שיעורי הרב שלמה אבינר

עניית אמן

א. על הש"ץ להמתין עד שלפחות רוב הציבור (ויש אומרים כל הציבור) יסיימו לענות אמן לפני שיתחיל בברכה הבאה בחזרת הש"ץ או בהמשך הקדיש. אם הש"ץ אינו ממתין בין הברכות או חלקי הקדיש כדי שהציבור יספיקו לענות אמן, לדעת רוב ככל הפוסקים, אסור לציבור לענות אמן. אך השומע ברכות הנהנין, ברכות השחר וכדומה, ואינו מתכוון לצאת מדין שומע כעונה, אינו צריך להיזהר בנ"ל (בחזרת הש"ץ וקדיש אפילו כשאינו מתכוון לצאת ידי חובת התפילה מדין שומע כעונה, יש להיזהר בכך) (מ"ב ס"ק קכד. כף החיים).

ב. יש לומר אמן מעט באריכות (שו"ע קכד ח. מ"ב קכד ס"ק לו).

ג. יש להפסיק מעט בין ענית אמן לאמירת יהא שמיה רבא (מ"ב נו סק"ב).

ד. יש להיזהר לא להתחיל לענות אמן לפני סיום שמיעת המילה האחרונה של כל ברכה וקדיש (מ"ב קכד ס"ק לה(. הבעיה מצויה למשל, כאשר הש"ץ מאריך בניגון בסיום ברכות, ויש מהציבור שבטעות עונים אמן עם התחלת סיומת הנגינה, למרות שלא הסתיימה אמירת המילה האחרונה מהש"ץ.

ה. יש לש"ץ להיזהר שלא להאריך באמירת "ואמרו אמן", שהרי חלק זה נאמר אחרי סיום עיקר הקדיש ויש

בכך הפסק בין הקדיש לעניית אמן מהציבור (מ"ב נו סק"ב. קכד, ל).

ו. כאשר אדם מוציא אחרים באמירת ברכותיו כגון בקידוש ובהבדלה, עליו להיזהר שלא להמשיך לברכה הבאה עד שכל הציבור יסיימו לענות אמן, שהרי היוצאים ידי חובה בשמיעה צריכים לשמוע את כל הברכה, ולא לענות אמן בזמן זה. למשל יש לחכות לפני שמתחיל בברכת מקדש השבת עד שיסיימו לענות על פרי הגפן (שו"ע קכד, ח-ט).

תפילין

א. הלכה למשה מסיני שהצד החיצוני של רצועות התפילין יהיה שחור, לכתחילה שחור גמור. אם הצבע דהה, אך עדיין נראה כשחור, למרות שאם יתבונן יראה כאפור או כחול כהה, עדיין כשר. במצב בהיר מכך, צריך לצבוע את אותו חלק שהתקלף. גם אם כל הרצועות שחורות כהלכה, חוץ מקטע אחד, יש לצבוע את אותו חלק (שו"ע לג, מב). יש הרבה פוסקים שסוברים שאם הרצועות אינן שחורות כהלכה, מלבד שעבר על ההלכה של שחרות הרצועות, אינו יוצא כלל ידי חובת תפילין.

ב. מקום הנחת תפילין של ראש הוא עד סוף צמיחת שורשי השערות בקדמת הראש, ולא עד סוף גלישת השערות (פוני, למשל), וצריך שכל התפילין יהיו לפני המקום הנ"ל (שו"ע כז, י. מ"ב ס"ק לג).

ג. יש להיזהר שלא ישהו התפילין במקום חם (אפילו בתוך נרתיק), למשל ברכב. אם התפילין נשארו ברכב חם פעמים רבות, הן טעונות בדיקה, ויש המצריכים בדיקה אפילו על יום אחד אם היו בחום משמעותי (עיין שו"ע לט, י).

ד. אין להניח את קשר תפילין של ראש בגומא בתחתית הראש, אלא יש להניח את הקצה התחתון של הקשר בסיום הגומא כלפי מעלה, כך שהקשר יהיה מעל הגומא על העצם שמעליה. בדיעבד אם הניח בגומא יצא, בתנאי שהניח במקום גידול שערות (מ"ב כז ס”ק לה). יש לשים לב שרוחב הרצועה לא יקטן מ-12מ"מ, ובדיעבד מ-10מ"מ. לעיתים מצויה התכווצות הרצועה במקום קשירת תפילין של יד, ויש לתקן זאת (שיעורי תורה סי’ ג סעי’ לז).

ברכות

א. צריך לברך את כל הברכות בקול, כך שלפחות ישמיע לאזנו. אם ברך בלחש ולא שמע את המילים, יצא בדיעבד, בתנאי שאמר המילים בשפתיו. בנוסף יש באמירת הברכה בקול רם תועלת לכוונה (שו"ע קפה, ב-ג. מ"ב ס"ק ב-ג(. בתפילת עמידה יש מן המקובלים שסוברים שעדיף שלא ישמיע לאזנו, בתנאי שלא יבלע מילים.

ב. לאחר ברכת הנהנין אין לדבר או להתעסק במשהו עד שירגיש את טעם המאכל בפיו, ולכתחילה ימתין עד שיבלע מעט מן המאכל (יבי"א ה, טז).

• פורסם בשאילת שלמה 609