שיעורי הרב שלמה אבינר

תענית דיבור

[הרב שלמה אבינר]

שאלה: מה הן הלכות תענית דיבור?

תשובה: זו הנהגה חדשה שלא מוזכרת בתורה, במשנה, בגמרא ובראשונים, אלא אצל כמה אחרונים, לכן אי אפשר לקבוע לגביה הלכות, וכל אחד יעשה כאוות נפשו הטהורה. מנהג זה התפשט על ידי רבי יצחק אלפייה בעל קונטרס היחיאלי ושם מפורטות כמה הנהגות, וכן בסוף ספר תהילים איש מצליח כגון לסיים שלוש פעמים ספר תהילים.

אבל העיקר הוא שמירת הלשון והימנעות מלשון הרע ודיבורים אסורים. כן לדבר, אך לא דברים אסורים. וכן כתב הגר"א: "ועד יום מותו צריך האדם ליסר את עצמו, ולא בתענית וסיגופים, כי אם ברסן פיו ובתאוותיו, וזוהי התשובה, וזה כל פרי העולם הבא כמו שכתוב 'כי נר מצוה' וגו', אבל 'ודרך חיים תוכחות מוסר' (משלי ו כג). וזהו יותר מכל התעניתים וסיגופים שבעולם וכו'. ואמר הכתוב 'מי האיש החפץ חיים אוהב ימים' וגו' (תהילים לד יג), ובזה יכופר לו כל עוון, וניצל משאול תחתית, כמו שכתוב 'שומר פיו ולשונו שומר מצרות נפשו' (משלי כא כג), 'חיים ומות ביד לשון' (משלי יח כא), אוי למי שממית עצמו בשביל דיבור אחד, ומה יתרון לבעל הלשון" (עלים לתרופה).

לכן יש מקום לתענית דיבור בתור הדרכת מעבר כדי להתרחק מלשון הרע ורכילות, ועלבון, כדברי הרמב"ם הידועים שכדי להתרפא ממידה רעה, יש לילך באופן זמני לקיצוניות ההפוכה (הלכות דעות א. שמונה פרקים ב).

וכן כותב בעל משנה ברורה: "וראיתי כתוב בספר אחד שכשאדם רוצה להתנדב תענית, טוב יותר שיקבל תענית מן הדיבור ממה שיקבל עליו מן האכילה כי ממנו לא יהיה לו נזק לא בגופו ולא בנשמתו ולא ייחלש על ידי זה" (שו"ע או"ח תקעא מ"ב ס"ק ב. וכן הוא בשמירת הלשון, שער התבונה פרק ב).

אך כמובן, כל זה בלי לפגוע בסביבה, באשתו, או בילדיו שרוצים לדבר אתו, ובכלל לכל אדם שזקוק לו. ויותר חשוב הוא לדבר דברי חסד מאשר לשתוק. ומעשה בנהג אוטובוס שהיה שרוי בתענית דיבור ולא רצה לסייע לנוסעים ששאלו אותו איפה לרדת.

הרי אמרו רבותינו על הפסוק "האומנם אלם צדק תדברון מישרים תשפטו בני אדם" (תהילים נח ב) – "מה אומנותו של אדם בעולם הזה, ישים עצמו כאילם. יכול אף לדברי תורה? תלמוד לומר: צדק תדברון" (חולין פט א). הרי שאלמות ראויה אינה גורפת אלא היא "אומנות", חכמה רבה, מיומנות רבה, רגישות רבה, מתי לשתוק ומתי לדבר. דברי תורה ודברי צדק – כן לדבר.

כך כותב רבנו הגדול הרמב"ם: "לעולם ירבה אדם בשתיקה ולא ידבר אלא או בדבר חכמה או בדברים שצריך להם לחיי גופו. אמרו על רב, תלמיד רבנו הקדוש, שלא שח שיחה בטלה כל ימיו, וזו היא שיחת רוב כל אדם. ואפילו בצרכי הגוף לא ירבה אדם דברים. ועל זה ציוו חכמים ואמרו: כל המרבה דברים מביא חטא. ואמרו: לא מצאתי לגוף טוב אלא שתיקה" (הלכות דעות ב ד).

לפעמים יש גם צורך לדבר אל חברו דברי חסד, לעודדו ולחזקו ולשמחו. וכמובן לעיתים עושים חסד בכך שמקשיבים לו.

זה הכלל, האדם נקרא "האדם המדבר" (ספר הכוזרי א לה), זו מעלתו שיש בו דעה ודיבור (רש"י בראשית ב ז), ולכן עליו להשתמש במעלה עליונה זו לטובה ולהיות אחראי גדול על כל מילה שהוא אומר.