שיעורי הרב שלמה אבינר

ש: אני מדריך בתנועת נוער מעורבת ואנו שוקלים אם להפריד בנים ובנות?

ת: יישר כחכם. מצוה גדולה.

ש: אבל יש טענה שכדאי לחנך ילדים במסגרת מעורבת כדי שילמדו להתמודד כאשר יגדלו.

ת: מה פירוש המילה להתמודד - לחטוא או לא לחטוא?

ש: לא לחטוא.

ת: אם כן, כלל גדול בחינוך שמה שאסור למבוגר ,מרגילים ומחנכים גם את הילד, כדי שלא יחטא בזה בגדלותו. וכן לעניננו, כיון שלמבוגר זה אסור, כך יש לחנך את הילד.

ש: אבל למעשה, אצל מבוגרים החברה כן מעורבת?

ת: נכון. הוא שאמרנו. כיון שמחנכים אותם למעורב בילדותם, כך הם ממשיכים כאשר גדלים.

ש: אך גם מקומות עבודה הם מעורבים ברובם?

ת: איסור של חברה מעורבת הוא בילוי משותף, כגון בתנועת נעור, שמדברים, צוחקים, מסתכלים וכולי. מקום עבודה הוא כדי לעבוד, ולא כדי לבלות יחד, לכן מי שחונך בילדותו להתרחק מאוד מאוד גברים מנשים כלשון הפוסקים, גם במקום העבודה ימשיך להיזהר בזה, ורק יעסוק ענינית בעבודה, - ורק עם בני מינו יצחק, יפטפט ויסתכל.

ש: אבל אם הוא לא חווה חברה מעורבת, כיצד יתרגל להתמודד?

ת: מה פירוש חווה? חטא או לא חטא?

ש: פירוש: חי בתנועת נוער מעורבת.

ת: אם כן הוא חטא. אז הוא התרגל לחטוא. אחר כך יקשה עליו להשתחרר מהרגל החטא. הנסיון מראה שאצל חילוניים שלגמרי מעורבים בילדותם, יש הרבה מאוד חטאים בבגרותם, ד' ירחם. אצל הילדים דתיים, שמעורבים למחצה, לשליש לרביע, יש פחות חטאים, אבל עדיין יש, לצערנו. ואצל החרדים שנפרדים החל מילדותם, כך זה ממשיך אחר כך כמעט תמיד. אם כן, החינוך פועל.

ש: ומה נעשה אם יש בני נוער שבכל זאת טוענים שחינוך מעורב יביא צניעות?

ת: שלוש תשובות:

א. לא עוברים על ההלכות שמפורשות בגמרא, ברמב"ם, בשולחן ערוך, ואפילו בקיצור שולחן ערוך, על ידי סברות שאנו ממציאים.

ב. גם אם לא מבינים את מצוות ד', בכל זאת יש לקיימן. כמובן, אם גם מבינים, זה יותר טוב. אך גם בלי להבין, זו מדרגה של עבודת ד'.

ג. הם רוצם מעורב, לא בגלל איזה אידיאל חינוכי, אלא בגלל היצר הרע. אז יש להתגבר על היצר הרע, על ידי מלחמה נגדו, וגם על ידי לימוד ספרי מוסר, כגון מסילת ישרים, שאגב מדבר באריכות בפרק יא על חטא הקרבה בין נשים וגברים, שכבר בזמנו אנשים רימו את עצמם שאין בזה עבירה.

חזקו ואמצו באהבת ד' ובטהרה.

• פורסם בשאילת שלמה 529