שיעורי הרב שלמה אבינר

משתמשי האתר היקרים! נשמח לתרומות ע"מ להמשיך את פעילות האתר ולשדרגה. תודה!

ויחי ע''ה - מהו הקץ שיעקב מנסה לגלות

מתוך שיעורי הרב שלמה אבינר

גרסה מ־17:21, 13 במאי 2015 מאת Maale (שיחה | תרומות)

(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)

יעקב מנסה פעמיים לגלות לבניו את הקץ אך ד' מונע ממנו. מדוע ד' מונע ממנו, ומהו הקץ?

שיעור שהועבר בתאריך: י טבת התשע"ה

שיכתוב השיעור:

"ויחי יעקב" רשי- מדוע פרשה זו סתומה, (הכוונה שאין מרווח אותיות לפני כן) לפעמים יש פרשה פתוחה, שעד סוף השורה ריק. יש פרשה סתומה, לא שורה חדשה אלא תשע אותיות, וכאן אין כלום, שום מרווח. רשי מסביר: לפי שנפטר יעקב אבינו נסתמו עיניהם וליבם של ישראל מצרת השיעבוד שהתחילו לשעבדם. דבר אחר שביקש לגלות את הקץ לבניו ונסתם ממנו. (בראשית רבא).

הפתוחות והסתומות, שזה מסורת מסיני, ועזרא הסופר סידר את הכל, זה מיועד לתת רווח בין עדר לעדר ע"י רבש"ע למשה רבינו כדי שיתבונן, יחשוב, יעכל, רוחנית את הדברים וכאן אין.

מה כאן אין מה להתבונן ולחשוב? לא. נסתמו עיניהם וליבם של ישראל. עוד לא השיעבוד אומר רש"י התחילו לשעבדם. התחלה, קצת. אין צורך להשאיר מרווח לחשוב, הרי לא מסוגלים לחשוב בגלל השיעבוד. השיעבוד סותם את הלב וסותם את העיניים.

אך משה רבינו לא היה בשיעבוד! נכון, אך התורה זה לעם ישראל, ולעם ישראל יש סתימה אז גם למשה רבינו יש סתימה. השיעבוד הוא גורם בלבול, הוא סותם את הלב מלהבין מה קורה. עד כדי כך שלא רצינו לצאת ממצרים. 80%, וחמושים יצאו, 80% לא רצו לצאת, רק 20%, וגם מי שיצא בא בטענות, למה הוצאתנו, זכרנו את הדגה, העניים נסתמות, לא רואים את המציאות כמו שצריך.

"ויאחזו בני ישראל בארץ גושן" אך אסור להאחז שם, זה זמני. לעומת יעקב רבינו "לגור בארץ באנו".אז השיעבוד סותם את העניים ואת הלב עד כדי כך שלא רצינו לצאת. היה צריך לצאת ביד חזקה ובזרוע נטויה. בכח. כמו בימינו שהיה צריך "ביד חזקה ובזרוע נטויה ובחימה שפוכה" (יחזקאל כ לג), יציאת מצרים ביד חזקה ובזרוע נטויה. קיבוץ גלויות זה גם עם חימה שפוכה. כי נסתמו.

כשנפטר יעקב אבינו, הוא מעל הזמן, מעל המרחב, מעל המקום, מעל הנסיבות. כשהוא ניפטר אז לא מבינים מה יהיה.

"דבר אחר ביקש לגלות הקץ לבניו ונסתם ממנו הקץ" לא יודעים מתי יגיע הקץ. וכן (מט א) ויקרא יעקב לבניו ויאמר לבניו אגידה לכם את אשר יקרא באחרית הי מים, רשי – ביקש יעקב לגלות את הקץ ונסתלקה ממנו שכינה התחיל לומר דברים אחרים) פעמים ניסה לגלות את הקץ ופעמיים נסתלקה ממנו שכינה. מדוע ד' לא רוצה שנדע מתי הקץ? סובלים בגלות ולא יודעים מתי זה יגמר, מדוע לא מגלים את הקץ? מה הסיבה?

