שיעורי הרב שלמה אבינר

משתמשי האתר היקרים! נשמח לתרומות ע"מ להמשיך את פעילות האתר ולשדרגה. תודה!

שבועות (שו"ת)

מתוך שיעורי הרב שלמה אבינר

גרסה מ־17:15, 21 בנובמבר 2016 מאת Maale (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן "[מקורות ע"י הרב מרדכי ציון] '''מאכלי חלב''' ש: האם יש חובה לאכול מאכלי חלב? ת: מנהג. ותימנים...")

(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)

[מקורות ע"י הרב מרדכי ציון]


מאכלי חלב

ש: האם יש חובה לאכול מאכלי חלב?

ת: מנהג. ותימנים לא נהגו (שו"ע המקוצר עב).


ש: האם צריך סעודה חלבית שלמה?

ת: די במאכל אחד. ואפשר אחרי ניקוי פה, ידיים ושולחן, לאכול ארוחה בשרית (אור לציון ג קצו).

[והסטייפלר נהג לאכול סעודה חלבית רק בלילה (אורחות רבינו א צח) – רשם מ"צ].


טבילה בליל שבועות

ש: האם חייבים לטבול ליל שבועות?

ת: זה מנהג טוב. שער הכוונות (עח א). אך לא חייבים. וגם לשפיכת ט' קבים יש ערך, כלומר מקלחת חזקה כ-3 דקות (שו"ת מנחת יצחק ד כא. ט לד. חזון עובדיה ימים נוראים נז-סא. ילקוט יוסף מועדים פב. ועי' שו"ת דברי יציב או"ח יג. שו"ת שבט הלוי ח כד. שו"ת רבבות אפרים א ס. פסקי תשובות שכו הערה 14. ועיין מה שאמר הגר"ח קניבסקי בשם החזו"א שמקלחת לא מהני לט' קבין דהוי כג' כלים וצריך קב בפעם אחת. מעשה איש ז לב. וכן הגרי"ש אלישיב אמר שמקלחת לא נחשב לט' קבין, כיון שאינו נותן המים על ידי כלי. וישמע משה ב כט. וכן כתב הג"ר מנשה קליין שאין היתר לט' קבין ע"י מקלחת משום שצריך כח גברא ואין להקל בדבר כדי שלא יתרגל בזה. והוסיף שדיבר עם הג"ר לוי יצחק גרינולד, אב"ד ור"מ דישיבת ערוגת הבושם ובעל שו"ת מגדלות מרחקים, והסכים עימו להלכה. שו"ת משנה הלכות יח סו).


ערבית מוקדמת בשבועות

ש: האם כדי שלא יצא מאוחר, מותר להקדים ערבית, או לא מפני שצריך "תמימות"?

ת: אשכנזים לא, ספרדים מקילים (מ"ב תקיד א. שו"ת יחוה דעת ו ל).


עשרת הדברות

ש: האם חייבים לעמוד בעשרת הדברות?

ת: אשכנזים נהגו לעמוד וכן חלק מהספרדים. רוב הספרדים יושבים.

למקורות נוספים בענין לחץ כאן


ש: מה לעשות אם אני נמצא בבית-כנסת עם מנהג שונה ממנהגי?

ת: עשה כמו כולם (הליכות שלמה שעג. הגרי"ש אלישיב באשרי איש תמ. חזו"ע יו"ט שיד. ועיין במס' דרך ארץ זוטא פרק ה: לא יהא אדם עומד בין היושבים או יושב בין העומדים).


מגילת רות

ש: האם חייבים לקרוא מגילת רות מתוך קלף?

ת: לא. ויש אשכנזים שנוהגים כן, עם ברכה, עפ"י הגר"א (מעשה רב קעה. עיין הגריש"א באשרי האיש תמ).

[והגרי"ש אלישיב תמה ע"ז שמברכים שהחיינו על קריאת המגילתת, שהרי אין קריאת המגילות חובת יחיד אלא מנהג וחובת ציבור, ומ"מ אמר שאין בידינו לבטל המנהג שהנהיג הגר"א. והגר"ח קניבסקי מישב שאף אם הוי חובת ציבור וכחובת קריאת התורה, מ"מ מנהג זה הוא דוקא בקריאת ה' מגילות, וקריאת מגילות אלו אין נוהגות אלא מזמן לזמן נמצא שמנהג של מצוה זו הוא בגדר חובה הבא מזמן לזמן, ולא דמי לכל מפטיר ששם עכ"פ קורא בתורה שבכתב שנוהג תמיד ואינה באה מזמן לזמן. הלכות חג בחג – שבועות פ"ח הערה 79 – רשם מ"צ.]


ש: מה השעה הכי מוקדמת שאפשר לקרוא מגילת רות אם למדו כל הלילה ומפחדים להירדם?

ת: עלות השחר (הליכות שלמה שעט. הגריש"א באשרי האיש תמ).