שיעורי הרב שלמה אבינר

משתמשי האתר היקרים! נשמח לתרומות ע"מ להמשיך את פעילות האתר ולשדרגה. תודה!

אשה נאמנת על כשרות?

מתוך שיעורי הרב שלמה אבינר

גרסה מ־19:59, 29 בנובמבר 2015 מאת Maale (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן " == אשה כמשגיחת כשרות? == [ראיין והוסיף מקורות: הרב מרדכי ציון] ש: אפשר למנות אשה משגיחת כשר...")

(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)

אשה כמשגיחת כשרות?

[ראיין והוסיף מקורות: הרב מרדכי ציון]


ש: אפשר למנות אשה משגיחת כשרות?

ת: הגר"מ פיינשטיין מתיר מפני שעד אחד נאמן באיסורין אך מפקפק מדין שררה (עי' רמב"ם, הלכות מלכים א ה), ולמעשה מתיר במקרה מיוחד של שעת הדחק של אלמנה בלי פרנסה (שו"ת אגרות משנה יו"ד ב מד-מה). וכן שו"ת משנה הלכות מדגיש שהגרמ"פ התיר רק בנסיבות אלה, אך באופן כללי אין לסור מקבלת אבותינו הקדושים ואין למנותה משגיחה. ויש עוד תקלות בגלל שעות עבודה שנתקלת בבעיות של ייחוד (שו"ת משנה הלכות ז כג מהדורא תנינא). ועיין בשו"ת תשובות והנהגות (א תכו), שכתב הג"ר משה שטרנבוך, שמשגיחה המדקדקת במצוות עדיפה מאשר משגיח שאינו מדקדק במצוות, אך ראוי לציבור לחפש תמיד משגיחים דוקא משום צניעות.


ש: אבל שמעתי שבכלל יש מחלוקת אם אומרים שאשה נאמנת באיסורין?

ת: זה תלוי במחלוקת בין רש"י שלומד דין נאמנות באיסורין מתרומה ,שחיטה וניקור לבין תוס' שלומדים מדין אשה שנאמנת על נדה (רש"י גיטין כ ב. תוס' שם). אך הלכה למעשה אשה נאנמת, שאם לא כן, איך אתה אוכל בבית ממה שאשתך מבשלת?!... ועיין דברי הגרי"ד סולוביצ'יק בנפש הרב את הסיפור על ר' אייזל חריף שרצה לתבוע לדין תורה את הנודע ביהודה על חמשה רובל בענין זה (פעם אירע באחת מאסיפות הרבנים דפולין שהג"ר אייזיל חריף טען, שלאחר מאה ועשרים שנה בדעתו להביא את הנודע ביהודה לדין תורה על הפסידו חמשה רוביל, שבתשו' ע"ב-ע"ג בחלק אה"ע [סי' קמא] תיאר את החכם הספרדי הבכר דוד [מקונשטנטינא] בתוארים כה מופלגים ומופרזים, שהלך הוא [ר' אייזיל] וקנה לו את חיבורו דברי אמת בחמשה רוביל, וכעת, לאחר שדפדף בו ועיין בו קצת, לא מצא בו מאומה, ונמצא שהגאון הנודע ביהודה הוא הוא גרם לו את ההפסד הזה של ה' רוביל. והיה שם באותה האסיפה הגר"ח מבריסק, ושאלהו תיכף – מה דין עד אחד נאמן באיסורים בנשים. וענהו הג"ר אייזיל, דודאי אמרינן לי', שהרי מעשים בכל יום שאנו סומכים על נשותינו בעניני כשרות וטהרה, וכל זה מיוסד אדינא דע"א נאמן באיסורים. וענהו הגר"ח, שיש בס' דברי אמת סימן בנדון הזה, בו הוא מביא דעה כמה מן הראשונים שבאמת לא שייך כללא דע"א נאמן באיסורים באשה, וטעמא דסמכינן אנשי דידן לענייני טהרה וכשרות הוא כסברת הגמ' פסחים [ד ב] בחבר שמת והניח מגורה מלאה פרות, דחזקה על חבר, כלומר דאיכא רובא דליתא קמן שהכל מעושר, וה"נ בנשי דידן, סמכינן ארובא דליתי' קמן. ואז הוסיף הגר"ח ואמר שכדאי הוא לשלם כל חמשה הרוביל בעד סימן זה בלבד. נפש הרב עמ' רלד-רלה).


ש: אולי בכלל ראוי להחמיר לא לסמוך על עד אחד נאמן באיסורין...?

ת: והגר"ח מבריסק היה מאוד ירא מכל חשש איסור, וכפי שהג"ר שמחה זליג – דיין של בריסק – סיפר להגראי"ל שטיינמן שפעמים היה להגר"ח מערכה שלימה לחשוש מכל מיני חששות על תבשיל שהוגש לפניו שיהיה המאכל אסור באכילה, אפילו משום תקרובת עבודה זרה וכהנה חששות רחוקות, והג"ר שמחה זליג שהיה המורה בבריסק היה אומר להגר"ח שהתבשיל כשר, והגר"ח אמר: נו, עד אחד נאמן באיסורין וכך הסכים לאכול (אעלה בתמר – מתורת בריסק עמ' נו). והגר"מ פיינשטיין היה אומר חשבון בשם אביו, רבי דוד, שמי שסומך על הדין, שעד אחד נאמן באיסורים, וסומך על כל השגחה כשרה, אז בכלל לא נחשב כחטא אם נתגלה שהמשגיח טעה! אבל מי שלא סומך על הדין שעד אחד נאמן, רק על חשבונות של עצמו וטוען שהשגחה זו אפשר לסמוך עליה, וזה א"א לסמוך, ונתגלה שטעה בחשבונותיו, נחשב כשוגג (מסורת משה עמ' רג).


ש: לכן בבית פרטי אין שום פקפוק לסמוך על אשה?

ת: מעשה רב: שלחתי משלוח מנות להג"ר אליהו בקשי דורון הראשל"צ וקיבלתי בחזרה בקבוק יין מיקבי המשפחה כאשר מצוין על התוית: "בהכשר הרבנית" (ביקשתי מהרב את התוית וצילמתי וצירפתי אותו – מ"צ).


  • פורסם בשאילת שלמה 388