קודם כל מי אמר שזה יועיל, יגיד הקץ עוד אלפיים שנה, כולם יתייאשו וישברו, או הפוך, הקץ עוד שבוע, אז זה לא מפריע להם. אך אולי יודעים ולא מגלים? אלא הוא סתם את הקץ, הקץ סתום, הקץ אינו דבר פשוט, אתה מסתכל על הקץ באופן פרקטי לא יהיה מלחמות יהיה כלכלה וביטחון, זה קץ. אתה לא מבין מה זה הקץ? שהקץ זה דבר עמוק מאוד. הרב קוק כותב ח"ו שאנו מחכים לקץ שיפתור לנו את הבעיות אלא זה בשביל דביקות אלוקית, זה דבר עמוק. יש מליצה, למה לא בא בן ישי גם תמול גם שלשום אל הלחם, אמר שאול למה דוד לא בא גם תמול גם שלשום בשביל הלחם.

רמבם "לא נתאוו החכמים והנביאים לימות המשיח לא... אלא כדי שיהיו בנויים בתורה ובחכמתה ולא יהיה להם רוגז ומבטל כדי שיזכו לחיי העולם הבא" כפי שבארנו בהלכות תשובה העיקר זה הדביקות האלוקית.

יש ביטוי אצל הרב זל, "אורו של משיח" כדי לזכות למשיח צריך אורו של משיח, צריך אור פנימי. הרב צוקרמן כתב ספר אורו של משיח. פעם שאלו את הרציה אורות זה אורות של משיח? לא זה הכנה לאורו של משיח. זה דבר סתום עמוק זה זיכוך פנימי של הנפשות. זה לא דבר שאפשר לסמל בדברים חיצוניים.

רמבם- בסוף יהיו ישראל ענקים גדולים וידעו הדבירם הסתומים וישיגו דעת בוראם כפי כח האדם..כמים לים מכסים" מה הכוונה שהמים מכסים את הים? לא, יש הזדהות בין המכסה והמתכסא, המים מכסים את הים, והים הוא מים. אותו הדבר, כי מלאה הארץ דעה את ד' זה לא שיש הארץ ועל הארץ יש כיסוי של דעת ד', הארץ היא היא דעה את ד' כמו שהים הוא מים, הארץ היא דעת ד'. זה דבר פנימי. אמנם הדבר הפנימי הזה הוא מתחיל, לא פנימי, לכאורה. המלך המשיח מחזיר מלכות דוד ליושנה מקבץ נדחי ישראל וכן הלאה, כופה את העם ללכת לתורה.. מקבץ נדחי ישראל. לא כתוב כאן פנימי או סתום. כתום דברים מעשיים,

תשובה: אם זה דברים מעשיים, אז למה הקב"ה לא עשה? למה הוא לא עשה לפני אלף או אלפיים שנה? כי בפנים, לא מוכנים. באגרות ד הוא עונה תשובה, איזה שלב אנו בגאולה? אומר תלוי מה אתה שואל, בפועל או בכח? בפועל, כמעט כלום, בכח הכל. יש בנו בפנים כמעט הכל להוביל אותנו לגאולה. בפועל אנו קטנים מאוד. הקבה מחכה שיהיה הכשר פנימי להוביל עד תום.

מה שונה הבכח שלפני שישים שנה ללפני אלפיים שנה? כי לפני 60 שנה הבכח הוא מזוקק שבעתיים. לא רואים, זה סתום, זה ספר אורות, לא רואים את המזוקק בפנים.

המר ר' שמחה חייים מבפסיחה, אמר הפרי צדיק של החוזה, אע"פ שהדורות יורדים, ירידת הדורות, הנקודה הפנימית של הנשמה עולה. מהלכים הפוכים. זה גם מוסבר באגרות של הרב קוק לרב מלשטיין. אך לא רואים את זה זה סמוי וסתום. נסתם הקץ.

