שיעורי הרב שלמה אבינר

גרסה אחרונה מ־14:54, 30 באוקטובר 2019

[ערך והוסיף מקורות - הרב מרדכי ציון]

הידור באחד מן הד' מינים

שאלה: אחד שיש לו אפשרות לקנות רק אחד מן הד' מינים מהודר, האם יש עליו חיוב לקנותו, או נימא היות שד' מינים הם מצוה אחת, וא"כ אינו נקרא מהודר בכלל, אם יש לו רק חלק מן המצוה מהודר, דכדי שיקרא מצוה מהודרת, צריך שיהיו כל חלקי המצוה מהודרים, וכמו מי שיהיה לו פרשה אחת מתפיליו מהדורת הכי נקרא שיש לו תפילין מהודרות?

תשובה: הרי להוסיף שליש הוא מצוה (שו"ע או"ח תרנו, א), לכן אין סברא לומר שאם אינו יכול להדר בכולם, יהיה פטור מלהדר בחלק. אך אם מדובר ביותר משליש, לכאורה הגענו לחקירה אם הידור מצוה הוא במצוה עצמה שמקיים אותה יותר טוב או שזו מצוה נפרדת (משנת יעבץ או"ח סי' סז. ברכת אברהם סוכה יא, ב). לצד הראשון, יש להדר במה שיוכל, ובצד השני, יתכן שאין לו זה היתרון.

הערות מ"צ:

בשו"ת משנת יוסף (יג, רעא אות ד), הג"ר יוסף ליברמן כתב ש"מסתבר שהעדיפות בארבעה מינים היא כפי סדר הנזכרים בפסוק: ולקחתם לכם פרי עץ הדר וכפות תמרים וענף עץ עבות וערבי נחל". וכ"כ בשו"ת אבני דרך (יא, צו), הגר"א פרינץ כי הרי מפורש "פרי עץ הדר", ומביא פוסקים רבים שסוברים כן, כולל: הגר"א שלזינגר מח"ס שו"ת שואלין ודורשין, המקובל הרה"צ גמליאל רבינוביץ, הגר"מ חלויה, הגר"מ גבאי והגר"מ פטרוינד. אמנם גם מביא גם שכתב לו הג"ר משה רחמים שעיו, מח"ס שו"ת מחקרי ארץ, שיש להעדיף את הלולב כי הוא גבוה וניכר יותר משאר המינים ובגמ' שבת (קלג, ב) בענין הידור מצוה כתוב "לולב נאה" ולא מוזכר אתרוג, עיי"ש.

ותלמיד חכם חשוב השיב לי: "לע"ד באתרוג דכתיב ביה הדר בפירוש. כעי"ז דומני בתיו"ט זבחים פרק י אף כי הברכה על הלולב. וצלע"ע".

סוכה עגולה

ש: סוכה עגולה כשרה (סוכה ז, ב. שו"ע או"ח תרלד, ב) משמע שא"צ דווקא ד' דפנות, ולכאורה א"צ שיהא עגול לגמרי אלא שיעור רוב העיגול במקום ב' דפנות וטפח [כזה: C], לפי"ז לכאורה ה"ה בעושה שתי דפנות בצורת משולש, היינו שהדפנות קרובות זו אצל זו, אם יש בהם שיעור רוב דפנות ,תהא הסוכה כשרה גם אם ליכא דופן שלישית טפח. והיינו שלא יהיה רווח גדול בין דופן לדופן כמלוא דופן, ולא מצאתי שיאמרו כן?

ת: הגרי"ז סולוביצ'יק אמר שאינה כשרה, כי לא די בסגירת ג' דפנות אלא צריך שג' הדפנות תהיינה בג' רוחות ולא ב' דפנות ברוח אחת. והביא הוכחה מזבחים ששאלו אולי צריך ה' דפנות (מובא בספר הסוכה השלם מילואים לפרק ה או טז). אך החזו"א כתב שזה נחשב לשלוש דפנות כיון שסגור משלוש רוחות, אבל הוא אמר זאת על עירובין, ולא בטוח שהוא הדין לגבי סוכה, ואינו דומה לסוכה עגולה שנחשבת לבעלת ארבעה דפנות (חזו"א או"ח סי' עב סק"ו. מובא בספר הסוכה השלם שם אות ה).

