שיעורי הרב שלמה אבינר

משתמשי האתר היקרים! נשמח לתרומות ע"מ להמשיך את פעילות האתר ולשדרגה. תודה!

הכותל המערבי (שו"ת)

מתוך שיעורי הרב שלמה אבינר

גרסה מ־16:38, 16 בפברואר 2017 מאת Maale (שיחה | תרומות)

(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)

[מקורות ע"י הרב מרדכי ציון]


הכותל המערבי

ש: האם זה נכון שאין לומר סתם הכותל אלא יש לומר הכותל המערבי?

ת: כן. כמו שאמרו שעמי הארץ קוראים לארון הקודש ארון. שבת לב א (וכן הקפיד המהרי"ל דיסקין. תועפות ראם 137. ומובא בחכו ממתקים א נח הערה טו. תל תלפיות עמ' לא – מ"צ).


קדושת הכותל המערבי

ש: האם יש להרבות בהליכה להתפלל בכותל המערבי, או למעט?

ת: למעט. זה מקום בעל קדושה נוראה עקב סמיכותו למקום המקדש. רבנו הרב צבי יהודה היה הולך רק בהזדמנויות מיוחדות, וגם אז היה רועד מרוב חרדת קודש, וכן בחזרתו הביתה היה רועד עוד כשעתיים (עיין אלבום רבנו עמ' 306. וכן המהרי"ל דיסקין. יש אומרים שיש לחשוש לכך שהכותל הוא חומת העזרה, כשיטת הרדב"ז, וא"כ אנו נכנסים למקום הר הבית, אבל זקני ירושלים מעידים שאמר פעם שאינו יכול ללכת לכותל שמא מרוב צער הוא יתעלף. שו"ת תשובות והנהגות א שלא. שו"ת אגרות משה או"ח ב קיג. שירת הי"ם עמ' 426 בשם הגרי"מ חרל"פ – מ"צ).


הר הבית או הכותל

ש: כיצד להתייחס לאומר שיש להתפלל בהר הבית ולא בכותל שהוא מקום הזוי?

ת: לרחם עליו שאומר דברים לא מוסכמים ומבזה את הכותל שיש לו קדושת בית הכנסת הכי קדוש של עם ישראל.

חלק חדש בכותל

ש: האם מותר ללכת לצד החדש בכותל שנקרא עזרת ישראל?

ת: כן. אך עדיף להתפלל במקום הרגיל שהתקדש קדושת דורות כמקום תפילה.


תמונות של אבן השתיה

ש: יש בעיה לראות תמונות של אבן השתיה?

ת: כן, כי צולמו על ידי כניסה אסורה, הן של יהודים, הן של גויים.


הכותל הבינוני

ש: האם ב"כותל הבינוני" שהוכשר זה עתה דרומה מהכותל המערבי, מותר להתפלל מעורב גברים ונשים?

ת: אין שאלה. זה אסור בכל העולם, קל וחומר מול המקדש (עיין שו"ת אגרות משה או"ח א לט – מ"צ).


כסף בכותל המערבי

ש: ראיתי בכותל המערבי פתק עם כסף. זה הפקר? מותר לקחת?

ת: אמנם אינו משומר, אך הכי טוב לעשות ככוונת הנותן שיהיה לכותל. לכן לקחת ולשים בקופת הכותל (ומעשה שהיה ביהודי שמצא 800 בכותל המערבי, והגרי"ש אלישיב הסתפק למה נתכוון הגביר שתחב את הכסף בין אבני הכותל: להקדיש את הכסף לבנין בית המקדש או לתרום צדקה מתוך ציפייה שעניים ימצאו את הדולרים. כדי לצאת מן הספק אי אפשר לאבד את הממון, שהרי קיים חשש שלא נתכוון הגביר להקדישו, אלא שומה על המוצא לפדות את הכסף על שווי ארבעה זוזים, להשליך את הפדיון לים המלח או לאבדו, ולאחר מכן יעביר את ה-800 לידי עניים הגונים. והערב נא א 188-187. ובשו"ת משנת יוסף יא רד, בתשובה לרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל – שאם מוצא כסף בין האבנים, אם הוא באמת עני אפשר לקחת, ואם לא יש לתת לבדק הבית של הכותל המערבי – מ"צ).


כלב נחיה בכותל

ש: האם מותר לעיוור להיכנס עם כלב נחיה לכותל?

