שיעורי הרב שלמה אבינר

משתמשי האתר היקרים! נשמח לתרומות ע"מ להמשיך את פעילות האתר ולשדרגה. תודה!

תנ"ך על פי חז"ל

מתוך שיעורי הרב שלמה אבינר

תנ"ך על פי חז"ל

[מ"באהבה ובאמונה"]


למה תנ"ך על פי חז"ל? למה לא תנ"ך על פי פשט?

ודאי על פי פשט. השאלה היא: מהו הפשט, הרי אחד אומר שזה פשט ואחר טוען שאין זה הפשט. כיצד נדע? ובכלל - מהי הגדרת הפשט?

פשוט מאד. הפשט הוא כוונת הכותב, וכיוון שכל התנ"ך הוא או תורה או נבואה או רוח הקודש, כוונת הכותב היא כוונת ד' יתברך. אך כיצד נדע מה כוונת ד'? או איך נדע את כוונת משה רבנו או הנביא או בעל רוח הקודש שכתבו מפי ד'? הרי כל דבר כתוב ניתן להתפרש בכמה אופנים?

אכן זו בעיה בלתי פתירה. כמו שדיבור אינו מסוגל לבטא כל מה שיש במחשבה, כך הכתיבה אינה מסוגלת לבטא כל מה שיש בדיבור (ועיין ראש מילין למרן הרב קוק אות אלף). אפילו כשאדם מדבר, יתכן ששני אנשים יבינו באופן שונה. אם כן, מה הפתרון? כבר כתב הרמב"ם שכל מה שמחובר בספר, נופלים עליו ספקות ומתוך כך מחלוקות בין אנשים, מה שבעצמו גורם התפלגויות חמורות וכיתות המאיימות על אחדות עם ישראל (מורה נבוכים א עא).

לכן, כאשר ריבונו של עולם נתן תורה למשה רבנו, הוא לא הקריא לו את הכתוב בלבד, שדי בכמה שעות, אלא הסביר לו כל דבר, מה שלקח ארבעים יום וארבעים לילה. וזאת התורה שבעל פה שנמסרה מדור לדור, מנאמן לנאמן.

"רבי יוחנן אומר: רוב על פה ומיעוט בכתב, שנאמר: כי על פי הדברים האלה כרתי אתך ברית ואת ישראל" (שמות לד כז. גיטין ס ב).

יתר על כן, את התורה שבעל פה אסור לכתוב. דברים שבעל פה אסור לכתוב. "דברים שבעל פה, אי אתה רשאי לאומרן בכתב" (גיטין שם). מסביר הרמב"ם שאם היא תיכתב, אז גם היא תהפוך לסלע המחלוקת, לדעות שונות ולפילוגים. לכן היא מסורה לבית הדין הגדול, לסנהדרין, הם גדולי עולם השומרים על אמיתות הפירוש ועל אחדות האומה (מורה נבוכים שם).

אלא שרבי יהודה הנשיא החליט לכתוב אותה בקיצור, שמא לנוכח הגזרות הנוראיות והגלויות, היא תרד לגמרי לטמיון.

ואכן היו מעט מאד מחלוקות בעם ישראל עד סוף תקופת בית שני, כגון המחלוקת המפורסמת על סמיכת הקרבן המוזכרת במשנה חגיגה ועוד כמה בודדות המוזכרות במשנה עדויות. אחר כך התרבו הצרות והגזרות, התרבו הקשיים בלימוד, ומתוך כך התרבו המחלוקות.

אמנם כבר באמצע תקופת בית שני, הצדוקים חלקו עלינו בפירוש הרבה פסוקים. אין פלא, הרי הם כפרו בתורה שבעל פה.

