שיעורי הרב שלמה אבינר

אנא הצל חברים ממוות

כאלף אנשים מחכים לתרומת איברים. אם לא יקבלו, ימותו. כל הזמן מתים, ואיברים טובים שיכלו להצילם נקברים באדמה. הלב כואב. אחים יחכו בכיליון עיניים במשך חודשים ובסוף ימותו. כמה כואב.

שמא תאמרו: אסור להרוג אדם אחד כדי להציל זולתו. ודאי, לכן לפני שנים רבות הגאון הרב משה פיינשטיין אסר השתלת לב, ואמר: הורגים שני אנשים: התורם שעוד לא מת, והנתרם שלא נקלט בו השתל. אך מאז עברו שנים רבות, הרפואה השתכללה, ואותו רב פיינשטיין כבר מזמן קבע שמוות מוחי נחשב מוות, ובעקבותיו הרבנים הראשיים לישראל לפני כעשרים שנה - מה שמאפשר באופן עקרוני את ההשתלות. כלומר, אין צורך במות הלב, אלא די בהפסקה גמורה של פעילות המוח, כולל מרכז הנשימה.

ושוב שמא תאמרו: אבל אולי הרופאים הנם נוכלים וקובעים באורח שקרי שאדם מת כדי לבצע השתלה לשם יוקרה או סיבה אינטרסנטית אחרת - טענה כזו היא ממש רשעות, ממש הוצאת שם רע, על אנשים טובים שמקדישים חייהם לשרת אנשים. ומה שכרם? השמצה כוללת!

ודאי יתכן רופא נוכל, כבכל מקצוע, אך לא בגלל זה נעשה האשמה קולקטיבית, כמנהגם של האנטישמים: איש אחד יחטא ועל כל העדה יקצופו. אמנם תפסו רופאים בקלקלתם בנושאים שונים, אך לא היה מקרה אחד בהיסטוריה הרפואית במדינות נורמליות שרופא הרג אדם חי למען השתלת איברים. ובכלל, אין אלו אותם רופאים שקובעים את רגע המוות, ושמשתילים.

זה הכלל, הרופאים הם אנשים נהדרים שמצילים אנשים ממוות בעזרת השתלות, ולא רק מחזירים חיים אלא גם איכות חיים. אני מכיר אישית מקרה של אשה שהיתה שבר כלי מהלך מחובר לחמצן, ואחרי השתלה חזרה לחיים אמיתיים ולעבודתה כאחות בבית חולים.

אין זה צודק שאנשים מפחדים לתרום. ב"ה יש רבים שאינם מפחדים. לעיתים בזכות אדם אחד, אפשר להציל שבעה אנשים. איזו זכות!

אלו שתורמים הכי הרבה במדינת ישראל הם ערבים ויהודים מרוסיה. ערבים - איני יודע למה, ויהודים מרוסיה, כי הם קשוחים וגם לא מתוסבכים בענייני דת.

הרי זה פלא: יש אנשים חילוניים כל חייהם, ופתאום גופותיהם נעשו דתיות. אלא הפוך! הֱיו דתיים כל חייכם, ואחרי מותכם תנו חיים לאחרים. הלא התורה היא תורת חיים.

באשר לאלה שלא מוכנים לתרום איברים אבל מוכנים לקבל, אני מעדיף לא לדבר, ואין צורך לדבר, כי כל אחד מבין מה אני חושב.

אך מה נעשה שבינתיים יש אנשים שמפחדים לתרום ונלכדים בתוך הוויכוח בין הרבנים שרוצים פיקוח לבין הרופאים שלא רוצים פיקוח רבני. ובין אלה ואלה אנשים ממשיכים למות. לכן אני מציע לרופאים: אנא בטובכם, אל תהיו עקשנים, אם יש משפחה שדורשת השגחה רבנית של אדם מחוץ למערכת, שימו עלבונכם בצד, ואַפשרו השגחה של רב שמתמצא בעניינים אלה. ואז נקווה שכולם יתרמו.

ואני אומר: כרטיס תורם, כרטיס אדי, - זו סגולה. הרי אנשים מחפשים כל מיני סגולות. גם ממציאים כל הזמן סגולות חדשות מוזרות, שלא היו ולא נבראו ואין להן שחר. אז הא לכם סגולה נפלאה: נכונות להציל חברים ממות.

משל למה הדבר דומה, לחייל. הוא יחזור חי, אבל הוא מוכן! מדרגה גבוהה!

כך ישמח אדם זה אחרי מותו להציל חברים ממות. אמנם בלי מסירות נפש, אך בכל זאת הוא מוכן, וזכות גדולה זו מלווה אותו כל ימי חייו.