ת: לגבי בית-כנסת זו מחלוקת (מתירים: שו"ת אגרות משה או"ח א מה. הרבי מלובביץ אג' ו תתקלו. אוסרים: תורה שלמה טז 147. שו"ת חלקת יעקב ג פז. שערים מצויינים בהלכה יג ב). לכן ברחבת הכותל, אסור (לגבי הכותל, הראשון לציון הג"ר שלמה עמאר והג"ר יוסף ליברמן בעל שו"ת משנת יוסף אסרו, והגר"א נבנצל נוטה להתיר. שו"ת שערי ציון לרב שמואל רבינוביץ, רב הכותל המערבי ומקומות הקדושים ב יח – מ"צ).


ביזוי הכותל

ש: מידי פעם אני מתפלל בכותל ואני רואה שם רבנים גדולים. עכשיו שני חברים בכיתה אמרו לי שחייבים להתפלל בהר הבית ולא בכותל: "תגיד, אתה נהנה לדבר אל הקיר של מגרש חניה"?! אני נבוך. מה לעשות?

ת: אל תקשיב לליצני הדור אלא לגדולי הדור.


כיוון תפלה בכותל

ש: בכותל מתפללים עמידה מול הכותל ישר או נוטים שמאלה?

ת: ישר. כי אינינו יודעים איפה מקום המקדש (למקדשך תוב 241).

[וכן שמענו מהג"ר שמחה הכהן קוק. ואמר לי הגר"א נבנצל: "ישר מול השכינה. אבל יש נהגו לפנות שמאלה" – רשם מ"צ.]


הכותל המערבי ומדרגות של מערת המכפלה כמקום פרוץ

ש: האם בכותל המערבי עדיף להתפלל במקום הסגור והמקורה מאשר ברחבת הכותל הפתוחה, כי אין להתפלל במקום פרוץ (שו"ע או"ח צ ה)?

ת: המקום נחשב בית כנסת אע"פ שהוא פתוח.

[לאותה שאלה, השיב הג"ר חיים קניבסקי: "יתכן שחצר לא נקרא מקום פרוץ. עיין מגילה כו ע"א" (ס' הזמן ובין הזמנים עמ' שב). במשנה מגילה (כה ב) שנינו: "בני העיר שמכרו רחובה של עיר - לוקחין בדמיו בית הכנסת". ובגמרא מבואר הטעם שיש קדושה ברחובה של עיר ד"הואיל והעם מתפללין בו בתעניות ובמעמדות" ע"כ. וכ"ה בתענית טו, א (שם הערה לב) – רשם מ"צ.]


ש: איך יש כאלו שמתפללים במדרגה השביעית במערת המכפלה? הלא מקום פרוץ הוא, ואסור להתפלל במקום פרוץ!?

ת: גם זה מקום מיוחד.

[כשנשאל הגרי"ש אלישיב, השיב: זה נחשב כחלק ממערת המכפלה ויכולים להתפלל שם (ס' וישמע משה עמ' מא).

לגבי הכותל המערבי ומדרגות של מערת המכפלה כמקום פרוץ, כתב לי הגר"א נבנצל: "אין זה פרוץ כי יש קיר" – רשם מ"צ.]


צמחי הכותל

ש: מותר להוריד צמחי הכותל?

ת: יש להחמיר אולי יש להם קדושה כמו הכותל.

[ראה ס' הרבנות הראשית לישראל - ע' שנה לייסודה (ח"ב עמ' 774), שנחלקו הרבנים הראשיים אם מותר לעקור את הצמחים מבין אבני הכותל. הגר"ע יוסף פסק שמותר לעקור אותם כאשר מהנדס מומחה קבע שהם מסכנים את הכותל, והגר"ש גורן מנע בנימוק "שהצמחייה מסמלת את החורבן", - שנאמר במגילה כח א-ב וראה שו"ע או"ח קנא י, שבתי כנסת בחורבנן מניחין אותן ועולין בהן עשבים ולא יתלוש מפני עגמת נפש - וגם ציין שהכותל התקיים אלפי שנים בלי שעקרו את הצמחייה.