היו דורות שבגלוי, ב"ה תורה מצוות וכו', אך בסמוי לא היה כלום. והיום דורות הפוכים, בגלוי מעט ובסמוי לעילא ולעילא. איך הרב קוק יודע את הסמוי? א. רוה"ק. ב. מסירות נפש של העם.

יומא ט: הגמרא שואלת בית ראשון גילוי עריות שפיכות דמים עבודה זרה, ובבית שני שנאת חינם. היו עוסקים בתורה מצוות ומעשים טובים אבל שנאת חינם. שואלת הגמרא ראשונים שנתגלה עוונם נתגלה קיצם. בית שני שלא נתגלה עוונם, שנאת חינם נסתרת, לא ניתגלה קיצם. רשי- "בני מקדש שני רשעים היו בסתר". באגרת תקנה ביש מלבר טב מלגיו. פגש אנשים פה בארץ ראה, רעים מבחוץ וטובים מבפנים, איך יודעים? מסירות נפש על שיבת ציון, על בניין הארץ על המדינה ועל הצבא.

סיפרתי סיפור אמיתי, אחד מלחמת לבנוון ראה שהיחידה שלו שם, חשב ששכחו אותו, לקח את המדים שלו והציוד שלו מהיר אליהם והגיע, אמרו לו מהיכן אתה צץ, אמרו לו אתה סבא בן שישים, אמר להם זה היחידה שלי. אני נשאר פה, זה היחידה שלי. אתה מטורף? אתה בן שישים! אני נשאר פה. אך אין ביטוח. לא אכפת לי. מה תעשה פה? אני הייתי מ"פ אני יעזור לו, בסוף המ"פ נפצע והוא הוביל אותם. ומה המקצוע שלו? מנהל בר. הוא ביש מלבר וטב מלגיו.

זה סתום. הרקב שמעכב את הגאולה זה רקב סתום שא"א לראות בתוך המעשים והתיקון הוא סתום, ולכן גם הקץ הוא סתום. אנו לא מדברים על התאריך אלא על המהות, שהמהות הוא סתימא דכל סתימים כפי שאומר הרמבם בעצמו, "ואם לא הצליח עד כה.. ידוע שאינו זה.. והרי הוא ככל מלכי בית דוד... לנסות בו רבים" זה ניסיון "שנאמר ומן המשכילים יכשלו יצרוף בהם ולברר וללבן עד אין קץ כי עוד חזון למועד" המלך הזה לא אשם, הוא לא הצליח להיות מלך המשיח למרות שהוא כשר ושלם. אז אם הוא שלם וכשר מה הבעיה? הגמרא מקשה עליו, סנהדרין צז, אסור לעשות חשבונות, תיפח עצמותיהם של מחשבי קיצין, אלא חכה. קושית הגמרא אולי אנו מחכים וד' לא מחכה? לא גם ד' מחכה, כפי שנאמר יעשה למחכי לו. מידת הדין מעכבת, אם היא מעכבת למה מחכים? לקבל שכר על זה שמחכים. סתם מחכים ויש שכר? לא, מחכים ועושים. כפי שאמר האדמור הרי"ץ הקודם, רבי יוסף יצחק. שלושה דברים א. צריך להאמין שהמשיח יבוא היום. ב. צריך להתנהג בהתאם שהמשיח בא היום. ג. כשכל כלל ישראל יתנהג בהתאם שהמשיח יבוא היום, אז הוא יבוא היום. אנשים עשו מכך בדיחות ולא הבינו אותו. צריך לכך הכנה פנימית. יש כאן חידוש שגם אם אנחנו לא שלמים וכשרים בפועל אבל בכח אנו מסוגלים להיות כשרים אז אפשר כבר שיתחילו ההכנות להופעת אורו של משיח.

