שיעורי הרב שלמה אבינר

משתמשי האתר היקרים! נשמח לתרומות ע"מ להמשיך את פעילות האתר ולשדרגה. תודה!

אל תחנך את בן זוגך

מתוך שיעורי הרב שלמה אבינר

גרסה מ־00:05, 15 בפברואר 2016 מאת Maale (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן " == אל תחנך את בן זוגך == [הרב שלמה אבינר] אל תחנך את בן זוגך. את, אל תחנכי את בעלך, ואתה, אל ת...")

(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)

אל תחנך את בן זוגך

[הרב שלמה אבינר]


אל תחנך את בן זוגך. את, אל תחנכי את בעלך, ואתה, אל תחנך את אשתך. לא לשם כך התחתנתם. אינני נגד מחנכים, מצוַה גדולה לחנך את הזולת, מצוַה עצומה, מצוַת המצוות. אולם אתם התחתנתם כדי להיות חברים. זה דבר אחר. נניח שאני תלמיד בית ספר. יש לי חברים ויש לי מורה. המורה שלי, הרב שלי, בא כדי לחנך אותי. אני ניגש אליו ואומר לו: הרב, אנא, חנך אותי. אני מרכין ראשי ומקשיב אל דבריו, ומתחנך.

אבל את חברִי בכיתה, לא מיניתי למחנך שלי. אתה חבר, זה דבר אחר. הוא יכול להיות לפעמים גם חבר וגם מחנך. זה יפה מאוד. כך הרמב"ם מפרש: "עשה לך רב" (אבות א ו), כלומר, החבר שלך. התייחס אל חבר שלך כאל רב שלך. אך זו החלטה שלי להתייחס אליו כך. זו ענווה גדולה. אך לא כתוב: קנה לך תלמיד, זה מגונה (רבי עובדיה מברטנורא שם).

כאשר התחתנת, לא קנית לך תלמיד. קנית לך חבר. אם חברך אומר לך: אני תלמיד שלך, חנך אותי. זה יפה מאד אבל אתה, אל תיזום לחנך אותו - ואולי הוא דווקא מעוניין, ומתבייש לבקש? אל תדאג, הוא אינו מתבייש. ואם הנך מסופק, שאל אותו: האם רצונך שאחנך אותך, האם רצונך לדבר אתי. Do you want to speak about it? , כמו שאומרים מעבר לאוקיינוס.

אך אל תפלוש לעולמו של בן זוגך ואל תתחיל להטיף לו מוסר. לאדם יש חיים קשים. הוא מסתובב בחוץ, בעולם שבו מבקרים אותו, עוינים אותו ומעירים לו הערות. בבית, הוא אינו מעוניין בחזית נוספת. הוא אינו זקוק לעוד פרקליט נגדו המתקיף אותו. בבית, הוא זקוק לעורך דין.

אתה עורך דין של בת זוגך. אתה מקיים יומם וליל "הוי דן את כל האדם לכף זכות" (אבות שם). נסה לראות את הצדדים הטובים.

אם בן זוגך רוצה שתשמש עבורו נציג מטעם פרקליטות המדינה, טוב מאוד, אך רק בתנאי שהוא רוצה. שאל אותו, אבל אל תכריח אותו. זה מעכיר את היחסים.

הרי יש הלכות תוכחה. אין מתנפלים סתם על אדם כדי להוכיחו. יש תנאים. התנאי הראשי הוא "כשם שמצוַה על האדם לומר דבר הנשמע, כך מצוַה עליו שלא לומר דבר שאינו נשמע" (יבמות סה ב).

האם דברינו נשמעים? האם אזניו כרויות לשמוע? האם הזולת פנוי נפשית לשמוע?

עובדת היותו בן זוגך, אינה מעניקה לך רשות לומר לו כל מה שעולה על דעתך, להוכיח אותו, לחנך אותו, לתת לו על הראש, להרעיף עליו הדרכות: עשה כך ועשה כך.

הנח לנפשו. תן לו לפלס דרכו כפי עניינו. לפעמים זו אלימות לכפות את עצמו כמחנך של זולתו. מי ביקש זאת מידך?!

שמא תאמר, אין זה סתם זולת, זה בן זוגי - אשתו כגופו. קל וחומר שעליך להניח לו. מילא, הזולת, כאשר הנך מחנכו בלי שביקש זאת, הוא מנתק מגע, מגיף תריס או הולך לו למקום אחר. אבל בין בני זוג אין זה אפשרי. הם חיים ביחד.

אם כן, מי יחנך את אשתי? אל תדאג, העולם מלא מחנכים! אתה, היה קודם כל חבר טוב.