וסיפר הגר"מ אליהו בס' אביהם של ישראל (דברים עמ' 110) על הכותל המערבי ישנם עשבים הגדלים בין האבנים, ולעתים באות יונים וגורמות ללכלוך רב ובזמנוהרה"ג מאיר יהודה גץ – רב הכותל ומקומות קדושים בא"י – שאל כמה רבנים האם מותר להוריד את העשבים הללו, כי היה חשש שאם יתלשו אותם יצא חלק מהעפר שהוא למעשה קודש. וכל רב ענה לו תשובה אחרת. וכשהוא שאל אותי, אמרתי לו שיקנה חומר מסוים וירסס על העשבים, והם יתייבשו ויפלו לארץ לבד, וכן עשה – רשם מ"צ.]


מחיצה בכותל המערבי

ש: מדוע אנחנו רואים בציורים שלא היתה מחיצה בכותל המערבי?

ת: הציורים אכן נאמנים. בהתחלה באמת לא היתה מחיצה. יותר מאוחר, בזמן השלטון הבריטי, האדמו"ר מראדזימין (רבי אהרן מנחם מנדל גוטרמן), בביקורו בארץ, סידר מחיצה, שגרמה לנו לצרות מצד הערבים והבריטים. תוכל לראות כל זה בספרי הסטוריה או בתשובות גדולי ישראל. ב"ה היום יש מחיצה טובה וחזקה. אשרינו שזכינו.

[עיין תשובה הלכתית בענין בס' רב הכותל (עמ' 239-238). גם מובא שם שרבנו הרב צבי יהודה השיב כשנדרש לעניין, שבמקום שהאדם בא להתייחד בו עם בוראו שבשמים ולהפנות בתפילה את עיניו כלפי מעלה, מן הדין להסיר מעל ידו אותם גירויים שיאלצוהו להסב עיניו כלפי מטה ויפריעו אותו מהתרכזותו – רשם מ"צ.]


גב לכותל

ש: מותר להפנות את הגב לכותל המערבי?

ת: כמו שבבית כנסת מותר להפנות גב לארון הקודש. רק יש לצאת בהליכה אחורנית.

[וכן נהג הסטייפלר. ארחות רבנו א שכ. ב קנ. אשכבתיה דרבי ב קסח. וכן הגר"א נבנצל. אמנם הגרש"ז אוירבך לא הקפיד בדבר. הכותל המערבי הלכות ומנהגים מ – רשם מ"צ.]


ארבעים יום בכותל

ש: האם יש מקור למנהג להתפלל ארבעים יום בכותל למציאות שידוך או לבקשת אחרת?

ת: אין מקור קדום מפורש. אבל ודאי יש ערך לתפלה ארבעים יום, כמו שהתפלל משה רבנו (מדרש רבה). בוודאי יש ערך להתפלל במקום קדוש כמו הכותל, הקרוב למקום המקדש שהוא שער השמים, אבל יש גם ערך לתפילה בכל בית כנסת (שו"ת תשובות והנהגות ד סא. ה קסד. עיין דברי הגרי"ש אלישיב בספר השקדן ב 109 – מ"צ).


קדושת אבני הכותל

ש: האם מותר להכניס ידיים בין אבני הכותל או זה נחשב כניסה להר הבית?

ת: במשכנות לאביר יעקב (פ"א של מס' תמיד) אסר, כי לכותל עצמו יש קדושת הר הבית, וגם כניסה במקום אסורה, וכן החמירו כמה פוסקים (הגרי"ד סולוביצ'יק בס' נפש הרב קא, והחזון איש בפאר הדור ב מח). אך האבני נזר (ב יו"ד תנ-תנא) התיר, כי אין לכותל דין הר הבית, וזו רק כניסה במקצת, ולא בדרך רגילה. וכן פסקו רוב הפוסקים, וכן נוהגים (וכן פסק הגר"ע יוסף בהכותל המערבי הלכות ומנהגים עד-עה הערה מז. ויש עדות בשם הגרש"ז אוירבך שגדולי ישראל לא חששו לזה – רשם מ"צ). אך ראוי להחמיר. ורבנו הרב צבי יהודה כשרצה לנשק את הכותל, חיפש אבן בולטת וכן היו גדולים אחרים שהחמירו. פס"ת תקסא ו.


פתקים בכותל

ש: האם מותר לשים פתקים בחורים שבכותל?

