שיעורי הרב שלמה אבינר

גרסה אחרונה מ־11:39, 8 בינואר 2017

[מקורות ע"י הרב מרדכי ציון]

התבודדות

ש: האם מומלץ להתבודד?

ת: לשבת בינו לבין עצמו ולעשות חשבון נפש כמבואר במסילת ישרים (פרק ג). אפשר גם במקום שיש אנשים.

ש: האם לשם התבודדות מותר לנסוע לחוץ לארץ?

ת: ודאי לא. אפשר להתבודד בארץ די והותר. יתר על כן יש "התבודדות פנימית בחברת בני אדם" של דבקות בד' במחשבה ובהרגשה כדברי רבנו הרב צבי יהודה (אור לנתיבתי קפט).

שירת הים

ש: כותב המשנה ברורה: "ויאמר שירת הים בשמחה וידמה בדעתו כאילו באותו היום עבר בים, והאומר בשמחה מוחלין לו עונותיו". שו"ע או"ח נא ס"ק יז. אז למה לא נוהגים כן?

ת: הכוונה שיתרומם לאותה מדרגה עליונה של בני ישראל אז במסירות נפש עילאית. אדון עולם

אדון עולם

ש: מי כתב אדון עולם?

ת: לא ידוע. אחד הראשונים.

תפלה של חילוני

ש: יהודי שחי בחוץ לארץ כגוי גמור, מותר לו להתפלל ולברך?

ת: כן. אין אומרים לאדם שחוטא, שיחטא יותר. אגרת קידוש השם לרמב"ם. וכי מי שאכל שום וריחו נודף, יחזור ויאכל שום אחר ויהא ריחו נודף!? (ברכות נא א. עין איה שם).

סידור משומש

ש: יש לי סידור שנמצא אצלי שמונה שנים והוא קרוע ונראה מוזנח אבל אני קשורה אליו מאוד. האם מותר לי להתפלל בו? האם זה מכובד?

ת: סידור משומש הוא מכובד מאוד. יש סיפור על קהילה שהיה להם רק אתרוג אחד וכל אחד ואחד קיים את המצווה איתו. אחד אמר להחתם סופר: "צבע האתרוג מתחיל להפוך לחום מרוב השימוש וכבר אינו מהודר". אמר החתם סופר: "אתרוג משומש כזה, שכ"כ הרבה קיימו בו את המצווה, הוא מאד מהודר!"

מכל מקום, ודאי שאפשר לכרוך את הסידור מחדש.

למקורות נוספים בענין לחץ כאן

תיקון הכללי

ש: האם יש ערך עליון לתיקון הכללי מעבר לפרקי תהילים רגילים?

ת: אין לכך מקור קדום, אך לפרקי תהילים "רגילים" יש ערך עליון מן העליונים. עיין מסילת ישרים פרק כא: "רוב ההתמדה והעיון במזמורי דוד ע"ה וההתבוננות" עוזרת להגיע למידת החסידות שהיא מידה עלאית. אמנם אסור להתרפאות בדברי תורה מדין "חובר חבר" (דברים יח א), אבל אם אומר מזמורי תהילים כדי לעורר נפשו ליראת ד' ולזכך נפשו, אותה זכות עומדת ומגינה עליו. ספר החינוך תקיב. ועיין איגרת של הגרי"מ חרל"פ לתלמידו הגר"י זוסמן (הודפסה בקובץ 'מאבני המקום' קובץ יד:ה): "אמירת העשרה מזמורים אם אומרים אותם מצד שהם מזמורי' של דוד המלך ע"ה, יש להם ערך אחד ואם אמירתם מצד איזה אחרון שאמר לאומרן, אין בהם כל הערך הנפלא, ובכל זאת בעת הצורך יש לאומרם בכל אופן" (ופעם אמר הגרי"ש אלישיב על אמירת תהילים בלי כוונת המילים: "זה בסדר, דוד המלך כיוון בשביל כולנו את מה שצריך לכוון". הספד על הגרי"ש אלישיב מבנו הרב אברהם. ריש"א דגלותא עמ' יב. הסוד עמ' מח – מ"צ).

התיקון הכללי

ש: מה מקור התיקון הכללי של רבי נחמן לכפר על פגם הברית?

ת: אין מקור קדום. זה חידוש של רבי נחמן. והרי אנו יודעים שאין לקבל חידוש בלי הוכחה. אלא העיקר הוא לעשות תשובה: חרטה, עזיבת החטא, קבלה להבא. וכן לצרף חסד ולימוד תורה. עיין שו"ע או"ח תרטו מ"ב סק"ג

("איתא בספרים דעיקר תיקון למי שנכשל ח"ו בזה, שיתחזק מכאן ולהבא בימי חייו בלימוד התורה וזכות התורה תגין עליו, וכדאיתא במדרש תנחומא, אם חטא אדם ונתחייב מיתה לשמים מה יעשה ויחיה, אם למוד לשנות פרק אחד ישנה שני פרקים, ואם למוד לשנות דף אחד ישנה שני דפים. [ואם אינו יודע ללמוד, יתעסק עכ"פ במידת הצדקה והחסד ויחיה כמו שנאמר רודף צדקה וחסד ימצא חיים צדקה וכבוד, עי"ש במדרש] ועיקר לימוד התורה יהיה ע"מ לקיים, דהלומד ואינו מקיים, נוח לו שלא נברא כמו שאחז"ל, וגם לא יהיה בכחה להגין עליו ח"ו". ומוסיף בשעה"צ ס"ק ה-ו: "והתורה תטהרנו, וכמו שאמרו חז"ל על הפסוק יפוצו מעינותיך חוצה, נמשלו דברי תורה למעין, מה מעין מטהר את הטמאים אף התורה מטהר את ישראל, ואיתא בזוהר הקדוש פרשת קדשים, לא אתדכי בר נש לעלמין אלא במלי דאורייתא, בגיני כך מלין דאורייתא לא מקבלין טומאה, בגין דאיהי קיימא לדכאה לאילון מסאבי, ואסותא באורייתא אשתכח, דכתיב יראת ד' טהורה עומדת לעד. עיין שם עוד... ואין כוונת המדרש דבתורה לבד יוצא אפילו בלא מדת החסד כלל, דהלא כבר אמרו חז"ל דהאומר אין לי אלא תורה, אפילו תורה אין לו, אלא רוצה לומר דעיקר התיקון הוא על ידי התורה למי שיכולת בידו להבין דברי תורה, אבל מכל מקום צריך לעסוק גם בחסד ולרחם על הבריות, ועבור זה יכפר עונותיו, וכדכתיב בחסד ואמת יכפר עון, וירחמו עליו מן השמים להוסיף לו חיים, וכמו שאמרו חז"ל, כל המרחם על הבריות מרחמין עליו מן השמים" – מ"צ).

צעטיל קטן

ש: האם ההדרכות שב'צעטיל קטן' לרבי אלימלך מליז'נסק המודפס בסידורים, שייכות לכל אדם?

ת: יש מהן השייכות לכל אדם, ויש שהן דברים גדולים מעל כוחותינו ששייכים לבעלי מעלה.