשר להציל את הכל אז מצילים מה שאפשר.

השאלה הזאת של תשעת הימים זו שאלה של כל השנה.

האם אפשר לעשות קייקים? כן, אבל אתם תיפלו למיים? אבל הרב עובדיה מתיר להיכנס למיים. וכל הנשים שם יהיו צנועות? לא נראה שכן. זה בעיה של כל השנה.

ומה עם הבעיה של הסכנה בטיולים? הפוסקים שדנו אם מותר לטייל או לא- זה הסכנה, האם זה סכנה או לא. ומכאן ההוכחה שלא ראו בעיה בטיול. כי אסור סכנה, אבל גם סכנה לא צריך להגזים, לא הכל הוא סכנה.

אני דן בשביל הנוער שהוא נמצא במצב של שעת הדחק.

החוברת הזאת היא של חיילים.

חייל שמקבל רגילה בתשעת הימים האם מותר לי לטייל? תטייל זמן אחר. אבל אי אפשר? הוא יטייל בבית הסוהר. אז מה נעשה? הוא לא יטייל? הוא חייב לטייל.

"משנכנס אב ממעטין בשמחה" זה לא מקור? זה נכון שזה מקור. וכן כתוב במשנה ברורה- לא לעשות שמחה כלל. השאלה היא מה זה שמחה. זה לא מוגדר כ"כ טוב הדבר הזה.

ולכן לכתחילה באמת צריך להימנע, אבל אי אפשר לאסור. מה אתה רוצה שיעשו החברה 30 יום או תשעה ימים. מה הוא יעשה? בתשעה באב עצמו אנחנו מתקשים לתת להם מה לעשות. ולכן כל דבר שאסור צרי להיות כתוב במפורש שזה אסור. וכך הוא כל השנה. החברה מתבטלים והבטלה מביאה לשיעמום והשיעמום לחטאים.

ביסוד ושורש העבודה הוא כותב שלא יסיח דעתו מהחורבן אז למה להתכופף לנוער? תראה זה האידאל, אבל זה בלתי אפשרי. אנחנו ממנים אותך לרב בישיבה תיכונית ותנסה שלא יסיחו דעתם מהחורבן. אולי נגיד שזה לא ראוי? זה נקרא להציל מה שאפשר להציל. זה לא יילך. נו מה נעשה. זה לא ישיבה גבוהה שכולם לומדים פה תורה יומם ולילה. זולא מסיחים דעתם מן החורבן. הרב התיר טיול לישיבה בי' באב? אני חשבתי שזה סברא שהוא טיול רציני. אם אשפר לשנות את התאריך שלו פשיטא שזה עדיף.

מתי אומרים להציל מה שאפשר להציל ומתי אנחנו עומדים על ההלכה? תמיד עומדים על ההלכה. לא אמרתי להתיר מה שלא בהלכה. אלא להתיר דברים שטוב או מומלץ להחמיר. פה זה לא הזמן הנכון. רק מה שאסור אסור, ומה שלא אסור, נכון כתוב שלא שמחים כלל, אבל אני לא יודע מה זה לא שמחים כלל? אמרתי- מופע בידור אסור כי שמחים שם יותר מידי, וזה אסור כל השנה.

אם אפשר לעשות אפילקציה שתמעט את הגלישות האסורות- עשינו דבר גדול. עובדים על זה כבר הרבה זמן. זה בניסוי עדין. ומי צריך את האפליקציה הזאת? שיזרוק את הפלאפון לפח! והחרדים אסרו. אתה מוכן לומר לי כמה חרדים יש להם 2 פלאפונים? אחד כשר ואחד לא כשר. המון חרדים יש להם 2 פלאפונים. אתה לא יכול לומר אסור לך. זה לא יילך. הוא חייב שיהיה לו פלאפון עם אינטרנט אחרת הוא יירד למחתרת ויהיה לו 2 פלאפונים. אז אתה צריך אמון. אם אתה מטיל עליו דברים שבגלל זה הוא מאבד את האמון בך אז אתה לא יודע להנהיג. ולכן בגלל שהוא כבר ילד גדול, אז צריך מתוך משא ומתן. לא חייב להיות משא ומתן שאנחנו יושבים אחד מול השני, אלא אחרת. אז אתה לא יכול לומר שאנחנו מתירים את האיסור, אלא מגרדים את השוליים הקיצוניות של ההלכה. אבל זה לא הקיצוניות ההפוכה. וכל זה לא בשבילנו, בשבילנו כל הלכה וקצה הלכה היא משמחת וחשובה. ומה שאנחנו מתירים לאחרים זה לא מתוך שמחה, אלא מתוך כורח.