בספר דניאל, הקץ הוא סתום, הוא לא סתום כי מחביאים דבירם, אלא בגלל שהגורמים הנתונים הסיבות וההכשרים הם דברים פנמיים לביים סתומים. עכשיו אני מבין, ששני הפירושים של רשי הם תואמים. לפי שכיון שנפטר יעקב אבינו נסתמו עיניהם וליבם של ישראל מצרת השיעבוד שהתחילו לשעבדם ולכן הקץ הוא סתום, כי הלב והעניים סתומים. אם כך אז גם הקץ הוא סתום. כי הוא תלוי בדברים פנמיים הקץ, החידוש הגדול הוא שהקץ יכול להתחיל אע"פ שאין תיקון בפועל אלא רק בכח.

אורות התושובה מלא בזה. אתה מודה מחטא, והאור של תשובה נשפך עליך. למרות שעוד לא עשיתה תשובה עוד לא החלטת לעשות תשבוה, רק הכרת בחטא, כבר אתה מאושר ושמח. אם אתה פותח חשבון צעיר לבנק הלאומי אתה מקבל חינם חמש שקלים. יש פתיחה, אמר הרב קוק יופי, זה ניפתח, זה מתחיל. כמה זמן זה ייקח? לא יודעים אלפי שנים. לכן אל תתיאש. לכן המשיח הוא בא בהיסח הדעת, בדרכים שלא חשבנו עליהם. אין משיח בא עד שיתייאשו מן הגאולה. אין בן משיח בא עד שייתיאשו מן הגאולה זה לא אומר שצריך להתייאש אלא שבאופן טבעי אנשים מתייאשים כי באופן גלוי זה נראה להם תקוע. גם היום בארץ ישראל יש שמתייאשים, מתייאשים מן המדינה ומן הצבא. הם חיים בסרט. אז הם לא רואים את המציאות, רק את הסרט, וכל החדר חשוך.

יש סיפור בספר שלי טל חרמון על התורה בהוצאה החדשה. עמוד 19 "...לפנים היה אדם אחד שהיה אהוב מאוד על אנשי כפרו כי בהתאסם סביבו ברדת הלילה.. לא ראיתי דבר" כלומר אלפיים שנה בשוב ד' שיבת ציון היינו כחולמים, וכשזה קורה לא רואים. נסתמו עיניהם ונסתמו ליבם. אגב זה קרה למשה רבינו שאמר הנה באתי לגאול אתכם, אמרו לו רגע, כתוב 400 שנה, עדיין לא עבר, עברו רק 210, אמר להם מדלג על ההרים, אני מדלג על החשבונות, אמרו לו עדיין לא עשינו תשובה, ענה להם מקפץ על הגבעות, מקפץ על העוונות שלכם.

נסתמו עיניהם של ישראל מצרת השיעבוד, עוד לא החל השיעבוד רק צרת השיעבוד. מה זה צרת השיעבוד? כזית שיעבוד אני יודע זה מספיק כדי להתעוור. לכן יש מתייאשים, אל תתיאש המשיח בא בהיסח הדעת, הוא מגיע בדרכים שלא ציפית להם. יש סיפור, על הרב שלמה טייכטל שלא כתוב בספר, שאמרו לו זה גאולה זה? הרי זה כופרים? ענה בסיפורו, נפטר השמש הזקן, השאיר אלמנה ריחמו עליה אמרו לה שתחליף את בעלה בהערת מתפללים לתפילה, היא העירה את אחד הבתים, אני אפיקורוס אני לא מתפלל, אבל רגע את אשה בת שמונים מסתובבת בקור ובכפור? לכי לישון אני אעיר אנשים בשבילך. דופק בבית השני, תפילה. תפילה? אתה אומר לי תפילה? כך בכל הבתים מקללים וגדפים אותו. הגיע הרב לבית הכנסת וראה בית כנסת ריק, הגיעו לאט לאט. אמר להם למה לא הגעתם? אמרו לו מה הכופר הזה יעיר אותנו? אמר להם בפעם הזאת הוא צדק.

