שיעורי הרב שלמה אבינר

משתמשי האתר היקרים! נשמח לתרומות ע"מ להמשיך את פעילות האתר ולשדרגה. תודה!

תקיעות רבות לפח כך השיטות בראש השנה (מאמר)

מתוך שיעורי הרב שלמה אבינר

שאלה: האם כדאי לתקוע תקיעות רבות לפי כל השיטות אחרי תפילת מוסף בראש השנה?

תשובה: לא כדאי לנהוג כן משום שלושה נימוקים שכל אחד מהם מספקת:

א. יש המצאה חדשה דומה לגבי קריאת פרשת זכור, וגדולי ישראל כבר התנגדו לזה. בס' מועדים וזמנים (ח"ו ס' צז), כתב הג"ר משה שטרנבך: "תלמיד חכם אחד סיפר לי שנזדמן לפרשת זכור למקום תורה שהחמירו בזה, ובעצמו שמע שקראו וחזרו וקראו שם שבע פעמים בכל מיני הברות לצאת באלו החששות, אבל הדבר זר מאד להחמיר בזה כ"כ". הוא התנגד מאוד לדבר הזה, וכתב שבעל קריאה צריך לקרוא במבטא של רוב הצבור, ודי שהמקשיב מבין משמעות המצוה. ועוד, ה"מנהג" החדש הזה הוא לעז על הדורות הקודמים שלא חששו לדבר הזה בכלל (אמנם לגבי תקיעת שופר, הגר"מ שטרבוך כותב שיש להחמיר לכמה שיטות מובהקות. שם ח"א סוס"י ה הערה יג).

וכתב הג"ר חיים דוד הלוי בשו"ת עשה לך רב (ו, כב) שמנהג זה אינו נראה, משום שנמצא שאנו מזלזלים בכל יתר קריאות התורה, שכן חשים אנו רק לקריאה של פרשת זכור שהיא מן התורה בלבד, ומזלזלים ביתר הקריאות שהן מתקנת משה רבינו, ואין נכון לעשות כן. לכן קריאה אחת מספיקה, ומי שרוצה להחמיר, די אם יקראו פעם בהגיה ספרדית-ירושלמית ופעם בהגיה תימנית (שלפי דעתו היא הגיה מקורית). ולדעתו של הגרש"ז אוירבך, יוצא אדם ידי חובתו בשמיעת פרשת זכור בהברה השונה ממסורת אבותיו, אולם לכתחלה ראוי להמנע מכך. ומכל מקום אין לעשות כן בציבור לקרוא באותו מעמד בכמה הברות, שמלבד שאין זה כבוד הציבור, אין גם טעם לדבר כלל, ומעולם לא שמענו שינהגו כן (הליכות שלמה - מועדים ח"א עמ' סט הערה 68 ועמ' שכג). וכדומה, בשו"ת בנים בנים (ב, א).

והוא הדין לגבי תקיעת השופר.

ב. בשו"ת משנה הלכות (ח, רו), הג"ר משנה קליין בתשובה ארוכה בענין אם מותר לטלטל שופר (או לולב) לאחר שיצאו ידי חובתו או אם הוא מוקצה, כי הרי אחרי שאדם יצא ידי חובתו, אין לשופר צורך (ואולי אפשר לחלק בין שוםר ללולב), אא"כ צריך לתקוע לחולה וכדומה. הוא מסביר שזו מחלוקת הראשונים, ומה לנו להיכנס בדחוקים בראש השנה כיון שגם למתירים אין בזה מצוה אלא שמותר לתקוע ולדעת האוסרים הוא איסור, ובראש השנה שב ואל תעשה עדיף, וישב ויעסוק בתורה ויקיים מצוה ממש (עי' דברי הרמ"א [או"ח תקצו, א שאין לתקוע עוד בחינם, ונו"כ שם שדנים בזה ויש שחולקים. ובשו"ת אבני נזר סי' תמח, החזיק שקצת מצוה יש בו כל היום כמו מנהג אנשי ירושלים בלולב. עי' שו"ת קנין תורה בהלכה לג"ר אברהם דוד הורוויץ [ו, לד\ב אות ו], שהיה חבר בד"ץ של העדה החרדית, שדן בזה). והגר"מ שטרנבוך כותב שאיננו חוששים לדעת הרמ"א אם יש צורך לתקוע (שם). וכן פסקי תשובות (תקצו אות ב).

ג. אברך אחד שאל את הגראי"ל שטיינמן במה שאומרים על מהרי"ל דיסקין שהיה שומע בראש השנה הרבה תקיעות, אם זה הנהגה ראויה לעשות כך. הגראי"ל השיבו תחילה מבחינת ההלכה אם מותר לתקוע תקיעות שלא לצורך ביו"ט עיין בשו"ע או"ח סימן תקצו, [וכן להביא לביהכ"נ ביו"ט של סוכות הרבה לולבים ואתרוגים יש לחוש משום טלטול שלא לצורך], והחזו"א באמת לא הרבה בתקיעות אחרי התפילה. אח"כ אמר הגראי"ל דברים נוראים: הנה את התקיעות של ר' יהושע לייב כולם רוצים לעשות אבל ללמוד כמותו מי רוצה לעשות, הוא היה יושב ולומד כל הלילה עם נר גדול בהתמדה נוראה.

ובאמת זה טכסיס היצר הרע שאומר לאדם לך תשמע תקיעות כל היום העיקר אל תלמד! כי לא איכפת ליצר הרע שישמעו כל היום תקיעות העיקר אצלו שלא ילמדו, וזה עצת היצר לגרור את האדם אחרי חומרות הכל כדי שיניח מן לימוד התורה (וכדומה, כתב הגאון רבי אלחנן וסרמן: "וכן שמעתי מפה קדוש רבינו בעל החפץ חיים זצ"ל בזה הלשון לא איכפת לו ליצר הרע שיהודי יתענה ויבכה ויתפלל כל היום ובלבד שלא ילמוד". קובץ מאמרים עקבתא דמשיחא עמ' פח. אעלה בתמר - מתורת בריסק עמ' קסא).

וזה דומה למה שסיפר הגרי"ד סולוביצ'יק: "מעשה, ונכנס אבא מרי (הגר"מ) בליל ראש-השנה לבית הכנסת ומצאני אומר תהילים עם הציבור. לקח את ספר התהילים מידי והושיט לי מסכת ראש-השנה. 'אם רצונך לעבוד את הבורא עכשיו, כלך לך אצל הלכות קדושת היום'. ר' חיים איש בריסק היה עוסק בתורה בשעת אמירת [ה]פיוט[ים] בימי הדין - בר"ה טיפל בהלכות שופר, וביוהכ"פ - בהלכות עבודת היום" (איש ההלכה עמ' 77. אמנם הג"ר צבי מאיר גינזבערג, ראב"ד אגודת הרבנים דארה"ב וקנדה, סיפר שכשהיה בירושלים נכנס בר"ה באמצע היום למעונו של הרב מבריסק, הגרי"ז, ומיד שאלו אותו אם יודע לתקוע, וציוהו לתקוע ולהוציאו י"ח. והיה מוסיף בהלצה שבבריסק מפרשים הקרא 'יום תרועה', שכל היום עוסקים בתקיעות. ניצוצי צבי מאיר עמ' קיד).

לכן עדיף לעסוק במצוות ברורות כגון לימוד תורה מאשר חומרות או אפילו מצוות לא ברורות.

  • פורסם בשאילת שלמה 512

==

























==