אחד היה צריך לרפואה לאכול חזיר, אמר לו הרב אל תלקק אצבעות..

במקום כל הזמן זה כתוב בגלל מי שאומר שחברה מעורבת זה מותר, וזה נהדר והאידאל. אבל מי שיש לו חברה- זה לא מה שאומרים. ראש אולפנה- לא יודע שיש לבנות שלומדות אצלו חברים. הוא יודע! הוא אומר לה- אל תשקרי לאיפה את הולכת? היא אומרת לחבר. אז הוא אומר לה- בסדר, אבל תזהרי בזה ובזה ובזה.

הנוער שלנו הוא כזה וכזה אז תלמד אותם איך משתמשים באמצעי מניעה כדי שלא יהיה חורבן כפול. מילא יש חורבן אבל שלא יהיה חורבן מלא.. כתבתי על זה בספר על החינוך.

זה לא לתת מקום לפריצות? ואין תתן דרכך לרשע? הם לא רשעים. הם אנשים טובים ולכודים ביצרים ובלבולים. הם לא רשעים. רשע הוא אדם שכופר שיש חוק מוסרי. הם נפולים.

נושא א' רב אחד מונה ציבור כיפות סרוגות האם אפשר לדבר עליו? אפשר אבל זה לא יקח הרבה זמן. אם מישהו מדבר לא לעניין סימן שאין לו על מה לדבר לעניין. בוודאי כל ציבור לא שלם בארץ. לכל ציבור יש ביטויים חמורים. וכל הציבורים ביחד עושים את כללות ישראל. כסיפור הצו'לנט המוכר. אבל לומר דברים כאלה זה לא נכון ומי שאומר דבר לא לעניין סימן שאין לו מה להגיד לעניין. [..] .

נושא ב' האם מותר לטייל ביום י' בבוקר? [הטיול הישיבתי] דיברנו על זה כ"כ הרבה, בי' בבוקר זה עדיין זמן של בין המיצרים. כי בית ראשון נשרף יומיים אז בכלל יש אומרים שצריך לעשות את הצום בי'. ויש שמחמירים עד י' בעדב. סיכום: משום שמדובר בטיול רציני, שמחזקים את הרגלים ואת הגוף ויוצרים יחסים טובים אז אפשר לטייל וזה זמן יותר נוח.

נושא ג' הזכרתי כאשר דיברנו יום חמישי- לא לחסום את הנוער בארץ וגם מבוגרים מכל מיני בילויים אחרת יעשו שטויות. באתי מקור כל מה שלא אסור מותר, בשם התפארת ישראל. אבל לא זכרתי מאיפה זה. הרב מרדכי ציון זכר איפה דיברתי על זה. בתשובה על הנדסה גנטית. איפה תאמר שכתוב בתורה שהנדסה גנטית אסור? שהרי לא כתוב שזה אסור וכל שלא כתוב במפורש שאסור- מותר, במשניות תפארת ישראל ידיים א,ג אות כז- שכל דבר שלא נדע טעם לאוסרו הוא מותר. אין בתורה רשימה של מה שמותר כי זה הרבה, ומה שאסור זה מעט אז זה נזכר. חוץ מהחיות הטהורות שהתורה הזכירה אותם- כי פה זה מתחלף. שהבהמות הטהורות הם פחות מהחיות שאינם טהורות.

