שיעורי הרב שלמה אבינר

יש לשמור על בריאות. ודאי. אלא שלרבינו הגדול הרמב"ם זו עבודת ד': "הואיל והיות הגוף בריא ושלם מדרכי השם הוא, שהרי אי אפשר שיבין או ידע והוא חולה, צריך אדם להרחיק עצמו מדברים המאבדים את הגוף" (הלכות דעות ד א).

זו מידה טובה, לכן הרמב"ם מביא זאת בהלכות דעות, כלומר הלכות מידות טובות. כמובן, להיות בריא אינו תלוי רק באדם, אבל עליו להתרחק מכל הדברים ההורסים את הבריאות.

ההגדרה ההלכתית של השמירה על בריאות היא "דרכי ד' " (שם), דרך ד', (שם א ז). כלומר מידה טובה שהיא עצמה מצוה של תורה: "הדרכים הטובים והישרים שנאמר: 'והלכת בדרכיו' " (שם א ה). וכן כתב הטור: "מצוה להנהיג עצמו במידה טובה ובהנהגה טובה לשמור בריאותו כדי שיהיה בריא וחזק לעבודת הבורא יתעלה " (טור או"ח קנה מובא במ"ב שם ס"ק יא).

רפואה מונעת או הגיינה, היא מצוה של "והלכת בדרכיו". כמובן, איננו רופאים, ובשביל עניינים רפואיים אנו פונים לרופאים. אבל רפואה מונעת, מוטלת על כולנו.

ולמה אין זו המצוה של "ונשמרתם מאד לנפשותיכם"? זו מצוה אחרת, עליה הרמב"ם כותב ב"הלכות רוצח ושמירת נפש", כלומר שמירה מסכנת-נפשות מיידית, גם אם היא נמוכה כגון מעבר על גשר רעוע. אבל כאן מדובר בנזק גופני מצטבר. זה לא כמו מצוה, שעל כל מעשה יש עברה, אלא כאן על כל פעולה אין אמנם איסור, אבל הנזק מצטבר, באשר מחירו הוא פגיעה באורך החיים ופגיעה באיכות החיים, ומתוך כך פגיעה בעבודת ד'. לכן מידה טובה ודרך נכונה בחיים היא לשמור על בריאותנו. וכן יש לחנך ילדים קטנים מילדותם למזון בריא.

יש אצל הרמב"ם הרבה עניינים רפואיים הלקוחים מן הרפואה הישנה, אבל העקרונות שהוא קובע ברפואה מונעת נכוחים עד עצם היום הזה: מזון בריא, אכילה לא מופרזת, פעולות מעיים תקינה, וגם פעילות גופנית: "רב החולאים שבאים על האדם אינם אלא או מפני מאכלים רעים או מפני שהוא ממלא בטנו ואוכל אכילה גסה [מופרזת] אפילו ממאכלים הטובים" (הלכות דעות ד טו). כמובן, אנו לא נפנה לרפואה הישנה, ואם לגבי חכמים נאמר ללכת אחרי החכם "אשר יהיה בימים ההם", קל וחומר שכן הוא ברפואה, ולימוד זה הוא לימוד תורה, שהרי הרמב"ם הכלילו במשנה תורה.

רב הונא שאל את בנו למה אינו משתתף בשיעורים של רב חסדא שהוא חריף. השיב: מה יש לי לעשות אצלו, הוא מדבר על דברים בעלמא! הוא סיפר שהוא מדבר על ענייני רפואה. אמר לו אביו: הוא עוסק בחיי הבריות ואתה אומר שהוא עוסק בדברים בעלמא! כל שכן שיש לך ללכת אצלו (שבת פב א). ודאי גם הבן ידע שבריאות הגוף היא חשובה, אך סבר שאין זו תורה. אמר לו אביו: הן הן גופי תורה (פירוש הבונה על עין יעקב שם).

שלושה כללים קבע הרמב"ם בתזונה: אל תאכל הרבה, אכול בריא, דאג לפעולת מעיים תקינה.

אל תאכל הרבה. כתב הרמב"ם: "אכילה גסה [מופרזת] לגוף כל אדם כמו סם המוות והיא עיקר לכל החלאים" (דעות א טו). גם בשבת! אמנם יש מצוה לענג את השבת בריבוי מאכלים (רש"י) אבל לא להפריז. גם רבינו יהודה החסיד בספר חסידים אומר שאין זה עניין של כמות אלא של איכות.

