שיעורי הרב שלמה אבינר

משתמשי האתר היקרים! נשמח לתרומות ע"מ להמשיך את פעילות האתר ולשדרגה. תודה!

תלמיד ישיבה - מה השאיפות שלך?

מתוך שיעורי הרב שלמה אבינר

גרסה מ־13:33, 7 בינואר 2016 מאת Maale (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן " == תלמיד ישיבה, מה השאיפות שלך? == [רשם: הרב מרדכי ציון] כתב הרמ"א (יו"ד פא, ז): "חלב כותית כחל...")

(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)

תלמיד ישיבה, מה השאיפות שלך?

[רשם: הרב מרדכי ציון]


כתב הרמ"א (יו"ד פא, ז): "חלב כותית כחלב ישראל, ומ"מ לא יניקו תינוק מן הכותית, אם אפשר בישראלית, דחלב כותית מטמטם הלב". ומובא בביאור הגר"א בשם הרשב"א שמקור הדבר הוא ממשה רבנו שסירב לינוק מן המצריות משום שהיה עתיד לדבר עם השכינה (רש"י על שמות ב, ז). והקשה הג"ר יעקב קמנצקי בס' 'אמת ליעקב' עה"ת (עמ' רמט), איך אפשר ללמוד מכאן הלכה למעשה, הא כאן מפורש הטעם שלא ינק משום שעתיד לדבר עם השכינה, ואם כן מנא לן שכן הדין אצל כל אחד ואחד, וכי כל אחד עתיד לדבר עם השכינה? ותירץ מזה לימוד גדול בעניין החינוך שצריך האב ליתן לבניו, והיינו שלכל ילד קטן יש סיכוי לדבר עם השכינה, ולכן צריך להיות כל עניין בחינוכו במדרגה כזו של "עתיד לדבר עם השכינה", וזהו מה שצריכים לזכור כשבאים לבחור חינוך בשביל הילדים – בקדושה ובטהרה. קל וחומר שצריך להיזהר לא לטמטם את הלב של כל אחד ואחד של עם ישראל, כולל מבוגרים וזקנים.

אכן גדולי ישראל שאפו להתעלות ולהגיע למדרגת גדול כמה שאפשר.

ומביא הג"ר יצחק זילברשטיין שתי דוגמות:

א. מסופר שבימי ילדותו נהג הג"ר מרדכי גיפטר, ראש ישיבת טעלז באמריקה, לאסוף תמונות של גדולי תורה ולשבצם באלבום. הוריו של הילד הקטן הבחינו שהבן היקיר שלהם השאיר באלבום משבצת אחת ריקה, ולא מילא אותה בתמונה. הם לקחו את האלבום לידיהם, וראו שבאותו מקום בו היתה צריכה להופיע תמונה, הכניס ילדם פתק קטן בכתב ידו, בו המילים הבאות: 'מרדכי, אם תלמד טוב ותעמול בתורה, גם אותך יכניסו לכאן ברבות הימים, ואם לא - תישאר בחוץ'... (עלינו לשבח – בראשית עמ' קיט). ובסוף הג"ר גיפטר נמנה להיות ראש הישיבה הראשון באמריקה הנולד באמריקה!

ב. בין כתבי הג"ר שמואל הלוי וואזנר, מח"ס שו"ת שבט הלוי, נמצאו כתבים ישנים בזמן שהוא היה תלמיד בישיבת חכמי לובין וחתום בהם "שמואל הלוי וואזנר אב"ד לודז'". העיר לוזד' שבפולין היתה עיר מלאה סופרים ותלמידי חכמים. נכנסו ושאל להג"ר וואזנר, כי מעולם לא שמעו שכיהן בתפקיד זה, ועוד בגיל צעיר כל כך.

הסביר וסיפר, כי כאשר הגיע והתקבל כתלמיד מן המנין בישיבה החשובה "חכמי לובלין", חלשה דעתו בראותו גדולי ארץ שהיו מצויים שם וראה עצמו קטן מול ההרים הגדולים, ותמה האיך יוכל להתמודד?

עד שעלה דעתו להביע את שאיפתו באופן שיציב לעצמו כמטרה ורצון להיות בן עליה, לכתוב על דפיו, לצד שמו, את התואר "אב"ד לודז'", ובכך יביע את רצונו להגיע לפסגה. להיות מצטיין בישיבה כה מצטיינת.