נושא ד' הזכרנו שלא צריך להכביד על אנשים מלעסוק בבילויים אחרת הם עוסקים בדברים אסורים. וזה כתוב בחתם סופר וזה מתבסס על המדרש רבה, וכך הזכיר לי הרב שנור. [..]

מה אתה מעדיף שישמרו דברי תורה צולעים או שיעשו שטויות? יותר טוב לשמוע דברי תורה צולעים ואפילו לא נכונים מאשר לעסוק בדברים שליליים. אז זה בסדר. זה אפילו נזכר בירושלמי- כל פתיתיא של תורה זה שווה יותר מכל פתיתיא. שמפטפטים כל מיני דברים בלי טעם, אז עדיף פטיטי תורה. וכן כתוב ודילוגו עלי אהבה, הוא קורא לא נכון את הפסוק אבל זה עדיף על פני שיעסקו בהבלים. כלומר עדיף שיטעו בדברי תורה אך לא יעסקו בשטויות. ומביא הוכחה המדרש רבה. שהולכים לתיאטרון, להחזיק טובה לגויים שעוסקים בתיאטרון כדי שלא יסיחו את דעתם אלו מאלו ויבואו לידי קטטה. הגוייים רואים תיאטרון במקום לריב אחד עם השני. על יסוד זה תשובת החתם סור. זה על הפסוק "ותצא דינה.."

חת"ס קובץ תשובות לה : לנוצרים יש חגיגות בסוף השנה ולנו אסור לעשות חגיגות באותו זמן כי זה כאילו אתה משתתף עימהם. אסור לעשות שעשועים וצוחקים על זמן מה.. אסרנו עליהם בילויים מצחיקים אז הם לא יושבים ולומדים תורה אז הם יושבים ועסוקים במשחקים. זה מה שהם עושים בזמן הפנוי שלהם- משחקים משחקים. אם הם עושים את זה הם בסדר כי הם בני נביאים.

הכוח של המנהג לפי שיטה אחת זה לפי דבר שעשו הקדמונים. יש מנהג שהוא לא שהמנהג יוצר את ההלכה, אלא זו הלכה שנשכחה וחוזרת כמנהג. ואח"כ הוא מביא את המדרש בראשית רבה שהבאנו. אמנם הוא אומר דברי תורה שלא שווים אבל זה יותר שווה מסתם לעסוק בבטלה. בטלה זה משחקים טיפשים וזה יותר טוב ממחלוקות טפשיות. וק"ו שעוסק בתורה.

אנשים גם לא יודעים שזה אסור וזה מובא בב"מ דף ה. שאדם שמנסה מאוד להשיג איזה חפץ של חבירו עובר על לא תחמוד, והוא לא פסול לעדות כי הוא לא יודע שזה אסור כי הרי הוא אומר אני משלם על זה אז זה לא אסור. וכן מובא בה. עדות- שבימינו הרבה יהודים שעושים עבירות לא פסולים לעדות כי הם לא יודעים שזה עבירות. כמובא במאמר של הרצי"ה לזכותם של ישראל. ולכן לא נראה לי לאסור עוד. בוודאי זה אסור לעשות מריבות, אז תציל אותו מזה.. ולכן שישחקו ויעשו מה שהם רוצים.

גם בספר נטעי גבראיל לפסח עמ' 303 שמיעת שירים במקום צורך דימיתי לדמות את זה לתשובתו של החתם סופר. וכן בשחק קלפים. הוא מסיים החת"ס אמנם ללומדי תורה שבכוחם ללמוד תורה – לא מצאתי זה ככל אשר כתבתי. כל הבילויים האלו זה לא מותר. זה כדי להציל מדבר יותר חמור. זה לא היתר זה החלפת איסור באיסור פחות. ומי שלומד תורה בוודאי לא יבזבז זמנו בהבלים ובמשחק קלפים. זה לא בשביל מי שלומד תורה. במה שהם משחקים הם נמנעים מדיבור לשון הרע ורכילות. ולכן עדיף גם שישמעו שירים בספירת העומר. הדתיים משמיעים שירי קודש, גם עכשיו וגם בספירת העומר, כי עדיף שישמעו את זה על פני שישמעו שירים של עגבים וכו'. ויש כאלו שמשמיעים שירים ווקאלים. אבל גם זה לא בסדר.

