שיעורי הרב שלמה אבינר

[מקורות ע"י הרב מרדכי ציון]

תפילה על ידי חילול שבת

ש: האם לקיים תפילה בשבת על ידי אנשים שבאים ברכב?

ת: לא. מצווה הבאה בעבירה. יש לבטל. שו"ת אגרות משה או"ח א צח.

בקשות בשבת

ש: מותר לומר בשבת כל מיני בקשות אישיות?

ת: אם הן רוחניות (הליכות שלמה – תפילה יד יא. הגרי"ש אלישיב בדולה ומשקה קמט בהערה – מ"צ).

ויכולו

ש: אם לא אמרתי "ויכולו" עם הציבור, כי הארכתי בשמונה עשרה, האם אני צריך לומר עם עוד אחד או שאפשר לבד?

ת: לא חייבים. אין זו עדות ממש. אך יש מהדרים שכן

[כתב במ"ב (רס"ח יט) שאמירה זו היא עדות על מעשה בראשית ועדות היא בשניים. אך מובא בחזון איש (לח, י) שאין להדר אחר שניים, כיוון שיש לחוש למעמיד עדים על מעשה בראשית, ואעפ"כ יש קבלה שהחזו"א חזר בו מכך לענין הלכה למעשה (מעשה איש ח"ד עמ' קכא. ח"ז עמ' קמה). אך הגרי"ד סולוביצ'יק אמר שאין צריך לדקדק לומר יכולו בשנים דוקא (מפניני הרב עמ' סד) – רשם מ"צ].

אמירת "ויכלו"

ש: מדוע לאמירת "ויכלו" יש ערך של עדות על בריאת העולם? הרי לא היינו שם ואיך נעיד על מה שלא ראינו?

ת: זה לא ממש כמו עדות בבית דין, ששם יש לעדות משקל וכוח מכריע. ה"עדות" באמירת "ויכלו" היא מעין מליצה, כדי להשריש בנו את חשיבות הדבר. גם כל ההנהגות של אמירת "ויכלו", כמו אמירה בשניים ובעמידה, הן כדי להדגיש לנו שזה דבר גדול (וכתב במ"ב [רס"ח יט] שאמירה זו היא עדות על מעשה בראשית ועדות היא בשניים. אך מובא בחזון איש [לח י] שאין להדר אחר שניים, כיוון שיש לחוש למעמיד עדים על מעשה בראשית, ואעפ"כ יש קבלה שהחזו"א חזר בו מכך לענין הלכה למעשה. מעשה איש ח"ד עמ' קכא. ח"ז עמ' קמה. אך הגרי"ד סולוביצ'יק אמר שאין צריך לדקדק לומר יכולו בשנים דוקא. מפניני הרב עמ' סד – מ"צ).

דרשה בשבת בין מנחה למעריב

ש: בשו"ע ברמ"א כתוב לא לקבוע שיעור בשבת בין מנחה למעריב. והרי עינינו רואות שיש?

ת: מותר. וזה תלוי בטעם. עיין פס"ת (רצב אות ח – מ"צ).

מעין שבע במלון

ש: האם לברך מעין שבע בבית מלון, הרי אין זה בית כנסת קבוע?

ת: בבתי מלון בארץ, יש בתי כנסת קבועים (עיין שו"ת דבר משה או"ח כא. שו"ת מנחת יצחק י כא. שו"ת אגרות משה או"ח ד סט).

הפיכת פנים באמירת "בואי בשלום"

ש: לאיזה כיוון יש להפוך פנים בסוף לכה דודי?

ת: יש שלוש שיטות:

א. אחורה. זה כעין קבלת שכינה, כי בדרך כלל בתי הכנסת פונים לכיוון מזרח, וכך נהגו.

ב. לכיוון הפתח. אחד מן הטעמים שהציבור הופך את פניו לצד הפתח באמירת בואי בשלום, כיוון ששם יושב האבל, ופונים אליו כדי לראותו ולנחמו (טעמי המנהגים קכז. מובא ע"י הרב בשו"ת שאילת שלמה א, קמ).

ג. לכיוון מערבה. כי השכינה במערב.

כל אחד יעשה מה שהוא רוצה. אין בזה ענין של 'לא תתגודדו', משום שהנהגה זו היא פחות ממנהג. הסביר הגרי"ד סולוביצ'יק בס' פניני הרב (עמ' ריח-רכ) ש"כל המנהגים יש בהם איזה קיום דאורייתא או דרבנן, או חששא לאיזו דיעה בש"ס או בפוסקים". אם כן, יש דין גמור, דין דרבנן ומנהג. הפיכת פנים באמירת 'בואי בשלום' היא דבר חדש ומחודש, ולכן כל אחד ינהג איך שהוא רוצה.

למקורות נוספים בענין לחץ כאן

הפטרה

ש: מתי תוקנו ההפטרות ומדוע?

ת: כי הגויים אסרו לקרוא בתורה. כנראה בימי אנטיוכוס. עיקר תוי"ט פרק ג בשם ספר תשבי.

אב הרחמים

ש: האם הרב אומר אב הרחמים כל שבתות ושזה בגלל השואה כדעת הרב צבי יהודה?

ת: כן, כי הוא נתקן על גזרות תתנ"ו של מסעי הצלב, ונוראות השואה היו לאין ערוך.

[עיין ס' צבי קודש (עמ' 241), שפעם רבנו סיפר לתלמידים שהוא אומר "אב הרחמים" בכל שבת ואפילו בשבת יום טוב, שבת ראש חודש ו'שבת מברכים', משום שכשתיקנו את "אב הרחמים" על גזרות ת"ח ות"ט, הגזרות היו אמנם קשות, אבל הן כאין וכאפס לעומת אלה שהיו בשואה. ואם אז תיקנו לומר "אב הרחמים" ונמנעו לאומרו בשבתות מיוחדות, הרי שלאחר השואה יש מקום לאומרו בכל שבת. וכדרכו, לא כפה על התלמידים אלא אמר: "אני אומר, ואתם, אם זה לרצונכם, תנהגו גם אתם כך". ואכן, מאז הונהג כך במניין של רבנו. וכן במניין של ישיבת עטרת ירושלים – רשם מ"צ.]

ותיקין

ש: אני נוהג לקום בכל יום ותיקין לתפילה. האם גם בשבת אני חייב?

ת: לא. המנהג שקיבלת עצמך הוא על ימי חול ולא על שבת. בכלל, כל מנהג טוב שאדם לוקח על עצמו, יאמר "בלי נדר".

עלוני שבת

ש: אני לא מצליח להתרכז בקריאת התורה בשבת. האם מותר לי לקרוא במקום זה את העלוני שבת?

ת: ודאי אסור. יש להתאמץ כמו שאפשר, כל אחד כפי כוחו, אך בוודאי לא לעסוק בדברים אחרים.

אכילה לפני מוסף

ש: מותר לאכול לפני מוסף?

ת: כן, אכילת עראי, כגון פירות, או לחם פחות מכביצה. שו"ע או"ח רפו ג. מ"ב ח. אבל יש לעשות קידוש קודם. מ"ב ז.