שיעורי הרב שלמה אבינר

משתמשי האתר היקרים! נשמח לתרומות ע"מ להמשיך את פעילות האתר ולשדרגה. תודה!

יציאה מהארץ להשתטחות על קברי צדיקים (מאמר)

מתוך שיעורי הרב שלמה אבינר

גרסה מ־13:12, 19 ביולי 2016 מאת Maale (שיחה | תרומות) (Maale העביר את הדף יציאה מהארץ להשתטחות על קברי צדיקים ל־יציאה מהארץ להשתטחות על קברי צדיקים (מאמר) בלי להשאיר הפניה)

(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)

יציאה מהארץ להשתטח על קברי צדיקים

שאלה: האם מותר לצאת מהארץ על מנת להשתטח על קברי צדיקים?

תשובה: למרות שהרמב"ם פסק (הלכות מלכים ה, ט) - "אסור לצאת מארץ ישראל לחו"ל לעולם, אלא ללמוד תורה או לישא אשה או להציל מן העכו"ם ויחזור לארץ", הרב חזקיהו מדיני, בעל ה'שדי חמד' (מערכת ארץ ישראל אות א) מביא כמה פוסקים שהתירו לצאת מא"י כדי להשתטח על קברי צדיקים בחו"ל.וכן פסק הג"ר חיים דוד הלוי בשו"ת עשה לך רב (ח"ב ס' נד) ובספר מקור חיים השלם (ח"ב עמ' 230-232), ובספר נטעי גבריאל (אבלות ח"ב פרק צ הערה ו), הג"ר יוסף ליברמן בשו"ת משנת יוסף (ח"א ס' נז אות ב) והאדמו"ר מלובביץ' בספר שערי הלכה ומנהג (ח"ד עמ' רכד).

וכן מביא הג"ר משה שטרנבוך בשו"ת 'תשובות והנהגות' (ח"ג ס' סא) את דברי המקובל בעל ה'לשם שבו ואחלמה' שהשכינה שורה בקברי צדיקים אמתיים בחו"ל, ומקום זה נחשב כארץ ישראל. (ברם, בספר פניני תפילה עמ' קיג, נשאל הג"ר יוסף שלום אלישיב: היכן עדיף להתפלל, בכותל או במירון?וענה: "מעולם לא זזה שכינה מהכותל המערבי".אח"כ נשאל: הרי ה"לשם" אומר שהשכינה שורה בקברי הצדיקים? וענה: זה "כמו" השראת השכינה,אך בכותל זו השראת שכינה ממש).וכן מובאים דברי אדמו"ר מלובביץ' בספר שערי א"י (עמ' רעז) ושם מבואר שקברי צדיקים בחו"ל נחשבים כא"י, כיון שבתחית המתים הצדיקים הקבורים בחו"ל מתגלגלים לארץ במחילות. כיוון שפתחיהן של המחילות בא"י, גם המחילות עצמן דינן כא"י.

אם כן, נראה לכאורה שמותר לצאת מהארץ ע"מ להשתטח על קברי צדיקים. אלא שעדיין עומדת השאלה במקומה – כיצד מותר לצאת מהארץ נגד פסק הרמב”ם?

ואכן, מרן הרב קוק בהערותיו לס' שדי חמד (שו"ת משפט כהן ס' קמז) תמה על דבר זה : "ואיך יתכן לומר שתהיה מצווה לצאת עבור זה לחו"ל...ולמה לא תספיק אהבת אבות העולם ישיני חברון, עד שנצרך לצאת על זה מא"י לחו"ל"?! וכן מובא בשו"ת אז נדברו (יב, כח), שכתב הג"ר בנימין זילבר בעניין יציאה לקברים בחו"ל: "זה עלבון לארץ ולאבות בקדושים, התנאים והאמוראים גדולי ישראל הטמונים כאן.והיה המנהג שהיו באים לארץ לבקר, ביחוד מארצות הסמוכים לארץ, ולא נסעו לארץ אחרת לבקר הטמונים שם.וכל שכן אנו שזכינו להסתופף בחצרות ד'.גם מבחינת ההלכה שאסור לצאת מהארץ לחו"ל, אין אני מוצא היתר לזה.וכל נסיעה קשורה עם ביטול תורה הרבה, והוצאות כספיות, שאפשר להחיות בהם עניים.וכבר פירש ר' יהונתן אייבשיץ הא דאמרו 'והוי מחשב הפסד מצוה כנגד שכרה', מדובר בששתיהן הן מצוות.ובעידנא של יצר ותאוות התיירות, כל אחד יש לו לחשב נפשו אם כל כוונתו רק לשם שמים".וכן מובא בספר דולה ומשקה (עמ' שס), שם נשאל הג"ר חיים קניבסקי, האם מותר לאדם שפועל לחיזוק קדושת בית הכנסת, לנסוע לחו"ל לקבר ה'תוספות יום טוב', להתפלל לישועת הכלל והפרט, ובמיוחד לישועת המתחזקים בקדושת בית הכנסת?וענה, שאסור לצאת לחו"ל, אלא על מנת ללמוד תורה ולישא אשה. ובספר נזר החיים (תשובה קפב, מובא בהערה שם) כתב הג"ר קניבסקי שההיתר לצאת לחו"ל לקברי צדיקים הינו היתר קלוש.וכן מובא שם שנשאל בדבר ישיבה של מתחזקים שעושה "מבצע התמדה", שמי שילמד בהתמדה רבה, יזכה בנסיעה לחו"ל למקומות הקדושים ולקברי צדיקים, האם זה נחשב כיציאה על מנת ללמוד תורה, שכן ע"י הפרס מתחזקים בלימוד תורה?הג"ר קניבסקי אסר, כיוון שזה לימוד תורה בעקיפין, והגראי"ל שטינמן התיר, כיוון שלשיטתו גם לשם לימוד תורה בעקיפין מותר לצאת לחו”ל. וכן מובא בקונטרס "מנחת תודה" (עמ' סט): "שמעתי מרבינו (כלומר הג"ר חיים קניבסקי) שאומר לשואלים אותו על דבר לנסוע לחו"ל להתפלל בקברי רבותיהם, שאינו יודע היתר על כך, ואף לקיים מצוה מן התורה כחליצה איתא בירושלמי מועד קטן פ"ג ריש פ"א שלא יוצאים לחו"ל" (וראה בשו"ת יחוה דעת ח"ה ס' נז בהערה שם).

