שיעורי הרב שלמה אבינר

גרסה אחרונה מ־06:46, 19 במרץ 2017

[מקורות ע"י הרב מרדכי ציון]

שער ארוך

ש: שמעתי שעל פי הזוהר יש טומאה בגידול שער ארוך?

ת: מסלסל שער מסטרא דיצר הרע הוא למשכו לגיהינום. זוהר א קסו ב. אך גם אסור על פי ההלכה מסיבות שונות. פסקי תשובות כז י (א. חציצה בתפילין וברכה לבטלה. ב. חוקות הגויים של שחץ וגאווה. ג. לא ילבש, של טיפול בגוף והבלטת יופיו של הגבר. שו"ת שאילת שלמה א כג – מ"צ).

שער ארוך

ש: מותר לבן לגדל שער ארוך?

ת: לא. א. חציצה בתפילין וברכה לבטלה. ב. חוקות הגויים של שחץ וגאוה. ג. לא ילבש, של טיפול בגוף והבלטת יופיו של הגבר (שו"ת שאילת שלמה א כג).

ש: אז איך הרוגצ'ובי והרב הנזיר גדלו שער?

ת: הרוגצ'ובי, מפני ביטול תורה של הליכה לספר, אך הוא גאון יוצא דופן שאינו דמות לחיקוי. ובאשר לנזיר, הרי התורה צותה. עיין משנה ברורה כז ס"ק טו.

ש: אז איך יש דתיים עם שער ארוך?

ת: או שלא יודעים שאסור או שיודעים ונכנעים ליצר הרע.

למקורות נוספים לחץ כאן

תרומת שער

ש: האם מותר לאשה רווקה או נשואה לתרום שערה לפאה לחולי סרטן?

ת: כן. מצוה.

ש: מותר לבן לגדל שער למטרה זו?

ת: לא. אין עושים מצוה על ידי עבירה (שו"ת שאילת שלמה א שלט).

תספורת בלילה

ש: האם מותר להסתפר ולהתגלח בלילה?

ת: מותר. יש שמחמירים על פי האריז"ל שלא להסתפר אחרי הצהרים אבל הדין הוא שמותר. עיין שו"ת יצחק ירנן ס' טו.

חבר עם סרטן

ש: האם לעשות תגלחת כדי להזדהות עם חבר חולה סרטן?

ת: לא. זה יהיה מוזר בעיניו. ועיין בספרי "זה לפני הכל".

שער ארוך לכבוד אשתי

ש: אשתי לא רוצה שאסתפר. האם מותר לגדל שיער ארוך בשביל שלום בית?

ת: לא. שלום בית הוא מצוה. אך לא עושים מצוה על ידי עבירה. אלא לדבר אל ליבה (עי' שו"ת שאילת שלמה א כג).

קרחת עקב טיפול כימותרפי

ש: עקב טיפול כימותרפי כל שערי ינשור. מותר לי לעשות קרחת מראש?

ת: כן, מלבד הפאות.

קרחת לבת

ש: האם מותר לבת לעשות קרחת?

ת: לא. לא ילבש. וכן שיער קצוץ לבנות, כי זו תסרוקת גברית.

קוצים, בלורית ושיער לא מסודר

ש: האם מותר לבן לעשות קוצים בשיער? בלורית? לשים ג'ל כי השיער לא מסודר?

ת: הכלל הוא שכל טיפוח וטיפול של גופו של הגבר יש בו משם לא ילבש. יש רק לדאוג שיהיה נקי ומסודר (שו"ע יו"ד קפב. קיצור שו"ע קעא).

לחמצן שער

ש: האם מותר לבן לחמצן שער?

ת: אסור משום לא ילבש (שו"ע יו"ד קפב. קיצור שו"ע קעא. שו"ת שאילת שלמה ד קפז).

צביעת שיער לגבר

ש: האם בחור צעיר שיש לו שיער לבן וזה מפריע לו להתחתן, רשאי לצבוע לשחור?

ת:

א. אמנם אסור לאיש לטפל ולטפח את יופי גופו ובכלל זה לצבוע את שערו משום לא ילבש (רמב"ם ע"ז יב י). אך זהו כאשר המטרה להוסיף יופי, אך אם המטרה היא לסלק צער, יש להתיר.

וכן כתב ספר חסידים שהציעו לאדם זקן לצבוע שערו בשחור כדי שאישה מסוימת תחשוב שהוא צעיר ותסכים להתחתן איתו, הוא סירב כיוון שלא רצה להטעותה (ספר חסידים שעט). הרי שאסר לא מדין לא ילבש אלא מדין אונאה.

וכן כתבו תוספות שמותר לגלח את שְׂער בית השחי, אם מצער אותו, כי אין זה קרוי תיקון לנוי אלא הצלה מצער, ואינו אסור משום לא ילבש (תוס' נזיר נט א ד"ה והא. תוס' יבמות מח א ד"ה לא עשה).

