שיעורי הרב שלמה אבינר

מופיע בפרשה (בהר- בחוקותי) "לא תונו איש את עמיתו" ונלמד מזה הונאת ממון וגם הונאת דברים שאסור להעליב אנשים.

האם גם ילד קטן אסור להעליב? כן, גם הוא בן אדם וגם אותו אסור להעליב.

גמ' בבא קמא- אדם שפצע ילד קטן צריך לשלם כמו שפגע במבוגר. ואת כל הנזקים, צער, נזק בושת. מהרגע שהוא מתבייש אתה צריך לשלם על זה. כמובן שישנה שאלה מעשית לשם כסף- שזה יבלע בתקציב, אלא שקונים לו סגולה, שזהו דבר בעל ערך שנשמר. ויש המציעים ספרת תורה. אז הנה אתה רואה שצריך לשלם.

השאלה היא מה עם ההורים והמורים שצריכים לתת לו על הראש מידי פעם?

תשובה: מה שהכרחי בשביל החינוך- אז מותר. מותר למורה לתת לתלמיד ציון נמוך כדי שיחזור בתשובה. וכן להעיר לו כשמפריע בכיתה. וגם להורה. במקרים קיצוניים שהאבא או המורה מכים את הילד והורגים אותם בטעות- פטורים כי זה לשם מצווה, כמובן שזה רק בתאוריה, וזה היה כך בימים שעברו אך לא בימינו. נהגו המורים לבקש סליחה מהתלמידים אם הם נעלבו מהמורים, וכן ההורים. מבקשים סליחה אם זה לא היה מוצדק. שלפעמים באים עצבניים ואז מעליבים את הילד בסיבה לא מוצדקת. וזה חורבן עולם. זה יותר חמור להעליב ילד קטן, מבוגר יש לו עור של פיל ומה אכפת לו מאנשים שונים ומשונים. אבל ילד קטן- הבית הוא החוף מבטחים, ואם הוא לא מרגיש בו בטוח ומוגן- כל עולמו חרב, הוא יכול לפתח חרדת נטישה, שלא רוצים אותו. שמשדרים לו שהוא לא רצוי ומנוכר. ולכן אם בטעות מעליבים אותו שלא בצדק- אז צריך לשבת על ידו ולומר לו- נכון שמקודם כעסתי עליך? וחשבת שאני לא אוהב אותך? ואני רוצה להיפתר ממך? אז לא, אני לא רוצה להיפתר ממך, פשוט הייתי מעוצבן, סליחה.

לפעמים הילד כ"כ נעלב עד שהוא לא יכול לענות, ובשביל זה עושים ציור. ציור אחד מציירים אבא, ציור שני מעליב אותו ציור שלישי הילד בוכה, ציור רביעי האבא מבקש סליחה. אבל מצטבר אצלו שאין לו איפה להניח את הרגליים בעוה"ז. בבית הספר בוודאי שהוא סופג עלבונות וכן בגן. אין לו שם מרפקם, הוא לא יודע להילחם, הוא רגיש. בגן הוא סופג ובבית הספר בוודאי, והבית צריך להיות אמבטיה חמה בלי שאלות ודרישות. מקום אחד שבו הוא מרגיש בטוח ומוגן וטוב.

הזכרנו פעם, לעולם יהיה אדם זהיר באונאת אישתו כי דמעתה מצויה, אומר המהר"ל כי אין לה מקום מבטחים. אתה הבעל שלה- אתה המקום מבטחים שלה, ולכן להעליב אותה זה יותר חמור מאשר להעליב כל אחד אחר!

אז אם מענישים או צועקים על ילד שלא בצדק- אז צריך להתפייס. וגם אם זה בצדק, הוא לא מסוגל להבחין אם זה בצדק או לא, כי הוא ילד קטן. הוא לא מבין את יסוד הסיבתיות. כמו כת המתקלאמין אשר לא מבינים את הסיבתיות. הוא שובר את הכוס והוא לא מבין שכועסים עליו בגלל שהוא שבר את הכוס. הוא לא מבין למה הוא אכל את השוקולד מהמגירה ואז הוא חטף סתירה, הוא פשוט לא יודע. ולכן גם אם צועקים לעיו בצדק, נגיד, אח"כ צריך להתפייס.

איך אומרת הגמ' " ונקלה אחיך לעיניך" אחרי שהוא קיבל מכות- הוא אחיו. זהו נגמר, צריך להתפייס איתו.

על כל פנים ילד קטן זה לא הפקר ואי אפשר סתם לצעוק עליו ולהעליבו בגלל שהוא לא מגיב ועונה. ההיפך, זה הפוך, זה יותר חמור להעליבו.

זה היה נהוג אצל ילדי הנצרות. שהיו חיילים לאפיפיור אשר נתנו מכות מוות לילדים קטנים. והם הסבירו את זה שיש בילד הקטן שטן קטן וצריך להוציא אותו ממנו, ולכן נותנים לו מכות רצח בשביל להוציא את השטן הזה מהם ואז הם יהיו נורמאלים. אגב, הבנות לא צרי לתת להם מכות כי הם הם עצם השטן.

אח"כ אמרו סיפורים שונים לגבי הנשים. אבל הציקו הצקת מוות כי צריך להוציא מהם את השטן. אנחנו אומרים לא נכון, הילדים הם הבל פה אשר לא יצא ממנו דבר רע.

יש חרש שוטה וקטן, הם אנוסים. הם לא מבינים כלום מהחיים שלהם. הילד הוא אנוס עם כל השטויות שהוא עושה. הוא לא מבין שזה רע, ולכן צועקים עליו והוא נפחד- מתי יצעקו עליו ומתי לא. אי וודאות. כי הורה לפעמים כועס עליו ולפעמים לא כועס, והוא ילד קטן ולא מבין את הכללים.

ולכן כפי שאנו מסבירים, צריך להיזהר בכבוד כל אדם וכל שכן בכבודו של ילדיו ותלמידיו כפי שהבאנו א. זה מרסק אותו לחלוטין. ב. זהו ניסיון של כל רגע ורגע, ולכן צריך לעבוד על זה קשה.