השמנה אינה בעיה אסתטית, אלא אסון בריאותי. היא חושפת את האדם למחלות רבות כגון של לב וכלי דם. איפוק הוא גם מידה טובה בניגוד לתאווה וחמדה.

יאמר אדם: איני תאוותן, אבל אני רעב, אני רעב ואז אני אוכל. לכן ניתן לך כמה עצות.

עצה א. אכול לאט ולעס הרבה. לעס ביסודיות את מזונך עד שהוא הופך נוזלי. יש אומרים ללעוס חמישים פעם. כך תגיע מהר להרגשה של שובע ותאכל מעט. גם תרוויח שחלק גדול מן העיכול נעשה בפה גם בעזרת הרוק. מסיבה זו אל תאכל לחם בן יומו שנעשה גוש בצקי וקשה ללעוס אותו זמן רב. אל תלעס, גם לא תבלע חתיכות שלמות המכבידות על העיכול. לעיסה ממושכת גם מעניקה טעם טוב לכל מאכל בצירוף הרוק. ונסביר את עניין השביעה: ייתכן שאדם אכל די הצורך ובכל זאת אינו מרגיש שבע כי מהרגע שהמזון מגיע לקיבה עד שהמוח נותן פקודה של הרגשת שובע עוברות בערך עשרים דקות. לכן האוכל מהר, משמין. יש גם אנשים שהפקודה ניתנת אחר זמן רב יותר ומסיבה זו הם נוטים להשמנה. אכילה איטית פוטרת את הבעיה.

עצה ב. עשה הפסקה אחרי תחילת הארוחה. אכול כמות מסוימת, חכה עשרים דקות עד שתגיע הפקודה המיוחלת, ואז הרעב כבר לא יציק לך ותוכל לאכול בלי בולמוס.

עצה ג. אל תדבר בשעת סעודה. "אין משיחין בסעודה שמא יקדים קנה לושט" (תענית ה ב. שוע או"ח קע). וגם המדבר אינו לועס כראוי אלא בולע מהר חתיכות שלמות ואוכל הרבה. גם אל תדבר בטלפון. קריאה אפשרית רק בתנאי שאינה מפריעה לך להתרכז באכילה.

עצה ד. הקדש זמן לארוחה. אל תאכל ארוחות חטופות. מאותה סיבה אל תאכל בעמידה, האוכל במהירות גם בולע אוויר שמפריע לעיכול. אגב, גם משקה מוגז מכניס גז למערכת העיכול. הכן מראש מזון בריא לעת רעב כאשר זמנך קצר, כגון פיצה על בסיס לחם מלא ומעט גבינה, יוגורט דל שומן, פירות וירקות טריים.

עצה ה. אכול ארוחות מסודרות. בפרקי זמן קבועים ואל תחטוף מזון לכל אורך היום. "בתחילה היו ישראל דומין כתרנגולים שמנקרים באשפה, עד שבא משה וקבע להם זמן סעודה" (יומא עב ב). אל תדלג על ארוחה כדי להשלימה בארוחה גדולה, הגוף אינו יכול לספוג כמות גדולה בבת אחת והוא זקוק לאספקה סדירה.

עצה ו. אל תאכל חטיפים בין ארוחות. אם אתה בכל זאת רעב, אכול ירק חי או פרי טרי, ולא חטיפים או עוגיות.

עצה ז. אל תאכל סמוך לשינה. תן לאיברי הגוף לנוח. אכול ארוחת בוקר טובה, שחכמינו כינוה "פת שחרית" (בבא מציעה קז ב). אכול כמו נסיך בבוקר, כמו אדם בצהרים וכמו עני בערב.

עצה ח. החל ארוחתך במזון דל קלוריות. כגון סלטים של ירקות טריים כך שלא תרגיש רעב ויקל עליך לאכול לאט.

עצה ט. ברח מדיאטות פלא. אם כבר השמנת אז אנא הרזה, ולא בעזרת דיאטת פלא שאינה שווה מאומה, או דיאטה חריפה חד-פעמית שבעקבותיה אדם נשבר וחוזר לסורו ואף מעלה יותר ממה שהוריד. אלא מעט בקלוריות והורד משקל בהדרגה על פי הדרכת דיאטן-דיאטנית מקופת חולים ובעזרת בדיקות תקופתיות.