שיעורי הרב שלמה אבינר

משתמשי האתר היקרים! נשמח לתרומות ע"מ להמשיך את פעילות האתר ולשדרגה. תודה!

אני מאוהב בחומש רש"י (מאמר)

מתוך שיעורי הרב שלמה אבינר

גרסה מ־19:57, 7 במאי 2019 מאת Maale (שיחה | תרומות)

(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)

אני מאוהב ברש"י. כמובן, קודם, יש לי חרדת קודש כלפי רש"י, אך מיד אחר כך אני מאוהב בפירושו על התורה.

אם היו מספרים לי שקיים פירוש כזה מופלא, לא הייתי מאמין, שהרי אנו אנשים רציניים ביקורתיים. אבל כיון שראיתי במו עיניי, פעם אחר פעם, אני חייב להודות: זו אחת היצירות המופלאית ביותר בהוויה.

יש מליצה, מילתא דבדיחותא. כידוע ד' הסתכל בתורה וברא את העולם. אבל האם הסתכל בחומש עם פירוש רש"י או בלי פירוש רש"י? ודאי עם פירוש רש"י! שהרי כתוב בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ. אל תקרא "בראשית" אלא "ברש"י". כמובן, אין זו מליצה בעלמא, אלא אמת עמוקה.

לו מנינו את כל המעלות של פירוש רש"י, אין אנו מספיקים. אבל פטור ללא כלום, אי אפשר, בלי שמנה שיר המעלות.

א. פירוש תמציתי, קצר, לענין, בלי מילה מיותרת. כל מילה מדוייקת, שקולה. בדומה למשניות של רבי יהודה הנשיא.

ב. פירוש ברור, בהיר, מובן. מספרים שפעם רש"י ראה אבא שמתקשה להסביר פסוק לבנו. אמר לעצמו: אני אכתוב פירוש שגם ילד יוכל להבין.

ג. אוצר אדיר של תורה שבעל פה, מי שבקיא בפירוש רש"י, נעשה בקיא עצום בתמצית התורה שבעל פה.

ד. יחד עם פשטותו, זהו פירוש עמוק שבעמוקים. מספרים שבזקנותו, הגאון מווילנא הקדיש כל ימיו רק ללמוד פירוש רש"י.

ה. אוצר בלום של יסודות האמונה. כמובן, יש ספרי אמונה רבים, אך מי יוכל לקרוא כולם, ומי יוכל לזכור כולם. חסד עשה ד' עם עמו שכאן אנו מוצאים את כולם, מצורפים לפסוקי התורה, כך שכמו שאנו זוכרים את הפסוק, כך אנו זוכרים אותו יסוד.

ו. ספר מוסר ותיקון מידות טובות. גם כאן יש ספרים רבים, ומצוה להגות בהם, אך לא כל אדם עומד בזה, והנה בפירוש רש"י תמצא את כל ההדרכות המוסריות הנצרכות לחיים.

ז. פירוש זה הוא הפשט. ודאי גם רמז, דרש וסוד, הם קודש, קודש קודשים. אך קודם כל, ולפני הכל – פשט! אין זאת אומרת שרש"י אינו מביא מדרשים, אך רק כאלה שמתיישבים עם פשוטו של מקרא.

ח. רגש. על אף שכאמור, דרכו של רש"י לקצר, לפעמים, כאשר הוא רואה זאת לנכון, הוא מאריך, וחודר לעומק הלב ומרגש עד דמעות. כמו למשל על הפסוק "מתה עליי רחל" (בראשית מח ז). מספרים שפעם רב כתב פירוש על התורה והביאו אותו לרבי צדוק הכהן מלובלין, דפדף בו ודחה אותו. שאלוהו למה. השיב: הוא אינו מביא רש"י על פסוק זה. שוב שאלוהו: וכי מחבר חייב להביא כל פירוש רש"י?! - ודאי לא, השיב ר' צדוק, אבל את הרש"י זה ,הוא חייב. אגב, על רש"י זה יש מנגינה מיוחדת של המלמדים האשכנזים.

לכן לא נתפלא על כך שנכתבו מאות פירושים על רש"י על ידי גדולי עולם.

לכן לא נתפלא שיש הוצאות אין ספור של רש"י בצורות שונות. יש גם רש"י פורמט כיס שאפשר להתהלך בו בכל מקום, וגם בצבא, ודווקא בצבא.

לכן לא נתפלא מכך, שכל עם ישראל, שבימינו כולו הולך למילואים, אז כולו למד פירוש רש"י, מקטן ועד גדול.

לכן לא נתפלא שהסופר שמשון מלצר, שלא בין יראי השמים ייחשב, בכל זאת כתב שיר "אשירה לרש"י" בו הוא מקונן על הדור הצעיר שאינו לומד רש"י ומספר את זכרונותיו הנרגשים והעמוקים מפירוש גדול הפרשנים (http://www.daat.ac.il/daat/vl/melzer/melzer01.pdf). נכון שהוא לא היה ירא שמים, אבל אנו אומרים כדברי הרמב"ם בהקדמת שמונה פרקים "קבל את האמת ממי שאמרה". הרי גם כל בוקר אנו אומרים בתפילה "מה טובו אוהליך יעקב" שנאמר על ידי בלעם הרשע, וכן להבדיל אלפי הבדלים שמשון מלצר (ועיין תוספת ברכה עה"ת לבעל תורה תמימה - במדבר כד, ה - שמביא רשימה ארוכה של מאמרים ועניינים בתורה ובחז"ל הנאמרים על אנשים בעייתים).

לכן לא נתפלא, למשל, שהוצאת קורן המהודרת טרחה ועמלה עמל עצום להוציא חומש רש"י, תוכן קדוש בלבוש מהודר, וגם דבר גדול עשתה שהשלימה את כל המדרשים שרש"י מצטט, שעל פי רוב אינינו מכירים אותם בעל פה, וגם צירפה בסוף איורים מרהיבים. חג הוא לנו.

ולכן לא נתפלא למשל על "רש"י כפשוטו" והוצאות דומות, שמצרפות ביאור קל ומדויק על רש"י.

אשרינו שיש לנו רש"י על החומש. בו נקרא מידי שבוע בשבוע, עוד ועוד. וכן נחזיק חומש-רש"י-כיס ובו נעיין כל רגע פנוי.

לפעמים מביאים לי ספר חדש. ב"ה לא חסרים. לא אלמן ישראל. כל הזמן יוצאים ספרים. אני מדפדף ואומר: אני מעדיף חומש-רש"י. ומוסיף: אין בכך עלבון, אלא אדרבה, שבח עליון, להיות פחות מרש"י.

ברוך אתה ד' אלהינו מלך העולם, אשר נתן לנו חומש-רש"י.

  • פורסם בשאילת שלמה 575

==




























==