בספר העמק דבר של הנציב ובהרחבה בסוף בקונטרס אחרית דבר, משה אמר לא יאמינו בי, איך לא יאמינו? הלא זאת המה מבקשים, ותעל צעקתם אל האלוהים, אז הוא שולח גולא ולא יאמינו? לא אומר משה, לא יאמינו שאני הגואל. למה? פשוט כי משה רבינו אומר הנציב, לא היה ניראה כ"כ כמו גואל. אהרון הכהן שהיה 80 שנה עם בני ישראל היה נראה גואל, עם זקן ארוך, פיאות, כיפה גדולה, מעיל ארוך, ונראה רב אמיתי מדבר אידיש יודע כמה מ ילים במצרים עם יידיש, זה פרצוף של משיח. אך משה רבינו היה נסיך מצריים היה בן של פרעה למד באוניברסיטה של מצרים דיבר במצרית עד כדי כך שבנות יתרו אמרו איש מצרי הצילנו, זה גואל זה? זה סתם מודרניש, לא אימינו בי. אומר לו הקב"ה יאמינו בך. אומר לך הנציב, אני מסביר לך את זה כדי שלא תאמר כשמגיע הגאולה זה לא גאולה, מה הוא הרצל בלי כיפה יגיד לי? אך ר' שלמה יצא לכבודו עם ספר תורה. אמרו הוא לא ידע שאין לו כיפה. מי שרוצה לחלוק על רבנים אומר הוא מרחף, הוא לא מציאותי, תמיד הטענה הוא לא מציאותי הוא לא מכיר את המציאות ובזה מחסלים את כל מה שהוא אומר.

אגב כשניגש יוסף עם בניו ואומר לו "לא כן אבי זה הבכור... ידעתי" מה זה ידעתי בני ידעתי? מה זה הכפילות? אני יודע מי הבכור, אתה חושב שבגלל שכבדו עיני מזוקן אני מנותק ממה שקורה, שאני לא מבין מה שקורה במציאות? אני יודע הכל, וגם אני יודע דברים שאתה לא יודע, למשל שאחיו הקטן יגדל ממנו וזרעו יהיה מלא הגויים" אני יודע מי הבכור, רשי- ידעתי שהוא הבכור. אך אני יודע דברים שאתה לא יודע, שעתיד יהושע לצאת ממנו ולהנחיל תורה לעם ישראל. חושבים שהחכמים הזקנים כבר מיובשים, לא מבינים מה שקורה במציאות, כל מה שאתה יודע הוא יודע, בנוסף הוא יודע גם אלף שנים קדימה. אתה חושב שהוא אומר הפוך ממך כי הוא לא מכיר את המציאות? הוא מכיר טוב את מהציאות וגם את המציאות העתידים.

ר' שלמה מוילנא ידע מי זה הרצל. ראה משהו עם זקן ארוך מיד החליט שהוא אדמור או משהו כזה. אומר הנציב, אני אומר לך מראש, שכשה' עושה גאולה הוא יכול להביא בנתיבים שאתה לא יודע, בכיוונים לא צפיים, המשיחבא בהיסח הדעת, כי זה סמוי זה מהלכים פנימיים כי הקבה, אדם יראה לעניים וד' יראה ללבב. שמואל מגיע לראות מי המשיח מבני ישי, זה לא אף אחד מהבנים, יש לך עוד בן? כן יש לי עוד בן זרקו אותו מהבית, הוא בשדה הוא ממזר, הוא אדום ורואים עליו את זה באדמומיות. כלומר זלזלו בו, כמו שכתוב בתהילים: אבן מאסו הבונים הייתה לראש פינה, אודך כי עניתני ותהי לי לישועה, מאת ד' הייתה זאת היא נפלאת בעינינו, זה היום עשה ה נגילה ונשמחה בו.

ר' מאוסטרופולר אמר שהמשיח יבוא בשנת ת"חשנאמר מאת ד' הייתה זאת, בגימטריה ת"ח, ובסוף לא בא המשיח, אלא היו גזירות ת"ח-ת"ט אמר הש"ח אתה אומר מאת ה' הייתה זאת? היא נפלאת בעינינו, זה אינו כך, זה דבר פלאי.