כן כתוב בגמרא שאם אדם מגרד גלדי צואה וגלדי מכה מעל בשרו בשביל צערו מותר ואם בשביל ליַפּות אסור (שבת נ ב), משום לא ילבש (רש"י). וכתבו התוספות שגם בושה נחשבת צער: "ואם אין לו צער אחר אלא שמתבייש לילך בין בני אדם, שרי, שאין לך צער גדול מזה" (תוס' שם ד"ה בשביל).

ב. ועוד יש לצרף שיטת הב"ח שכל האיסור הוא אם עושה להידמות לאישה, אך להגן מפני החמה או הצינה מותר (ב"ח יו"ד קפב. וכן ט"ז שם ס"ק ד). וכאן אינו עושה כדי להידמות לאישה, אלא כדי להידמות לאיש בגילו למען יוכל להתחתן עם אישה. אמנם יש שחלקו על דברי הב"ח, אבל יש שהסכימו, לכן אפשר לסמוך עליהם ובודאי אפשר לצרפם.

ג. ועוד יש לצרף את השיטה שבעניין לא ילבש, הולכים על פי מנהג הזמן והמקום, וכיון שבזמננו גברים רבים נהגו לצבוע, אין בזה איסור לא ילבש. והראשונים שפרצו חטאו, אבל אחר כך מותר הדבר. או שאלה שפרצו היו גויים. כך כתבו הריטב"א (ע"ז כט א) והר"ן (שם כח ב) לגבי הסתכלות במראָה. וכן פסק השולחן ערוך לגבי העברת השיער מבית השחי שמותר במקום שאנשים נהגו כן (שו"ע יו"ד קפב א הגה).

ד. וכן יש לצרף את השיטה שאיסור צביעת שיער אינו מן התורה אלא מדרבנן (שו"ת שואל ומשיב מהדו"ק ח"א סי' ר"י) ובמחלוקת אפשר להתיר.

ה. וכן התיר הרי"י ויינברג צביעה לאיש, כיון שאנשים בזמננו נהגו כן, במקום ששיער לבן גורם לו הפסד או ביוש, כיון שאינו עושה כן למטרת קישוט (שו"ת שרידי אש ח"ב סי' מא). וכן התיר הגר"מ פיינשטיין צביעה כדי להתקבל לעבודה בתנאי שאין אונאה כגון שעובד טוב כמו צעיר, כיוון שאין כוונתו לייפוי (אגרות משה חיו"ד ח"ב סי' סא). וכן התיר שו"ת ישכיל עבדי למטרת שידוכין (ח"ה סי' יז אות ז). וכן הגרש"ז אוירבך (שולחן שלמה סי' שמ).

סיכום: מותר לגבר לצבוע שערו, אם אין כוונתו לשם יופי, אלא לסלק הפסד או צער או בושה, כגון בחור צעיר בעל שיער לבן שאינו מצליח למצוא שידוך, או אדם עם צבעים משונים ומוזרים בשערותיו, או כדי למצוא עבודה. ובכל אלה בתנאי שאין אונאה.

תספורת

ש: האם בתור ספר מותר לי לספר אדם שלא כהלכה אם זו דרישתו?

ת: ודאי אסור (שו"ע יו"ד קפא ד-ו).

פאות הראש

ש: יש לי פיאות ארוכות. מה עדיף: מאחורי האוזן, לפני האוזן, מסביב לאוזן או מתחת לכיפה?

ת: לא משנה. זה אישי. הכי טוב הוא לעשות כזה כמו כולם.

[עיין אורחות רבנו (א רלו) שהסטייפלר והחזון איש הקפידו לא לשים מאחורי האוזן, כי נראה שיש לו בושה בהן – רשם מ"צ.]

פאות ארוכות א'

ש: מה היחס לגידול פיאות ארוכות?

ת: ככל חומרה (ע' שו"ת משנה הלכות ד קטז. ה קכד. ו קמט).

פאות ארוכות ב'

ש: אני לא מתקבל לעבודה בגלל הפאות הארוכות. לא אוריד אותן בשום מחיר, אבל הנסיון קורע את ליבי. מה לעשות?

ת: להתאזר בסבלנות, או לשים אותן מאחורי האוזן בהצנע.

אורך פאות הראש

ש: מה האורך המזערי של פיאות הראש?

ת: אורך שעורת של 5 מ"מ (שו"ת שאילת שלמה ד קפב, קפג).

אורך ועובי הפיאות

ש: האם יש ענין באורך ועובי הפיאות?

ת: כל אחד יחמיר כפי עניינו (שו"ת שאילת שלמה ב רד).

חאלקה

ש: חייבים לעשות חאלקה לילד בן 3 אצל רב?

ת: לא חייבים. זה מנהג מאוחר. רדב"ז. רח"ו (שו"ת רדב"ז ב תרח. שער הכוונות דרוש הפסח דרוש יב – מ"צ). אבל רח"ו לא אומר בצורה כזאת מוחלטת. הגרי"ז והקהילות יעקה סרבו לספר ילדים שהובאו אליהם. אגב, זה מנהג שקיים אצל עמים רבים (עיין Wikipedia - first haircut – מ"צ).