שיעורי הרב שלמה אבינר

משתמשי האתר היקרים! נשמח לתרומות ע"מ להמשיך את פעילות האתר ולשדרגה. תודה!

תפילין - שאלות מיוחדות (שו"ת)

מתוך שיעורי הרב שלמה אבינר

[מקורות ע"י הרב מרדכי ציון]


תפילין בחילול שבת

ש: חבר טס לחו"ל בשבת ושואל אם לקחת איתו תפילין?

ת: לא. מצווה הבאה בעבירה.


תפילין של הקב"ה

ש: שמעתי שבמקום להשקיע בחומרות בקניית תפילין שלי, עדיף להשקיע בתפילין של הקב"ה. מה זאת אומרת?

ת: בתפילין של הקב"ה כתוב ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ. פארו עלי ופארי עליו (ברכות ו א – מ"צ). נאה לקדוש פאר מקדושים. ככל שאנו מקדשים את עצמנו, יותר יש פאר להקב"ה.


תפילין במדבר

ש: כשבני ישראל יצאו ממצרים, איך הם הצליחו להכין תפילין במדבר לשישים ריבוא אנשים?

ת: השאלה מתחלקת להכנת הבתים ולהכנת הפרשיות.

את הבתים אנשים הכינו לעצמם. אמנם בימינו זו מלאכה קשה וצריך לכך מכונות וכל מיני עזרים, אך יתכן שאז הבתים היו פשוטים יותר. יש אומרים שפעם הבתים של התפילין היו רכים. ליתר דיוק, הם היו גמישים. כלומר, גם אם לחצת על התפילין והם נמעכו – התפילין היו חוזרים למצבם הקודם. זה גם מסביר איך אנשים היו לובשים תפילין בזמן עבודה והקרבת קרבנות, ואיך יכלו לצאת איתם למלחמה. ישנם דברים רבים שידעו לעשות בימי קדם - שכיום נדרשים כלים מדעיים אדירים כדי להצליח להשיג את אותם תוצאות. אנחנו לא יודעים כיצד הם הצליחו.

לגבי הפרשיות, בוודאי צריך מומחיות לדעת איך לכתוב. יכול להיות שחלק של כלל ישראל שידעו איך לכתוב, כתבו בשביל השאר. אולי הלויים כתבו. היו עשרים ושתים אלף לויים ושישים ריבוא אנשים, אז כל לוי כתב שלושים פרשיות. יתכן שאז ידעו לכתוב יותר טוב ויותר מהר מאיתנו. אנו כותבים כיום עם עיפרון ולא רגילים לכתיבת סת"ם. אבל אולי אז היה להם פשוט - משום שזו הייתה דרך הכתיבה הרגילה שלהם. יתכן ולכתוב תפילין ומזוזות היה בשבילם כמו שבשבילנו לכתוב מכתב לחבר.

ש: איך הניחו תפילין ארבעים שנה במדבר, הרי המצוה נאמרה בסיני וחלק הפרשיות בדברים?

ת: או הניחו חלק מהפרשיות ובזה קיימו המצוה כי זה מה שהיה, או שפרשיות אלו כבר נתנו, כי אין מוקדם ומאוחר בתורה. עיין גיטין ס, תורה נתנה מגילות או חתומה. תוס' שם. ומלבי"ם שמות י, יג.


תפילין מול הלב

ש: מה הטעם הפנימי שמניחים תפילין ביד שמאל ולא ימין?

ת: "שימני כחותם על לבך, כחותם על זרוע" (שיר השירים ח ו), אלו תפילין (זוהר מצורע נד ב), ביד שמאל על יד הלב. רמב"ן (שמות יג טז – מ"צ).