הערות מ"צ:

ועיין סיפרי שו"ת השואל (א, ס) בענין מי שיש לפניו שתי סוכות, האם יש להעדיף לישב בזו שיש לה ד' דפנות, על פני השניה שיש לה רק שלוש.

מי עדיף בסוכה – בן מעל בר מצוה או בן שהגיע לחינוך

שאלה: אחד שיש לו סוכה קטנה, ויכולים לישון שם רק ב' אנשים [הוא ועוד אחד] ויש לו שני בנים א' שהגיע לעול המצוות וא' שהגיע לגיל חינוך, את מי יש לו להעדיף. ולכאורה היה נראה דיש להעדיף את בנו שמחויב כבר מדאורייתא מבנו שמחויב רק מדרבנן, אולם מצד שני יש לדון דחיוב בנו שהגיע לחינוך הרי זה מצוה המוטלת עליו הגם שזה מדרבנן משא"כ מצות בנו הגדול אינו מוטלת עליו א"כ אולי חיוב שלו קודם. אולם יש עוד צד לדון מדין ערבות דהרי יש עליו חיוב ערבות והוא לדאוג שכל ישראל יוכל לקיים מצוות וא"כ שוב הוי כבר חיוב המוטלת עליו גם לדאוג עבור בנו הגדול. ואולי יש לדמות להך דאיתא במג"א (תרנח ס"ק יב) ובמג"א (רעא סק"א).

תשובה: יש מחלוקת ראשונים בענין חינוך קטן, לפי הרמב"ן (קידושין לא, א) האב חייב מדרבנן לחנכו, ולפי התוס' (מגילה יט, ב) הקטן חייב לקיים מדרבנן. לפי שיטת התוס' כיון שהבן הגדול חייב מדאורייתא והבן הקטן מדרבנן, הרי גדול קודם. אך גם לשיטת הרמב"ן, כיון שחובת הגדול מדאורייתא, האב צריך לסייע לו מדין ערבות, יותר מאשר לקטן.

והעירו הפוסקים שלא נהגו לקנות לקטן ארבעה מינים, בגלל הקושי הכלכלי של האב, אך מאידך חייבו אותו לקנות לבן הגדול (פסקי תשובות תרנז אות א).

וכבר נשאל בעל שו"ת משנה הלכות (ד, פב) אם עדיף שאשתו של אדם תלך לבית הכנסת לשמוע מגילה, והבן בן י"א יישאר בבית לשמור על התינוק ויקרא לעצמו. או שהאם תישאר ותקרא לעצמה והבן בן י"א ילך לבית הכנסת. והשיב שלשיטת התוס' האם עדיפה כיון שחייבת כמו מדאורייתא והבן מדרבנן. אך גם לשיטת הרמב"ן, האם עדיפה, כי האב יוצא ידי חובת חינוך אם הבן יקרא לעצמו, וגם כי האם חייבת והבן אין זה אלא מנהג טוב מדין חינוך – וכן הוא לעניננו.

הערות מ"צ:

בשו"ת חיי הלוי (ד, ג אות ג), נשאל הג"ר יוחנן סג"ל וואזנער, דומ"ץ דקהל תולדות יעקב יוסף דחסידי מסקווירא מאנטריאל: אחד שיש לו סוכה קטנה שיש מקום לאב ובנו הקטן, והגיע אורח, האם נדחה הקטן מפני הגדול שחייב מדאורייתא או אולי כיון שהאב חייב לחנך את בנו הוא קודם? והשיב: מסתבר שנדחה הקטן מפני הגדול, כעין שבנרות חנוכה מצינו דיש לדחות ההידור שלו מפני החיוב של חבירו. ולפי רוב הפוסקים, מצות חינוך הוא מדרבנן, ואפילו הסוברים שהוא מדאורייתא נראה שאינו חיוב מן התורה לחנך בכל מצוה. וצריך לחנך הבנים שידעו לחשוב גם על אחרים.

וכן בשו"ת שבט הקהתי (ה, קח), הג"ר שמאי קהת הכהן גרוס, דומ"ץ דחסידי בעלזא בירושלים, נשאל אותה שאלה, והשיב שדין ערבות שהוא מן התורה, בין בנו מעל גיל בר מצוה בין אורח, עדיף על חינוך בנו שהוא דרבנן.

• פורסם בשאילת שלמה 620

==

==