שיעורי הרב שלמה אבינר

שאלה: האם כדאי ללמוד בליל שבועות את תיקון ליל השבועות האשכנזי או הספרדי?

תשובה: אין אדם לומד תורה אלא במקום שלבו חפץ (עבודה זרה יט, א). מה שאדם אוהב ללמוד, מביא לו שמחה, חודר יותר בפנים, נספג באישיותו ובמידותיו. אכן, מה שלבו חפץ. אם אדם מתלבט ואומר "אני אוהב את הכל, אני קרוע" - זו בעיה טובה.. מי ש"אוהב את הכל" – עדיף שילמד "תמידים כסדרם" - ללמוד לפי הסדר.

לא ללמוד דוגמאות, אלא מעט מעט, משנה אחר משנה, זה אחר זה. תמיד - "תמידים כסדרם". כמו שמובא (מהר"ל בנתיבות עולם), מה הפסוק הכי גדול בתורה? אמר רב אחד: "שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד" (דברים ו, ד). צודק. השני אומר: "ואהבת לרעך כמוך" (ויקרא יט, יח). צודק. אמר רבי שמעון בן פזי: "את הכבש האחד תעשה בבקר ואת הכבש השני תעשה בין הערבים" (שמות כט, לט). כלומר, ההתמדה, אחד בבוקר אחד בצהרים. וודאי זה לא סותר את הפסוקים "שמע ישראל" ו-"ואהבת לרעך כמוך" אבל התמדה זה הדבר הכי גדול. ללמוד משהו, לסיים אותו, ללמוד עוד משהו ולסיימו, זה יותר טוב מלהתפזר פרורים פרורים. זו הדרכה למי שמתלבט. אבל מי שאוהב דבר מסוים, ילמד מה שלבו חפץ. אפשר ללמוד חלק בבית המדרש, ילמד תיקון ליל שבועות, יכנס לשיעורים וכו' - מה שלבו חפץ.

מסופר על גאון אחד שהוזמן אצל חברו. הראשון למד את תיקון ליל השבועות והשני לקח ספר ולמד. אמר השני: "מדוע כבודו הביא תיקון"? ענה: "אחד יש לו חנות, אז הוא שם בחלון ראווה כל מיני מוצרים כדוגמת כל מה שיש לו בחנות. כבודו יודע הכל, לכן הוא לומד חלק מזה. אני לא יודע כלום, אני פשוט צריך ללמוד. לכן, אני לוקח את התיקון ואני לומד אותו". צריך לדעת את כל התורה כולה. אם אדם יודע את כל התורה כולה, אחר כך הוא יכול לקחת ספר וללמוד, לקחת ספר וללמוד. אבל אם אדם לומד פרורים פרורים, הוא לא יודע את כל התורה כולה.

קיימת מעלה אחרת, ישנה מעלה לפגוש המון המון עניינים ולהתרשם מהעושר הגדול שיש בתורה. כמו אדם שמסתכל בחלון רכבת ורואה הרבה, הוא מתרשם. זה לא אומר שהוא כובש מדינות – הוא פשוט רואה אותן דרך החלון במהירות. יש ערך לכך – לפגוש הרבה הרבה. אך לא כך אדם משיג את דברי הקדושה. על מנת לקלוט את כל התורה כולה – צריך שקידה. שקידה פירושה לימוד איטי איטי לפי הסדר, בסוף מגיעים לכל. לא כתוב בגמרא, ברמב"ם ובשלחן ערוך ללמוד את התיקון הזה. היו גדולי עולם שהיו לומדים לפי הסדר. וגם מרן הרב קוק לא היה לומד את התיקון. הוא היה לומד בספר המצוות של הרמב"ם. לכן ישנן שתי הדרכות: ללמוד תמידים כסדרם - תדיר ואינו תדיר תדיר קודם. תמיד התדיר קודם, גם בחגים יש קרבן מיוחד, אבל קודם צריך את היומיומי הקבוע. זו הלכה אחת. אך ההלכה שאדם ילמד מה שלבו חפץ, זה מעל כל הלכה. כמובן, לא מדובר על אדם בטלן, אלא על אדם רציני. לבו חפץ ולומד בשקידה. העיקר - ללמוד.