שיעורי הרב שלמה אבינר

משתמשי האתר היקרים! נשמח לתרומות ע"מ להמשיך את פעילות האתר ולשדרגה. תודה!

איחולים (שו"ת)

מתוך שיעורי הרב שלמה אבינר

גרסה מ־17:20, 2 בפברואר 2017 מאת Maale (שיחה | תרומות)

(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)


אמירת שלום

ש: האם יש להשיב שלום או עדיף להקדים שלום?

ת: כל שיודע בחברו שהוא רגיל ליתן לו שלום, יקדים לו שלום. ברכות ו ב. ומעשה ברב ברוך ישר שאחרי תפילת שבועות בכותל בשנת תרצ"ד הלך הביתה עם שני ילדיו, ראה את מרן הרב קוק הולך במדרכה המקבילה, לקח את שני ילדיו כדי לעבור את הכביש ולברכו. אך מרן הרב בראותו שבא לקראתו, ירד אליו מן המדרכה והקדימו בברכת מועדים לשמחה. ספר דרך ארץ ונימוסים לרב ברוך ישר עמ' יב.


אמן על איחול

ש: מי ששומע אדם מאחל לחברו ברכות שונות, כגון מזל טוב, בהצלחה, שמחה ונחת וכדומה, האם צריך או מותר לענות אחריו אמן?

ת: יש לומר, בתנאי שזה רציני (כתב במ"ב רטו סק"ט: "איתא במדרש כששומע שאחד מתפלל דבר או מברך לישראל אפילו בלא הזכרת השם חייב לענות אמן וכו'". אמנם הנצי"ב, עמק שאלה סי' נג אות ב, כותב ש'חייב' לאו דווקא ואין זה אלא ממידת חסידות. וכן הוא באורחות חיים להרא"ה מלוניל. דיני עניית אמן אחר הי' קריאת התורה ס"ת סי' ג: "ראיתי בתשובת הגאונים שמותר לענות אמן אחר הרחמן שבסוף ברכת המזון וכן מפורש הלכות גדולות וכן עיקר". ומובא בשו"ת יחוה דעת ג ט. וערוך השולחן או"ח רטו א, מסביר שמקיים בזה מ"ע של ואהבת לרעך כמוך. מובא בפסקי תשובות רפב אות ב, בשם החוות יאיר בספרו מקור חיים שיש לענות אמן אחר מי שבירך לעולה לתורה ולכוון בזה למצות ואהבת לרעך כמוך. והגרש"ז אוירבך היה מזהיר לדקדק לענות אמן אחרי ברכות ללא שם ומלכות ואיחולים. הליכות שלמה פרק יב הערה 68. כל זה מובא בפסקי תשובות רטו אות ז ושו"ת קול מנחם להאדמו"ר מקאליב או"ח א רמה – מ"צ).