שיעורי הרב שלמה אבינר

משתמשי האתר היקרים! נשמח לתרומות ע"מ להמשיך את פעילות האתר ולשדרגה. תודה!

אישה חברת-כנסת?! (מאמר)

מתוך שיעורי הרב שלמה אבינר

גרסה מ־11:03, 18 ביולי 2016 מאת Maale (שיחה | תרומות) (Maale העביר את הדף אישה חברת-כנסת?! ל־אישה חברת-כנסת?! (מאמר) בלי להשאיר הפניה)

(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)

אישה חברת-כנסת?!

מאז קום המדינה ועוד לפני כן ביחס למוסדות הנהגת היישוב, פסקו רבותינו אם אשה רשאית על פי תורה להיבחר לתפקיד הנהגה.

החרדים מאז ומעולם התנגדו בכל תוקף והחילוניים תמכו בכל תוקף. באשר למזרחי, כדרכו בקודש, הן ולאו ורפיא בידיה, גם בעד וגם נגד, תמיד מחליט באומץ שהוא בעד פשרה, וכל מה שנשאר להכריע הוא איפה בדיוק עוברת הפשרה.

הפולמוס החל בשבת תרע"ח לגבי בחירת הוועד של יהודי ארץ ישראל. בשנת תרע"ט התקיימה ועידת המזרחי בירושלים, הנציגים הירושלמיים סברו כמו רבני הישוב הישן ואסרו. לעומתם הנציגים מיפו היו בעד אפשרות לאשה להיבחר. כיון שנעשו לשתי מחנות, המקילים הציעו לבקש הכרעת מרן הרב קוק, מתוך מחשבה שכיון שהוא מצא פתרון לקולא לגבי היתר המכירה בשבת שמיטה, כל שכן שיתיר בבעיה זו שהיא בעיניהם קלה הרבה יותר. מאותה סיבה סירבו המחמירים למסור לו את ההחלטה, ונימקו שאין צורך לשאול רב, כי כולם יודעים שאסור. נוצר תוהו ובוהו באסיפה. לכן הגיעו למסקנה משותפת, שבמקום לפנות למרן הרב קוק, יפנו לרבני בני סמכא בארץ ישראל וככל אשר יאמרו להם יעשו. כמובן אותם "רבני בני סמכא" כללו גם את מרן הרב קוק.

אבל שוד ושבר, כניגוד לצפיות השטחיות, מרן הרב קוק הביע דעה חריפה נגד האפשרות לנשים להיבחר והסביר שהיא "פוגעת באופן ישיר בעצם היהדות" (כל הפרשה מבוארת באריכות בספר "חברה ודת" לפרופ' מנחם פרידמן עמ' 184-146).

מרן הרב קוק כתב שתי תשובות הלכתיות מפורטות בנדון (מאמרי הראיה 194-189), בהן הוא מבאר שזה בניגוד לצניעות לערבב את הנשים בחיים הציבוריים:

"הנה בדבר הדין אין לי מה להוסיף על דברי הרבנים שקדמוני. בתורה בנביאים ובכתובים, בהלכה ובאגדה, הננו שומעים קול אחד, שחובת עבודת הצבור הקבועה מוטלת היא על הגברים ש'האיש דרכו לכבש ואין האשה דרכה לכבש', ושתפקידים של משרה, של משפט ושל עדות, אינם שייכים לה, וכל כבודה היא פנימה. וההשתדלות למנוע את תערובות המינים בקבוצים היא כחוט חורז במהלך התורה בכללה. וממילא ודאי שנגד הדין היא כל התחדשות של הנהגה צבורית המביאה בהכרח לידי התערבות של המינים בהמון, בקבוצה ובמסבה אחת, במהלך החיים התדיריים של הכלל" (שם 189).

רק נציין שדברי מרן הרב קוק התייחסו לא רק לאפשרות של הנשים להיבחר אלא גם לבחור, שהוא עניין פחות חמור. אך גם הוא כרוך בהתערבות יתירה בחיי הציבור.

רבנו הרב צבי יהודה סיפר בנדון: "אבא זצ"ל התנגד לשתף נשים בסדרי בחירה. הסופר אז"ר התלונן על כך בחוברת קטנה בטענו שאין זה דמוקרטי, וביקש מתוך יחס של כבוד מאבא זצ"ל לשקול מחדש. הגאון ר' חיים עוזר כתב גיליון גדול בחריפות נגד זכות בחירה לנשים, אבל המילה 'אסור' לא הופיעה בו. אמנם אלה שהדפיסו את המועדה שמו אותה בכותרת, אבל בגוף דבריו אין היא נמצאת, כי 'אסור' הוא ביטוי אחראי. גם אבא זצ"ל התנגד, אבל לא השתמש במלה 'אסור'" (שיחות הרב צבי יהודה, בניין הבית עמ 55-54).

לכן גם בימינו, אם מפלגה דתית שוללת אפשרות של חברת-כנסת, האמת איתה.


  • פורסם בשאילת שלמה 367