מעשה ברב שטייל בשבת וראה בית מלא אור ונכנס וראה אישה שסורגת בשבת

כשהסיפור הזה בא לפני חכמים הם אמרו לא יכול להיות, ושזה היה בר"ח שבר"ח יש מנהג שלא עושים מלאכה. אבל זה נכון אבל לא לשבת אבל לר"ח כן.

בקיצור לא נוטלים את כל החבילה בפעם אחת. אני הבאתי את החת"ס על הקלפים והנטעי גבריאל על השירים. תמיד צריך את החלופה היותר גדולה.

זה גם התשובה של השרידי אש סעיף ח- האם מותר תנועת נוער מעורבת? הוא שואל מה האלטרנטיבה? תנועת נוער עם גויים, אז הוא אמר שעדיף מעורב, ולא יתערבו בגויים. זה בחו"ל. הוא מתיר את זה רק כדי שלא יתבלבלו, אע"פ שהוא הוטעה בשאלה, כי זו תנועת ישורון בעיר פריז. זה עזרא + ואלו לא יתבוללו כלל! כאלו אחרים אולי כן יתבוללו, אבל אלו לא.

גם זה- זה בשביל להציל. בבני עקיבא היו חניכים אשר הגיעו באמצעי תחבורה בשבת, ואנחנו ידענו את זה והעלמנו עיין. וכן כשהביא אוכל ואכל הוא בעצמו גם העלמנו עיין, כי הסכנה היא באמת התבוללות כפשוטו. ולכן עדיף שיבוא לסניף ברכב בשבת ולא יתבולל. הכל עושים כדי שלא יתבוללו.

כמו ר' גמליאל ששילם כסף כדי להזיז את היום של הע"ז כדי לעקור פולחנא מן ארעא. לכאורה הוא משלם כסף לע"ז, אך זה כדי שבסופו של דבר הע"ז תכרת מן הארץ.

איפה כתוב שאסור לשחק קלפים כל השנה? אם זה בכסף אז יש לנו בעיה של אסמכתא לא קניא, אם זה לא בכסף אז זה ביטול תורה. זה שטויות ולכן זה ביטול תורה. אנשים יתעסקו בשטויות שעות ויבזבזו זמן. איפה כתוב שאסור לעשות שטויות? לא יודע, לא צריך להיות כתוב. זה הבלים. אבל הוא במילא מבטל תורה אז שישחק בקלפים כי זה יותר טוב מדברים אחרים. במשנה ברורה חנוכה- לא לשחק קלפים בחנוכה.

כדי להתיר דבר אסור אתה צריך כתפיים. אע"פ שב"ד יכולים לעשות את זה. זה מסובך מאוד. אבל יש דברים כמו ביטול תורה שזה גדר מסובך ביטול תורה. ואם אתה אוכל 10 דקות במקום 13? זה תלוי בצרכים של האדם ובצרכים הנפשיים של האדם. חכמים ראו שאדם משחק הרבה קלפים ומבטל תורה אז כתבו על זה. אבל אם במקום קלפים הוא הולך מכות ברחוב- אז שישחק קלפים.

האם אדם פשוט צריך ללמוד תורה כל היום או פעם ביום ופעם בלילה? זו מחלוקת של אחרונים אך היא מתחילה ממחלוקת תנאים. יש אומרים שצריך ללמוד כל הזמן. אך יש אומרים שפעם ביום ופעם בלילה, ואם לומד כל הזמן אז הרי זה משובח. זה הוכחות. הח"ח בסימן קנה/ו נוטה לדעה האוסרת, הרב קוק במאמר לימוד תורה במאמרי הראיה אומר על פי השיטה שצריך לקבוע עיתים לתורה.