חזל אומרים שלשה דברים באים בהיסח הדעת, מציאה עקרב ומשיח. שמשיח בא בהיסח הדעת זה חשוב לדעת שלא נתייאש, אך לשם מה אתה אומר לי שמציאה באה בהיסח הדעת ושעקרב בא בהיסח הדעת? אומר המהרש"א שלושתם חדא מלתא, המשיח בא בהיסח הדעת בשביל אחד זה מציאה הוא שמח, ולשני זה עקרב, כי האו ציפה למשהו אחר. לכן אומר הרמב"ם תעשה לעצמיך טובה, אל תעשה חשבונות, כל הדברים הללו מלכים יב ב "כל הדברים .. לא ידע אדם איך יהיו עד שיהיו שדברים סתומין הם" יש אינסוף אפשרויות. "..אלא לפי הכרע הפסוקין.. מחלוקת בדברים אלו.. על כל פנים ... ולא דעת" מה זה משנה אם הוא יהיה אשכנזי או ספרדי או תימני או אתיופי או ציוני או בית יהודי, או העם איתנו או ליכוד, או מרץ. אי אפשר לדעת. הוא יהיה מישיבות הו או ילך לגוש. אנו רק יודעים מה יהיה צבע הבגד שלו, חאקי, שהרי יעשה מלחמות, ואי אפשר לעשות מלחמה עם חולצה לבנה ומעיל שחור. "ולעולם לא יתעסק...ישימם עיקר שאין מביאים... יחשב קיצים" מתי יבוא משיח "אמרו חכמים תיפח רוחם של ... שביארנו" פעם כתבתי מאמר, הגיע שנת ששת אלפים משיח לא בא. הגיע שנת עשרת אלפים משיח לא בא, הגיע שנת עשים אלף חמישים אלף משיח לא בא. אנו לא יודעים מתי הוא יבוא. אל תקבע תאריכים, זה סתום. כי הגורמים הם גורמים פנימיים , המהלכים הם מהלכים פנימיים חשוכים. וחושך על פני תהום, ורוח אלוהים מרחפת על פני המים.

ורוח על פני תהום? מה יותר גדול החושך או האור, היצירה או הבריאה. האור זה יש מיש. החושך גלום בתוכו הרבה דברים שאנו לא יודעים. ולכן לא להחליט מראש איך זה יהיה שלא תתייאש אם זה לא בא, או זה בא אחרת, או זה בא אחרת ואתה לא שם לב. וזה תלוי בך. יש משיח ויש משיחיות. "את צמח דוד עבדך מהרה תצמיח.. ומצפים לישוע". אתה מצמיח את המשיח. אחד מטאטא רחובות אמר לתייר אמריקאי למה אתה לא בא לארץ? אמר לו אני מחכה למשיח? אמר לו, אני המשיח. זה נכון, הוא עוזר לביאת המשיח.

היה אדמור אחד באוסטריה, שכחתי שמו, שהיטלר סיפח את אוסטריה, האוסטרים הם אנטישמים יותר מהגרמנים. וראש ממשלת אוסטריה הוא היה בחור טוב, והוא היה נגד היטלר, לקחו את היהודים ברחוב והכריחו אותם למחוק הייל האדם הזה, וגם את האדמור הכריחו שימחוק את זה עם ספוגים. כשהוא ניקה הוא אמר אני נשבע אנייעלה לארץ ובארץ אני אטאטא את הרחבוות, הוא עלה לארץ וקם מוקדם וניקה את הרחובות, בסוףה תלמידים עלו עליו ואסרו עליו.

מי שמטאטא את הרחובות זה גם משיח. מסקנה מכל זה, נכנסים לגלות לקשיים לגלות בבל לגלות כוו' וסקנה סופית, חזק ונתחזק.