וכן מובא בתוספות (מסכת ע"ז יג, א), שמותר לצאת מהארץ בשביל כל מצווה. ברם, יש לברר האם השתטחות על קברי צדיקים מוגדרת כמצווה או לא.

מסופר על קהילה אחת שרצתה למנות לה רב. כדי לשכנע אותו, אמרו לושהם קהילה מאוד מיוחדת, משום שאצלם קבורים הש"ך, הט"ז והסמ"ע. לאחר שהתמנה כרב, גילה שהצדיקים הללו אינם קבורים שם. אמר להם: מה שאמרתם אינו נכון, הש"ך, הט"ז והסמ"ע אינם קבורים כאן, אלא במקומות אחרים.ענו לו: לא נכון. שם הם אינם קבורים, משום שאנשים לומדים את תורתם, וכיוון שכך, אותם תלמידי החכמים עדיין חיים שם.אך בעירנו, לצערנו אין לומדים את תורתם, ומשום כך אמרנו לכבוד הרב שהם קבורים כאן, ומאותה סיבה אנו צריכים שכבוד הרב יהיה הרב שלנו.

כלומר, יותר חשוב ללמוד את דברי הצדיק מאשר להשתטח על קברו.

נכון הוא הדבר, להשתטחות על קברי צדיקים יש ערך, וכידוע כלב בן יפונה השתטח על קברי אבותינו שבחברון (סוטה לד, ב ורש"י במדבר יג, כב), אך וודאי שיותר חשוב ללמוד את דבריהם ואת תורתם, להתרומם ולהתקדש.

אמנם, אם אדם גר בסמיכות לקברו של צדיק, טוב שיבקר ויתפלל שם. אך לטוס למרחקים עולה אלפי שקלים.נתינת צדקה הינה מצווה וודאית יותר

מלבקר בקברי הצדיקים. לכן, אם מחפשים סגולות, הסגולה הטובה ביותר הרי היא נתינת צדקה."וצדקה תציל ממוות" (משלי י, ב. יא, ד), הצדקה מצילה ממוות את המקבל ואת הנותן גם יחד.

קיים סיפור מוכר על בתו של רבי עקיבא, שנגזר עליה שביום חתונתה יכיש אותה למוות נחש ארסי. ביום חתונתה, כששכבה לישון, הסירה את הסיכה מעל ראשה ונעצה אותה בחור שבקיר, והסיכה נכנסה בדיוק בעינו של הנחש.בבוקר, כשהוציאה את הסיכה, נמשך הנחש המת אחריה. רבי עקיבא שהבין שיש סיבה לדבר, שאל את בתו איזה מעשה טוב בא לידה,והיא השיבה: "בליל החתונה, בא עני ודפק בדלת, כולם היו טרודים בסעודה ואף אחד לא שמע אותו, קמתי ונתתי לו את מנתי".אמר לה רבי עקיבא: "מצווה גדולה עשית, וצדקה תציל ממוות" (שבת קנו, א.).אם כן, במקום לנסוע למרחקים לבקר בקברי צדיקים ולהוציא כסף רב, עדיף להרבות בחסד לנזקקים.

מסופר על הג"ר שלמה זלמן אוירבך, שכשהיה נוסע מביתו בשערי חסד לישיבת קול תורה בשכונת בית וגן, היה עובר על יד הר הרצל והיה מתפלל שם ואומר שכיוון שאלו קברי צדיקים שמתו על קידוש השם, אין לו מה לנסוע למרחקים.

לסיכום, ביקור בקברי צדיקים הינו דבר בעל ערך, אך תמיד יש לשקול כל דבר לעומת שאר הדברים.

נלקח משאילת שלמה 132