מאוחר יותר, הנוצרים שכפרו בתורה שבעל פה, גם סילפו לגמרי את התנ"ך, הפכו אותו לספר אלילי, "מדרש טעות ואליל" כדברי רש"י (ברכות יב סוף עמ' ב) והכניסו בו את האמונה בשילוש כפי שמזכיר הרמב"ם (אגרת תימן). וגם האסלאם, התבסס רבות על התנ"ך וגם הוא סילף אותו מאד, הרי גם הוא כפר בתורה שבעל פה.

רבי משה מקוצי, כותב בהקדמתו לספרו "ספר מצוות גדול" בשם פרקי דרבי אליעזר: "ראה הקדוש ברוך הוא שעתידין אומות העולם לכתוב עשרים וארבעה ספרים שיש בספר תורה נביאים וכתובים, ולהפכם לרעה ולמינות, מסר סימנין למשה בעל פה ולא הסכימו מן השמים לכתבן עד לאחר שעמדו אמונת אדום וישמעאל (נצרות ואסלאם), פן יעתיקו אותם הגויים ויהפכו אותם לרעה כמו שעשו בתורה שבכתב. ולעתיד לבוא ישאל הקב"ה מי הם בניו, ובני ישראל מביאים ספר תורה והאומות מביאים ספר תורה, אלו אומרים שהם בניו ואלו אומרים שהם בניו, והקב"ה שואל מי יש לו הסימנים שמסר בסיני בעל פה ואין מי שיודע אותם כי אם ישראל". זה הכלל: "ויאמר ד' אל משה: כתוב לך את הדברים האלה, כי על פי הדברים האלה כרתי אתך ברית ואת ישראל" (שמות לד כז).

הפשט הוא מה שחז"ל פירשו לנו, או איך שהם הדריכו אותנו כיצד לפרש. והם בעצמם קיבלו הדרכה מריבונו של עולם. למשל אם כתוב במקרא, שפלוני עשה הרע בעיני ד', צריך קצת שכל וענווה להבין שיש הרבה מדרגות ברע, יש רע גדול של אדם קטן, ויש רע קטן של אדם גדול, אלא הקב"ה מדקדק עם צדיקים כחוט השערה. גם אצל חז"ל כן הוא. למשל הזורק צפרניו רשע, וטיטוס רשע – האם זה אותו רשע? הכועס הוא כעובד עבודה זרה – האם זו באמת אותה חומרה?

לפי רבי צדוק הכהן מלובלין, העניין הזה התברר פעם אחת ולתמיד אצל שלמה המלך. הרי כתוב עליו: "והמלך שלמה אהב נשים נכריות רבות ואת בת פרעה, מואביות, עמוניות, אדומיות, צידוניות חתיות... ויעש שלמה הרע בעיני ד' " (מלכים א כא א-ו). אלא שיש אוהב ויש אוהב. יש רע ויש רע. אמנם בגלל פסוק זה, חכמים רצו לרשום אותו יחד עם המלכים שאין להם חלק לעולם הבא. יצאה בת קול: "אל תגעו במשיחי ובנביאי אל תרעו" (דברי הימים א טז כב). ושוב רצו לרשום, ירדה אש מן השמים וליחכה בספסליהם, ושוב יצאה בת קול "הֲמֵעִמְּךָ ישלמנה כי מאסת, כי אתה תבחר ולא אני ומה ידעת דבר" (איוב לד לג. תנחומא מצורע א).

כלומר, האם שלמה המלך הוא 'מעִמך', ממדרגתך ומקבוצתך שתעיז לקבוע עליו דברים כאלה. אני ד' הוא היודע, ולא אתה. כותב רבי צדוק הכהן: "אתם סבורים שהוא עמכם ואנוש כערככם, ואינו אלא עמדי ועל כסאי ועל כן לא יירא כלל". אכן כתוב ששלמה ישב על כסא ד'. "ושלמה המלך עליו השלום הוא ראש השגת מדרגה זו דכי אתה עמדי" (תקנת השבים ז).

לפני שמעיזים לדבר על גדול עולם שלנו, רועדים מרוב חרדת קודש.


  • פורסם בשאילת שלמה 257