שיעורי הרב שלמה אבינר

תעניות שובבי"ם

[אתר סרוגים]

שאלה: האם ראוי לצום תעניות שובבי"ם?

תשובה: תעניות שובבי"ם בשנה פשוטה, שובבי"ם ת"ת בשנה מעוברת, אינן מוזכרות לא במשנה, לא בגמרא, לא בראשונים, לא ברמב"ם, לא בשולחן ערוך, לא באחרונים אלא במשנה ברורה (ביה"ל תקסו ב ד"ה ויש ובמ"ב תרפה יח).

לכן יש שתי נקודות:

א. דברי האריז"ל לא נפסקו אינם מחייבים כל אדם. הם הדרכות בשביל יחידי יחידים ולא בשביל כל אחד. אפילו בשולחן ערוך או"ח סי' תקפ, בין הימים שראוי ליחידים לצום, תעניות שובבי"ם אינן מוזכרות.

ב. תלמידי הבעל שם טוב אמרו להימנע כי אנו חלשים וזה פוגע בעבודת ד'. כלומר, ההתנגדות לתעניות אלה אינה עקרונית אלא מעשית. אם אנשים צמים ולא יכולים לעמוד בזה, זה פוגע בלימוד התורה, שהיא מצוה ברורה ועצומה מן התורה. ומלבד זה, לימוד תורה מביאה הרבה ברכה והתרוממות לאדם.

על עבירת השחתת זרע אמר האר"י ז"ל שיש לצום 84 צומות לכפרתו (תניא, איגרת התשובה פ"ג), ובכל זאת כתב החיי אדם שהתשובה היותר עליונה היא לימוד תורה השורף בשלהבתו כל סיג ומטהר כאש (שו"ע או"ח תקע"א. ביה"ל ד"ה ת"ח). כמו כן גדול כוחה של עשיית חסד לטהר כל טומאה מסוג זה (שם שם תרט"ו ב. מ"ב סק"ה. ושעה"צ אות ה-ו). חסד הוא כוחו של אברהם אבינו, ולימוד תורה הוא כוחו של משה רבנו. לימוד תורה ברצינות (עיין אורחות חיים, כתר ראש, סידור הגר"א עמ' 584-583) ועשיית חסד, הם תשובה גדולה יותר מכל הצומות והסיגופים.

המגיד ממזריץ מזהיר לא להתענות בתעניות שובבי"ם (ספר התמים 65). וכן בעל התניא (אגרות קודש עמ' מ). ובס' שם משמואל (פרשת ויחי), כתב האדמו"ר מסוכוצוב בשם הרבי מקוצק שבמקום תעניות שובבי"ם, יש להתחזק בלימוד תורה ובקיום מצוות כדין.

הם לא חולקים על האריז"ל אלא רק אומרים שאנו לא יכולים לעמוד בזה.

וכן כתב מרן הרב קוק באורות התשובה (פרק יג פסקא ז): "ובאמת היה ראוי גם להתענות כדי להתיש את כח הרע שבחומר, המונע את הרצון מלעלות במעלותיו. אבל צריך לשקול ג"כ את הכח הרוחני והגופני אם הוא מסכים לזה". אז מה יהיה עם כח הרע? אלא אדם יעשה כל מה שהוא יכול עד גבול היכולת וד' יעזור.

לכן אם האדם הוא גיבור והתעניות לא ימעטו אצלו שום דבר, לא תפילה, לא לימוד התורה ולא עבודתו אם הוא עובד - מה טוב. אבל ברוב המקרים לא כן המציאות. כאמור, עדיף ללמוד תורה. וכן אמר הגר"ח קניבסקי על כך: "מי שיושב ולומד לא צריך שום דבר חוץ מזה" (מנחת תודה עמ' סה).

יש שהציעו במקום תענית בשובבי"ם, לעשות תענית דיבור. אלא שתענית דיבור היא חידוש. המשנה ברורה כותב שראה זאת בספר אחד אפילו בלי להזכיר את שם הספר. עיין שו"ע או"ח תקעא א. המקור הוא בקונטרס היחיאלי לרבי יצחק אלפיה שמאוד הרחיב את הרעיון. לכן, אין לו מקור קדום. הרב דוד כהן 'הנזיר' התענה תענית דיבור, אבל הוא היה יחיד ומיוחד, וגם היה מדבר בלימוד תורה. אלא לאדם רגיל, יש להקפיד מאוד בשמירת הלשון, ולהיזהר מכל עבירה בדיבור.

• פורסם בשאילת שלמה 371