אבל זה לא פאר גדול לבטל תורה כל היום וללמוד תורה 10 דקות. זה לא האידאל. וכל מה שהוא לא אידאל אז צריך לתקן. באו עליו ייסורים יפשפש במעשיו ואם לא מצא יתלה בביטול תורה כי זה מאוד מסובך. אבל גם מי שביטל תורה בהיתר הוא לא יהיה גדול בתורה. מכל התירוצים שאפשר לתרץ אי אפשר להיות גדול תורה. ולכן גם כתוב שעל הכל וויתר הקב"ה ע"ז שפיכות דמים וג"ע אך לא וויתר על ביטול תורה, זה כתוב על סיבות החורבן. איך יכול להיות שביטול תורה יותר חמור? שאם היו לומדים תור היו מתגברים על 3 אלו. כלומר, כל מה שאפשר לעשות צריך לעשות כדי שאנשים ירבו בלימוד תורה. אלא שלפי שיטת האור שמח ואחרים אי אפשר לכפות את זה על כולם וכן הלאה. אי אפשר להלקות אותו בשביל זה.

גם לגבי נשים זה נכון. אין להם מצווה ללמוד תורה אבל אין להם מצוות ביטול תורה? ואיך הפרדוכס הזה? אלא שהם מברכות נון התורה, וציוונו על לימוד תורה. הגריז מתרץ וגם הרב קוק באורח משפט- שנכון שהם לא חייבות ללמוד תורה, אך בעולם הנשים לא יהיה לימוד תורה אז זה יביא לחורבן. הם לא חייבות ללמוד אבל אם בפועל לא יהיה אז זה יביא לחורבן. פעם הם לא היו צריכות ללמוד, פעם האבא היה מלמד תורה, והאמא חינכה באופן לא פורמאלי. ואמרו אדרבה לא צריך ללמדה כי זה מבלבל אותה. אבל אמרה אחת- שאם היום לא תלמד תורה – אז זה לא כאילו מלמדה טיפלות אלא זה מלמדה ממש טיפלות.

ולכן צריך לעשות כל מה שבידינו כדי שלימדו תורה, רק שלא כופים ללמוד תורה.

כתוב במדרש למה חרבה טור שמעון? בגלל שהיו משחקים בכדור. אז בגלל שהיו משחקים בכדור חרבה העיר? אלא שזה לא ששיחקו 5 דקות בכדור אלא שהיו מורעלים במשחק בכדור ושיחקו בזה כל הזמן. זה לא בגלל המשחק בכדור. זה לא החפצא של הכדור. אלא בגלל הגברא של האדם שהוא תמיד עם הכדור. אז לכן זה גרם נזק שלא למדו תורה.

גזרו שאסור ללמוד תנך בשבת אחרי הצהריים כי אז הוא לא הולך לשיעור של הרב. תנך זה יותר מעניין וכו.

לימוד תורה זה לא כמו כל מצווה, התורה זה מה שמקיים את כל החיים ואת כל העולם אז צריך למצוא את כל האפשרויות כדי שילמדו תורה. יש הבדל בין מה שהאדם הפרטי עושה לבין הצורה הציבורית שהדברים האלו מסודרים בה.

מתי אומרים מצווה הבאה בעבירה ומתי אומרים לא נוטלים את כל החבילה? זה שונה. אם אני מחליף לאדם עבירה פחות חמורה בעבירה יותר חמורה אנ יאפילו לא עושה עבירה של לפני עיוור. זה לא מצווה הבאה בעבירה. אלא שאדם עושה עבירה, אז שיעשה עבירה. הלעיטהו לרשע וימות. אז למה אדם עושה עבירה- אז למה אני מחליף לו את העבירה? כי הוא לא רשע, אלא הוא מבולבל על כל הראש. הוא לא יודע שזה אסור או את חומרת האיסור. זה לא קשור למצווה הבאה בעבירה.

ה' יעזור לנו. זהו קרב מאסף. והכוונה שהקרב גמור אבל אם אני יכול שיהרגו לי פחות חיילים אז עשיתי דבר גדול, זה מה שנקרא קרב מאסף. שבט דן שמאסף לכל המחנות. שבט דן- שימשון מאסף לכל המחנות. גם זה מצווה גדולה הקרב שמאסף לכל המחנות.

==

==