ת: אין לזה מקור. רק מסופר שהאור החיים הקדוש נתן פתק לתלמידו להכניס שם, אך הוא לא הורה לאחרים לעשות כן. אלא יש להתפלל ישירות לרבונו של עולם, שאינו זקוק לפתקים. רבנו הרב צבי יהודה הסתייג מהכנסת פתקים לתוך הכותל וציין שיש בכך בעיה של ביאה במקצת (ס' רבנו 304).

[וכאשר הזכיר תלמיד חכם לרבנו הרב צבי יהודה את המנהג להכניס פתקים בתוך הכותל המערבי, אמר לו רבנו שאין לעשות כן, ואפילו אצבעות יש להימנע מלהכניס. אמר לו אותו תלמיד חכם: אבל כך מנהג ישראל. השיב רבנו: יש מנהג שהוא אותיות גהינום. למקדשך תוב 13-12 – רשם מ"צ.]


קריאת פתקים בכותל

ש: האם מותר לקרוא את הפתקים בכותל?

ת: אסור. זה נכתב על דעת שלא יקראו. הולך רכיל מגלה סוד (משלי יא יג. וכן פסק הג"ר יצחק זילברשטיין בטובך יביעו ב, הלכות שכנים תצב).


מטבע בכותל

ש: מה דין מטבע שנמצא בין אבני הכותל והונח שם בכוונה?

ת: לשים בקופה שם.


נשיקת הכותל המערבי

ש: האם מותר לנשק אבני הכותל או שיש לחשוש שעובי החומה הוא כמו הר הבית עצמו ויש אבנים שקועות קצת?

ת: נוהגים להקל כי עובי הכותל לא נתקדש בקדושת הבית. פס"ת תקסא 33.

[ומובא בשו"ת דברי חכמים עמ' קסה בשם הגרח"פ שיינברג, הגרי"ש אלישיב, הג"ר העניך לייבוויטש והגר"י קמנצקי שאין צורך להחמיר לא לנגוע או לא לנשק הכותל היום. אמנם אמר רבנו הרב צבי יהודה על מרן הרב קוק שנזהר מלנשק אבן שאינה בולטת (לשלשה באלול ח"א, עמ' נט, עא) – רשם מ"צ.]


לימוד תורה או כותל המערבי

ש: האם עדיף ללמוד תורה או ללכת לכותל המערבי?

ת: תלמוד תורה כנגד כולם. יש ללכת לכותל בנסיבות עליונות מיוחדות.

[ורבנו הרב צבי יהודה לא היה הולך סתם בכל הזדמנות לכותל. הוא אמר: "איני הולך כל יום לכותל, אלא רק כאשר יש צורך והרגשה, הכותל הוא מקום מיוחד, מקום שלא זזה ממנו שכינה". אלבום רבנו 306. כך נשאל הגרח"פ שיינברג: האם עדיף ללכת לכותל המערבי או ללמוד תורה? והשיב: הכותל הוא קודש, אך הסטנדר הוא קודש קודשים. מגד גבעות עולם עמ' א – רשם מ"צ.]


אבידות בכותל

ש: סליחה שאני מטריח על דבר כזה, אבל איבדתי בכותל דבר מאוד יקר לי. יש דרך למצוא?

ת: "אבידות בכותל". 02-6279246. שעות 15:00-7:00.


כיוון התפילה בכותל

ש: למה מתפללים ישר מול הכותל ולא באלכסון לכיוון כיפת הסלע שהוא מקום המקדש?

ת: אף אחד לא יודע מה מקום המקדש. אמנם הרדב"ז אומר שזה כיפת הסלע, אך כבר העירו מזמן שברדב"ז עצמו יש סתירות בנדון. הגר"מ שטרנבוך כותב שהרדב"ז אומר זאת בשם ערבים ואין לסמוך על ערבים. וכן מביא בשם הזוהר שמקום המקדש גנוז באדמה ולא ידוע. וכן מביא בשם האר"י ז"ל שלא בנוי עליו שום מבנה. בסיכום, לא ידוע מקום המקדש (שו"ת תשובות והנהגות ג לט. וכשאמרו להגר"ח קניבסקי שהיום יודעים איפה קה"ק ולכן יש להתפלל באלכסון, הוא אמר: אין יודעים כלום. לבנימין אמר עמ' פד – מ"צ).


נטילת ידיים בכותל

ש: למה נוטלים ידיים בכותל?

ת: אם רוצים להתפלל, ויש ליטול ידיים לפני תפילה.