שיעורי הרב שלמה אבינר

אל תשלח משלוח מנות לא בריא

[אתר כיפה]

טעם ראשון למצות משלוח מנות הוא לספק מזון לעניים (תרומת הדשן סי' קיא), אז בודאי שיש לספק מזון בריא. טעם שני הוא להרבות אהבה ואחוה ושלום ורעות (מנות הלוי בהקדמתו לפירושו למגילת אסתר), גם זו סיבה טובה לספק מזון בריא.

מרכיבים מאד לא בריאים במזון הם סוכר, שומן וקמח לבן. אמנם כבר עבר ט"ו בשבט ובכל זאת אפשר לשלוח פרות ארץ ישראל.

נביא כמה מדברי רבינו הגדול הרמב"ם על רפואה מונעת ומזון בריא שהם עדיין תקפים בזמננו.

"יאכל דברים המועילים לגוף, אם מרים אם מתוקים, ולא יאכל דברים הרעים לגוף אף על פי שהן מתוקים לחיך" (הלכות דעות ג ב).

"כי האדם, שיבוא ויאכל מזון ערב לחך, טוב הריח, מאכל תאווה, והוא מזיק ומקלקל, ולפעמים יהיה סיבה למחלה קשה או למיתת פתאום ,הרי זה והבהמה שווים. ואין זה מעשה האדם באשר הוא אדם, כי אם מעשה האדם באשר הוא חי, נמשל כבהמות נדמו" (שמונה פרקים ה).

"אני מייעץ לכל החסידים שלא יתנהגו במנהג אנשים רבים אשר ינהיגו עצמם כבהמות אשר ילכו אחר הערבות במזון ולא יראו בו אלא מה שהוא יותר מוטעם לפה ולא דבר אחר. אבל ראוי לכל איש שיבחן בניסיון איזה מן המאכלים ואיזה מן המשקים ואיזה מן התנועות יזיקוהו – וירחיקן...

ויבדוק וכל מה שיועילו – יכוון אליו, וכל מה שיזיקו- ירחיקהו. כי מי שיתנהג כן ימעט שיצטרך לרופא ויהיה בריא תמיד" (פרקי משה ברפואה יז 20. מובא בספר רופא הנפשות 71).

"לו הנהיג האדם עצמו במחשבה כמו שינהיג את בהמתו אשר ירכב עליה, היה ניצל מחוליים רבים [ורעים]. וזה, כי אתה לא תמצא אחד מבני האדם אשר ייתן מספוא לבהמתו יותר מדי, אלא ישערו אליה לפי מה שתוכל לסבול. אך הוא יאכל יותר מדי מבלי שיעור ומחשבה .וכמו כן, יחשוב כל אחד ענייני תנועת בהמתו ויניעה כדי שלא תעמוד ותחלה – והוא לא יעשה זה בגופו ולא ישים מחשבתו בהתעמלות, אשר היא העיקר הגדול בהתמדת הבריאות ובדחיית רוב החוליים, אלא יעלים עיניו מתנועות הגוף כמו שיעשו אנשי החוכמה, אשר ישקדו היום והלילה כולו.

ואם החי שאינו מדבר כסוס וכחמור וכגמל, משוער בהנהגתו, וישערו בעליו המספוא ולא יאכילוהו בלא שיעור, איך לא ישער האדם אוכלו עד שיאכל כפי התאווה ולא כפי מה שיסבול" (הנהגת הבריאות א 3. ספר הקצרת ה 2. פרקי משה ברפואה יז 4. מובא בספר רופא הנפשות שם).

בכלל, יותר חשוב לתת מתנות לאביונים וצדקה מאשר לספק מזון לאנשים שיש להם אוכל בבית, כדברי רבינו הרמב"ם:

"מוטב לאדם להרבות במתנות אביונים מלהרבות בסעודתו ובשלוח מנות לרעיו, שאין שם שמחה גדולה ומפוארה אלא לשמח לב עניים ויתומים ואלמנות וגרים, שהמשמח לב האמללים האלו דומה לשכינה שנאמר: להחיות רוח שפלים ולהחיות לב נדכאים" (הלכות מגילה ב יז).

• פורסם בשאילת שלמה 378