ואכן זכה הוא לכך! כי הוא היה רבה ואב"ד של שכונת זכרון מאיר בבני ברק שלא קטנה היא מן העיר לודז' ואולי גדולה ממנה... ובאותה שכונה שכיהן הוא כרב, התגוררו החזון איש, הרב מפונוביז', הסטייפלר ועוד (סבר מרנן עמ' קעח. ס' ולא שבט הלוי בלבד עמ' נז והלאה).

ואמר הג"ר עובדיה יוסף באחת מדרשותיו: פעם נכנס מרן החפץ חיים לישיבה שלו בראדין והלומדים שם היו כולם תלמידי חכמים, פתח ואמר להם: רבותי, היום אני לא אומר לכם מוסר, רק אספר לכם מעשה: באחד הימים ערך הקיסר נפוליאון מסדר לחייליו, ואז אמר להם: דעו לכם, כל חייל שלא שואף להיות גנרל ,שילך מכאן, אני לא צריך אותו בצבא שלי, אבל מי ששואף להיות גנרל, גם אם לא יגיע להיות גנרל, הרי שלכל הפחות יהיה קולונל!

ואמר החפץ חיים: גם אני אומר לכם, כל אברך שלא לומד כדי להיות גדול הדור, שלא יהיה פה. כל אדם צריך לשאוף להיות גדול הדור, שאז גם אם לא יזכה להיות גדול הדור, מכל מקום יזכה על ידי שאיפתו להיות גדול בתורה משכמו ומעלה גבוה מכל העם. וד' יתברך יהיב חכמה לחכמים (עי' ברכות נה א), כל מי שרוצה, ד' נותן לו חכמה, כי בדרך שאדם רוצה לילך – בה מוליכין אותו (מכות י ב), וכל מבקש ד' יבוא אל אוהל מועד – הקב"ה יבוא ויתן לו חכמה ובינה ודעת (מאור ישראל, דרושים עמ' רנג ד"ה פעם. ומובא בס' באהבתה עמ' כו-כז).

חקרו וחקרו ולא מצאו מי מסוגל להיות תלמיד חכם. יש כל מיני סוגים של תלמידי חכמים: תלמיד חכם מקצועי, תלמיד חכם נגר, תלמיד חכם גבוה, תלמיד חכם נמוך, תלמיד חכם בכל התורה כולה ותלמיד חכם במסכת אחת.

בהלכות תלמוד תורה (ג, א) כותב הרמב"ם: "בשלשה כתרים נכתרו ישראל: כתר תורה, כתר כהונה וכתר מלכות. כתר כהונה- זכה בו אהרן שנאמר: 'והיתה לו ולזרעו אחריו ברית כהנת עולם'. כתר מלכות- זכה בו דוד שנאמר: 'זרעו לעולם יהיה וכסאו כשמש נגדי'. כתר תורה- הרי מונח, עומד ומוכן לכל ישראל שנאמר: 'תורה צוה לנו משה מורשה קהלת יעקב'. כל מי שירצה יבא ויטול. שמא תאמר שאותם הכתרים גדולים מכתר תורה? הרי הוא אומר: 'בי מלכים ימלוכו ורוזנים יחוקקו צדק בי שׂרים ישורו' הא למדת שכתר תורה גדול משניהם".

הרמב"ם אומר כל מי שירצה יבוא ויטול. כלומר אם יש לאדם חשק וצימאון לתורה, ודאי יזכה להתגדל בתורה ולהיות לברכה לעם-ישראל.

לכן, צדק הרמב"ם באומרו שיש תנאי אחד להיות תלמיד חכם וזהו הרצון.

יש בדיחה מתלמידי הגאון מוילנא: אתה רוצה להיות גאון: "ויל-נא" ביידיש: "רק תרצה".

ומה אם אין לאדם רצון?

אמר רבי שמחה בונם מפסישחה, תלמידו של המגיד ממזריטש: "אם אין לאדם רצון- שירצה לרצות".

ומה אם אין לו רצון לרצות?

שירצה לרצות לרצות. ומה אם אין לו רצון לרצות? שירצה לרצות, שירצה שירצה שירצה לרצות וכו'...


נלקח משאילת שלמה 423