שיעורי הרב שלמה אבינר

משתמשי האתר היקרים! נשמח לתרומות ע"מ להמשיך את פעילות האתר ולשדרגה. תודה!

תרומות ומעשרות (שו"ת)

מתוך שיעורי הרב שלמה אבינר

[מקורות ע"י הרב מרדכי ציון]


תרו"מ על העץ

ש: האם אפשר להפריש תרומות ומעשרות כאשר הן עדיין על העץ?

ת: כן. עם נוסח מיוחד שההפרשה תחול לכשייקטף. ראה בספרי הלכה.


הפרשת תרו"מ

ש: האם אני צריך להפריש מכל פרי שאני קוטף מן העץ או אפשר מראש על הכל?

ת: אפשר מראש על כל הפירות הבשלים על פי נוסח מיוחד. שו"ת משפט כוהן סי' לו.


הפרשה משני סוגים

ש: למדנו בתלמוד שאסור לתרום משני מינים שונים, כגון מעגבניה על מלפפון, אבל באותו מין כגון חיטים חומות על חיטים צהובות אפשר לתרום בשני סוגים. הסתפקנו בכיתה האם עגבניות שרי על עגבניות רגילות הם שני סוגים מאותו מין?

ת: הם כמו שני סוגים מאותו מין ואפשר להפריש מאחד על השני, כי זו עגבניה גדולה וזו קטנה. אבל למעשה, אסור, כי הפירות צריכים תמיד להיות מאותו משלוח, כי אולי אלו כבר הופרשו ואלו לא, או אולי זו דרגה שונה של חיוב, על פי אזורי ארץ ישראל או בעלים יהודים או גויים, ונמצא מפריש מן הפטור על החייב או מן החייב על הפטור.


הפרשת תרומות מעץ ציבורי

ש: האם חייבים להפריש תרומות ומעשרות מעץ שגדל בשטח ציבורי?

ת: אם יש רשות לקטוף לכולם זה הפקר ולא צריך להפריש. רמב"ם תרומות ב יא. אם הרשות היא רק לתושבי המקום, צריך להפריש.


הפרשת תרומות מתבלינים

ש: האם צריך להפריש תרומות ומעשרות מתבלינים?

ת: אם הם ראויים לאכילה כשלעצמם, הם מזון, וחייבים. אם רק אגב מזון אחר, פטורים. תוס' נדה נ א. בספק להפריש בלי ברכה.


ש: מה עם עלי תה?

ת: חייבים, הם המזון (התורה והארץ ד 14-10 בשם הגר"מ אליהו).


נוסח המקוצר לתו"מ

ש: האם מותר להשתמש בנוסח המקוצר של הפרשת תרומות ומעשרות שהובא על ידי החזון איש. שמעתי שהרב צבי יהודה אמר לא לסמוך על זה, ושגם הרב פראנק פסק נגדו?

ת: הבעיה של הנוסח המקוצר של החזון איש היא שלא מגדירים איפה התרומות ומעשרות נמצאים. כשמפרישים צריך לומר מעשר בצפונו וזה בדרומו וכן הלאה. בנוסח של החזון איש לא מגדירים את המיקום של כל התרומות ומעשרות. זה חידוש גדול מאוד.

כשנשאל רבנו, הרב צבי יהודה, הוא לא רצה לענות ולהיות פוסק, אף על פי שהיה פסוק גדול. אמר: "תשאל את הרב צבי פסח פראנק". והרב פראנק אמר לא לסמוך על זה. בסידור של הרב צבי יהודה מופיע הנוסח המקוצר וכתוב בצד משהו כמו "חס ושלום". תלמיד של ישיבה אחרת ראה זאת ושאל: וכי החזון איש לא ידע ללמוד? ענה רבנו: בוודאי ידע ללמוד, אבל גם אביי ידע ללמוד ובכל זאת אין הלכה כאביי, אלא הלכה כרבא (עיין התורה הגואלת ח"ד עמ' רג).


הפרשת תו"מ באצות

ש: האם צריך להפריש תרומות ומעשרות מאצות?

ת: לא, כי הם לא גידולי קרקע. והוא הדין פטריות (רמב"ם, תרומות ב א). אבל צריך לבדוק ששהן כשרות, כי יש הרבה חרקים.