שיעורי הרב שלמה אבינר

תשעה באב שחל במוצאי שבת. מתי מתחיל הצום? בשקיעה. וכן שאר העינויים- רחיצה סיכה וכו'. אבל זה שבת עדיין ואסור אבלות בשבת? תשובה- זה לא בולט. גם בשבת לא אוכלים וסכים כל הזמן. אבל נעילת הסנדל- אם אתה הולך עם נעליים מרופתות- זה אבלות בפרהסיא?! זה נכון. ולכן אין מורידים את הנעלים אלא בצאת הכוכבים. ואיך אתה הולך עם נעלים בתשעה באב? תירוץ נעליים זה דרבנן. ובשעת הצורך- מותר לנעול נעליים. כמו חייל, גויים לועגים וכן הלאה. סיכום: חוץ מנעליים הכל מתחיל מן השקיעה.

סעודה מפסקת: י"א שסעודה מפסקת אוכל בשר ושותה יין ומעלה על שולחנו כסועדת שלמה בעת מלכותו. כי זה שבת. ולא אוכלים ביצה ואפר וכן הלאה. וי"א בכל זאת זו סעודה מפסקת אז אי אפשר לאכול בשמחה. אבל למעשה ההכרעה היא שיאכל רגיל. שלא תהיה אבלות בפרהסיא. אבל חייבים לגמור לפני השקיעה.

חליצת נעליים כתוב בשו"ע אחרי ברכו חולצים נעליים, והש"צ לפני ברכו- כדי שלא יתבלבל אחרי ברכו. כמובן, לפני שחולצים נעליים אומרים "ברוך המבדיל בין הקודש לחול". אבל בימינו זה קשיא: א. מי שמביא נעלי תשעה באב לביהכנ"ס זה מכין מהקודש לחול. ב. פעם הלכו יחפים ועכשיו לא הולכים יחפים. פעם היו הולכים כך אפילו מול מלכים. אך גם עכשיו בארצות ערב זה לא נהוג. וכיום יש דיון אם מותר להיות יחף בבהיכנ"ס בתשעה באב- שזה לא מכובד, ויש שאמרו שלתשעה באב זה מכובד. חולץ נעלים- אסור לגעת. אדם רגיל הוא מסתבך ונוגע ברגל. ג. החלפת נעליים זה מבלבל, שזה לא מבלבל רק את הש"צ. ד. אם כל הבית כנסת יוריד את הנעליים זה ביזיון לבית הכנסת. [וכך הוא אצל הכהנים בברכת כוהנים]. על כן יש פתרון אחר. אדם במוצאי שבת ילך לחדרו יברך ברוך המבדיל בין קודש לחול אחרי צאת הכוכבים וינעל נעליים ויבוא לביהכנ"ס ויתחילו ערבית 10-15 דקות אחרי הזמן, שהרי לא ממהרים. זה הפרון הכי טוב.

קינות. אתה לא יכול להביא לבית הכנסת- אתה מכין מהקודש לחול. אבל אם אין לך ברירה- אז תלמד משהו מהספר. מה אני אלמד איכה? כן. איפה כתוב שאסור ללמוד איכה בשבת? וכן קינות מותר ללומדם בשבת. כמובן לא לקוראם ולהתמלא בצער, אלא ללומדם- מותר.

הבדלה. אחרי ערבית לפני הקינות מדליקים נרות ומברכים בורא מאורי האש. וגם אישה שלא באה לבית הכנסת צריכה לעשות הבדלה ולברך בורא מאורי האש. [אגב, כדי לברך בורא מאורי האש- צריך לראות את האש. וגם כדי לצאת ידי חובת ההבדלה צריך לראות את האש ולהנות מאורה. ולכן כשעושים פה הבדלה צריך להרים את הנר גבוה גבוה. וכנ"ל לעניין הבשמים.] במוצאי תשעה באש משלימים- בורא פרי הגפן והמבדיל. על הבשמים לא מברכים- שזה כבר לא זמנם. ואומרים את הפסוקים.

אכילה. כיוון שתשעה באב נדחה- חולים ומניקות ומעוברות לא צמים, אלא אם כן הצום לא קשה. כמובן לא לאכול מעדנים ומגדנות אלא לאכול אוכל פשוט ובוודאי שלא צריך בשיעורים.

מוצאי תשעה באב מותר להתקלח, להסתפר ולגלח הזקן משום שזה לא י' באב. בעוד שיש בזה המון מנהגים. אבל רוב הדעות הם שמותר לכבס, להתספר ולהתקלח. ולספרדים מותר גם בבשר ויין.

האם מותר להיות בבגדי שבת בתשעה באב? אמנם לא כתוב בפירוש שלא, אבל יש שדנו בזה. ולפי מה שאמרנו כהולך לחדר לנעול נעליים- ילבש גם בגדי חול, אע"פ שאי אפשר לחייב משום שזה לא מפורש.

יש בעיה ללמוד תורה בשבת אחרי חצות? גם בזה דנו. י"א שמה שאבור ללמוד בתשעה באב- אסור ללמוד יום לפני תשעה באב מהצהריים. אבל למעשה מתירים את זה. משום שאין אדם לומד תורה אלא במקום שליבו חפץ. אי אפשר לומר לך תלמד חצי יום מגילת איכה, זה לא מעניין אותו, ולכן גם בשנה רגילה מקילים בזה.

נעלי ספורט שאין בהם עור- י"א שזה אסור בגלל שזה נוח- שזו הסבר של הנעלי עור שאסורים משום שהם נוחים ולכן גם נעלים נוחות אע"פ שאין בהם עור אסורים. אבל להלכה- זה מותר ומי שמחמיר- ינעל נעליים אחרות.

בתשעה באב צריך ללמוד דברים עצובים- אגדות החורבן, ה. תשעה באב, ה. אבלות. נצח ישראל בפרקים המדברים על החורבן, שיחות הרצי"ה על תשעה באב. וכן הלאה.

מה עם זמירות של סעודה שלישית? מי שרגיל לזמרם- ימשיך במנהגו כרגיל, אחרת זה אבלות בפרהסיא, מי שאינו רגיל לזה- אז אין בעיה.

יהי רצון שיבנה בית המקדש במהרה בימינו, ונמשיך ללמוד את כל ההלכות האלו, אבל עם חיוך.